פרופ' צבי אקשטיין: "אין בתקציב שעבר רפורמות משמעותיות לצמיחה כלכלית"
פרופ' צבי אקשטיין: "אין בתקציב שעבר רפורמות משמעותיות לצמיחה כלכלית"
לדברי אקשטיין, העומד בראש מכון אהרן למדיניות כלכלית, "אין רפורמות משמעותיות לחדשנות דרך הסקטור הציבורי, אין מדיניות להגדלת הבנייה למגורים, קרן הארנונה איננה הצלחה. אין הקלה ברגולציה ואין פעילות מסיבית להורדת חסמי יבוא במזון רגיש". סגן הממונה על התקציבים, איתי טמקין, הודה כי בתקציב יש רכיבים שמעוררים "חשש כבד מיצירת תמריצים שליליים בשוק העבודה"
"אין בתקציב שעבר רפורמות משמעותיות לצמיחה כלכלית, התקציב לא מטפל בבעיות הרוחב של המשק", אמר פרופ' צבי אקשטיין, העומד בראש מכון אהרן למדיניות כלכלית. אקשטיין הסביר: "אין רפורמות משמעותיות לחדשנות דרך הסקטור הציבורי, אין מדיניות להגדלת הבנייה למגורים, קרן הארנונה איננה הצלחה. אין הקלה ברגולציה, אף שהקימו את רשות האסדרה לפני שנה וחצי היא מקרטעת. אין פעילות מסיבית בהורדת חסמי יבוא במזון רגיש. יש תמריצים שליליים לתעסוקה, בעיקר אצל גברים חרדים, ואת מערך ההכשרות המקצועיות מפרקים כיום שני שרים ואגו (הכוונה למאבקים של שר הכלכלה ברקת ושר העבודה בן צור, ש"ט)".
הדברים נאמרו בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית. בכנס נכח סגן הממונה על התקציבים, איתי טמקין, שהגיב לדברים. "אני מסכים עם הרבה ממה שאמרת, אבל עם חלק מתווכח. חוק ההסדרים הוא חוק טוב, בעינינו קרן הארנונה היא שינוי דרמטי, המשכנו את המגמה של 'שינויים מבניים', פתחנו את המשק בנושאים פיננסיים, והעברנו חוק תשתיות לאומיות". טמקין גם חידד כי העובדה שהוצג תקציב עם גירעון כה נמוך היא הישג משמעותי שלא היה קל להשיגו, כי הייתה שורה של גורמי לחץ שדחפו להרחבה תקציבית, אינפלציה גבוהה, גירעון נמוך, הסכמים קואליציוניים בהיקף משמעותי, הסכמי שכר פתוחים ותוכנית רב-שנתית חדשה למערכת הביטחון.
עם זאת טמקין הודה כי בתקציב האחרון יש רכיבים שמעוררים "חשש כבד מיצירת תמריצים שליליים בשוק העבודה. הרבה משאבים מושקעים במערכת חינוך שלא מוציאה עובדים עם יכולת השתכרות גבוהה בצד השני, וגם הרבה כסף לאוכלוסיות שלא משתתפות בשוק העבודה. המסר שהתקציב מעביר קדימה הוא 'פחות מוצלח ממה שהיה בעבר'". בהמשך דבריו טמקין מנה שישה אתגרים מרכזיים למשק הישראלי, והזכיר כי בשנים הקרובות צפויה להיות העלאה בהוצאה הממשלתית על ריבית, וכדי לא להגדיל את הגירעון יהיה צורך בהעלאת מסים או בצמצום ההוצאה הממשלתית.
כנציג משרד האוצר, בחר טמקין להתעלם מההפיכה המשטרית. התעלמות זו זכתה לביקורת מפרופ' איתי אטר, שאמר: "לא שמעתי מילה מאגף תקציבים על הפיל שבחדר, וזה כבר הרבה יותר מפיל". אטר הציג את הניתוח הכלכלי שלו (יחד עם ד"ר יניי שפיצר וד"ר צחי רז), שלפיו בטווח הארוך ירידה ב"מדדי הביקורת השיפוטית" בישראל עשויה להביא בתרחיש המתון לפגיעה של 9% בתוצר לנפש, ובתרחיש הקיצוני לפגיעה של כ-45% בתוצר לנפש (כלומר בטווח הארוך רמת החיים בישראל תהיה נמוכה ב-45% מאשר בתרחיש ללא היחלשות מערכת המשפט, ש"ט). פרופ' אקשטיין הדגיש את הירידה הצפויה בתעשיית ההייטק, ואמר כי המצב הנוכחי בו "יש רפורמה להחלשת בתי המשפט על המדף" ימשיך את הפגיעה הכלכלית, ועל הממשלה לפעול "לחזור לאווירה הכלכלית של אוקטובר 2022".
אחד המסרים הקבועים שעולים בכנסים הכלכליים העוסקים בכלכלת ישראל הוא הביקורת של הכלכלנים על כך שההשקעה בתשתיות בישראל היא נמוכה. הביקורת מופנית בדרך כלל כלפי אגף תקציבים באוצר. גם הפעם אמר אקשטיין: "אם נמשיך בתוכניות הקיימות, אנחנו עוד 20 שנה נמצא את עצמנו בקטסטרופה שתהווה פגיעה ענקית באיכות החיים של כולנו ובעיקר בתוצר. אנחנו נוסעים במטרופולינים בתחבורה ציבורית בקצב של 15 קמ"ש, באירופה נוסעים בקצב של 30 קמ"ש. גם אם יעשו שלושה קווי מטרו זה לא יספיק, צריך לעשות חמישה קווי מטרו, מטרו בירושלים ורכבות מהירות". אקשטיין ניתח את הסיבה להשקעה הנמוכה בתשתיות באופן דומה לזה שמנתחים בבנק ישראל. "יש היום כסף ולא משקיעים כי אין תוכניות, אז צריך לתכנן. אי אפשר להגיד שלא נתכנן כי אז אולי הכסף ילך לתוכניות לא טובות".
פרופ' עומר מואב, שתומך בדרך כלל במדיניות פיסקלית מצמצמת, הצטרף גם לביקורת על ההשקעה הנמוכה בתשתיות בישראל והוסיף את הזווית הדמוגרפית: "במקום לנצל את גידול האוכלוסייה בשביל להשקיע בתשתיות, הממשלה מנצלת את גידול האוכלוסייה בשביל לשחוק יחס חוב-תוצר. מפני שהאוכלוסייה בישראל גדלה מהר, צריך להשקיע בהיקף אדיר בתשתיות. צריך גידול של 2% בשנה רק בשביל לעמוד במקום, ואנחנו לא רוצים לעמוד במקום".
