החזית הירוקהמתחת לרדאר: הוענק היתר לחיפוש נפט באתר טבע ייחודי בארץ
החזית הירוקה
מתחת לרדאר: הוענק היתר לחיפוש נפט באתר טבע ייחודי בארץ
במקום אנרגיה ירוקה, מחפשים נפט שחור - המרחב הפתוח אוזל, אך חיפושי הנפט המזהמים מתקיימים על פני 10% משטח ישראל; אחד מהם מתקיים בשפלת יהודה - אחד האזורים היפים והייחודיים במדינה
לפני כשבועיים, עמלה ישראל על אירוח של שועי עולם בביתן שהקימה בוועידת האקלים העולמית. סטארט־אפים ישראליים הפועלים על פיתוח פורץ דרך נקראו לדגל כדי להציג טכנולוגיות נקיות וירוקות שיכולות לסייע בהתמודדות עם משבר האקלים. בדיוק באותה עת, במשרד האנרגיה בישראל דווקא קידמו תוכנית הפוכה לחלוטין: הממונה על הנפט העניק לחברת מזוסטרו היתר לחיפוש נפט בשפלת יהודה, על שטח של 500 אלף דונם - כמעט פי 10 משטחה של תל אביב.
ההיתר הזה לא היחיד: לפי בדיקת החברה להגנת הטבע, דווקא בעידן שבו מדינות העולם נדרשות לצמצם את השימוש בדלקים מזהמים בישראל מחפשים על פני 10% משטחה היבשתי. מדובר בשטח של 2.1 מיליון דונם עם רישיונות לחיפושי תגליות נפט וגז - פי 41 משטחה של תל אביב.
ההיתר שקיבלה מזוסטרו בשטח ששמו ״שפרה חדש״, במועצות האזוריות מטה יהודה ויואב בין בית שמש לבית קמה, הוא אחד היפים בישראל. וחולש על עשרה אזורים המוגדרים כגנים לאומיים ושמורות טבע קיימות ועתידיות, שטחים פתוחים ושדות חקלאיים.
השטח גם משופע בתלים מקראיים, מערכות מסתור מתקופת בית שני והיסטוריה רבה, וזה גם שטח חשוב במיוחד מבחינה אקולוגית. ״זה בית גידול למינים רבים, בהם הצבי הארץ־ישראלי שהוא מין בסכנת הכחדה עולמית״, אומרים בחברה להגנת הטבע. ״זה גם אחד האזורים החשובים בארץ לעופות דורסים: בחורף, יש שם ריכוז גדול של עקבים, ובקיץ כמעט כל אוכלוסיית המרכז של החיוויאים מגיעים לאזור כדי לצוד, ויש שם מרבדי פריחה של כלניות. שיפולי הגבעות הנמוכים באזור מהווים חטיבת נוף ייחודית שהצליחה להישמר בצורה טובה למרות לחצי הפיתוח הרבים. לפי החברה להגנת הטבע, ״מעידות על כך ריבוי שמורות הטבע, הגנים הלאומיים והיערות הטבעיים הפכו את חבל הארץ הזה לפנינה בלב מדינת ישראל ולאחרון אזורי הספר שלנו. מרחב החיפוש המבוקש מתפרש על שטח הבילוי והנופש מהגדולים והמרכזיים בארץ".
בשלב זה, התיר משרד האנרגיה לחברה לבצע עיבוד וניתוח של חומר סייסמולוגי קיים בלבד, ללא ביצוע פעולות בשטח. לא מדובר, בשלב זה, בבדיקה אגרסיבית. אולם מטרתה היא לוודא שהחברה לא עומדת להשקיע לריק. אם בבדיקה המקדימה יתגלו ממצאי נפט איכותיים, החברה תגיש בקשה לרישיון חיפוש שאם יתקבל, עשוי להוביל לפעולות שמשמעותן פגיעה בטבע הישראלי. השלבים הבאים הם סקרים סיסמיים וקידוחי חיפוש. הסקרים הסיסמיים, כרוכים בהרעדת האדמה באמצעות משאיות וכלים כבדים.
מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מצביעים על ההשפעות הישירות של שלבי החיפוש המוקדמים לפגיעה חריפה בחי ובצומח: פיצוצים, רעש פתאומי והרעדת הקרקע, גורמים לבהלה ושיבוש דפוסי פעילות של חיות הבר, כולל אכילה, חיזור, רבייה ונדידה. לטענת רשות הטבע והגנים פעילות זו עלולה לגרום לפגיעה פיזיולוגית והתנהגותית בלתי הפיכה בחיות הבר. כלומר, עוד בטרם הופק או נמצא נפט, פעולות החיפוש עלולות להוביל לנזק לקרקע, לאוויר, לחי ולצומח. בהמשך, הקידוחים עצמם, אם יתקיימו, עלולים להוביל גם לסיכון בריאותם של התושבים המתגוררים בסמוך ולפגיעה באיכות חייהם.
לפי חוק הנפט הישראלי, אם מוכחת היתכנות כלכלית של פרויקט חיפוש נפט יכולה החברה בעלת הרישיון להכריז באופן אוטומטי על תגלית, ואז היא תהיה מחויבת להפקה מסחרית. לאחר מכן, אם יימצאו מאגרים ותקודם הפקה, היא עשויה לגרום לפינוי של שטחי טבע גדולים, ולרצף את הטבע בתשתיות פטרוכימיות וצינורות נפט. לשם המחשה: באדמות ציבוריות בארה״ב, יותר מ־12 מיליון דונם משמשים לייצור דלקים מזהמים, שווה ערך ל־6 פארקים לאומיים בגודל ילוסטון. פיתוחי הנפט והגז באלה בדרך כלל מסירים כמויות גדולות של שטחים וצמחייה המשמשים לחיות בר ולבני האדם. כשחברות הנפט והגז ינטשו בסופו של דבר את האתרים הללו לאחר שיסיימו לנצלם, עשויות לחלוף מאות שנים עד שהם יתאוששו במלואם.
לפי בדיקת החברה להגנת הטבע קיימים היום 6 רישיונות חיפוש פעילים אותם הנפיק משרד האנרגיה לחברות, והם חולשים, כאמור, על שטח של 2.1 מיליון דונם - 10% משטחה של ישראל. לצד שפרה חדש שבשפלת יהודה, חברת מזוסטרו רשאית לחפש נפט בנגב המערבי ובאזור בני שמעון. צפונית לערד, עשויה חברת שפיר הנדסה להתחיל סקר סיסמי בקרוב. באזור תמנע ויטבתה מחפשת שפיר עם ארבל חיפושי נפט (ברישיון שתוקפו עד סוף החודש ולא ידוע אם יוארך), ובבית שאן מחפשת ציון אויל אנד גז גם היא נפט.
"מתן ההיתר הוא שלב ראשון בדרך למתן רישיון וקידוח פעיל״, אומרת טלי קדמי, רכזת תכנון תשתיות ואנרגיה בחברה להגנת הטבע. "כיום, ישנם שישה רישיונות פעילים לחיפוש נפט ביבשה בישראל. האם באמת יש צורך בעוד אזור חיפוש? ומתי יגיע סופם של החיפושים הללו? חשוב להבין כי כל חיפוש וקידוח מייצרים הפרה קשה של השטח הפתוח, שלעיתים לא ניתן יהיה לשקם - החל בפריצת דרכים וכניסה של כלים הנדסיים כבדים, זיהומי אבק ורעש, ועד הפוטנציאל לזיהום הנחלים והאקוויפר. לא יעלה על הדעת שב־2024, ממשיך החיפוש אחר מקורות אנרגיה מזהמים, שעה שאנחנו מחפשים להפחית את התלות בהם".
הענקת רישיונות לחיפוש והפקת דלק במדינת ישראל מתבצעת בחסות חוק הנפט המיושן, שנחקק ב־1952, אז העיסוק בנושאי אקלים וסביבה לא היה קיים. ואכן, החוק נעדר מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים, ומתמקד בקידום מהיר של פרויקטי דלק שמקודמים במסלול שכולל מעבר דרך מועצת הנפט, אשר מייעצת וממליצה לשר האנרגיה ולממונה על הנפט על החלטות הנוגעות לחיפוש והפקה של נפט וגז. החלטות המועצה מתקבלות בלא שקיפות, הפרוטוקולים חסויים וההמלצות מתפרסמות באיחור ניכר, ולרוב ובצורה לקונית.
ההחלטה להעניק היתר חיפוש נוסף שיכול להוביל בהמשך לרישיון קידוח, עומדת בסתירה לעמדת משרד האנרגיה מ־2021, אז הצהירה שרת האנרגיה אז, קארין אלהרר, כי ״לא יינתנו יותר אישורים לחיפושי נפט ביבשה בישראל״. מאז, הוארכו מספר פעמים היתרים קיימים.
ארגוני הסביבה גרינפיס והחברה להגנת הטבע פנו למשרד האנרגיה ודרשו לעצור את אישור חיפושי הנפט החדש. ״בעידן שבו משבר האקלים מחריף, וגם משבר המערכות האקולוגיות, יש חשיבות גדולה לצמצם ולהפסיק את חיפושי הגז והנפט, הפקתם והשימוש בהם. הפקת גז ונפט אחראית לכ־55% מפליטות גזי החממה. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, כדי למנוע קטסטרופה אקלימית, יש לא לפתח כלל קידוחים חדשים. חיפושי נפט וגז בשטחי טבע ייחודיים כמו בשפלת יהודה, יביאו לפגיעה קשה בלב הירוק של מרכז הארץ״.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: ״לאור צורכי אספקת האנרגיה הרציפה למשק במהימנות גבוהה, מדיניות המשרד היא לבדוק כל בקשה לחיפושי נפט וגז טבעי ביבשה ובים, למרות הצהרות לא מבוססות של גורמי סביבה, המשרד ימשיך להוביל מדיניות של אנרגיה המאזנת בין צורכי המשק ופוטנציאל הקידום האנרגטי, הכלכלי והגיאופוליטי שלו - לבין צורכי הסביבה וההתקדמות הברורה לעתיד של איפוס פחמימני״.
