פרשנותדחיית דיוני התקציב וחוק ההסדרים: אפילו ליברמן הרים ידיים
פרשנות
דחיית דיוני התקציב וחוק ההסדרים: אפילו ליברמן הרים ידיים
הנחיית שר האוצר לדחות את הדיונים על התקציב וחוק ההסדרים הוא מסמר נוסף בארון של הממשלה. כמו תמיד כשהמשבר הפוליטי מכה - מי שישלם את המחיר זאת הכלכלה הישראלית והאזרחים
גם הממשלה עצמה כבר לא מאמינה באפשרות שלה להאריך ימים. זה המסר העיקרי שעולה מהנחייתו של שר האוצר אביגדור ליברמן להפסיק את הדיונים על חוק ההסדרים במשק, שבאה בעקבות ההחלטה לדחות את הדיון בתקציב המדינה ל־2023, שנועד להתקיים בממשלה ־23 ביוני 2022.
הפסקת הדיונים מאותת לציבור שהממשלה מיצתה את ימיה ומחשבת את קיצה לאחור. בהנחה שהיא לא תיפול בימים הקרובים, אז הבחירות יידחו לנובמבר 2022. כדי לקיים את הבחירות כבר בסוף ספטמבר, לפני החגים, עליה להתפזר עד אמצע יוני 2022. כך או כך, לפי המצב כעת אין לה יכולת תקומה או הישרדות. ליברמן אומנם עדיין מייחל שהממשלה תאשר את התקציב עד ל־27 ביולי, בטרם תצא הכנסת לפגרת הקיץ, אבל לא נראה שיש לכך סיכוי. נכון לעכשיו אין לממשלה רוב בכנסת לשום מהלך כלכלי או פוליטי ובוודאי לא למהלך בסדר גודל של תקציב וחוק הסדרים, שהוא עתיר רפורמות ועתיר מתנגדים בעלי אינטרסים כלכליים, שמיוצגים על ידי הלוביסטים.
מצבה של הממשלה לא צפוי להשתפר מבחינת הרוב שיש לה בכנסת אלא להיפך. מאז המעבר של ח"כ עידית סילמן (ימינה) לאופוזיציה באפריל 2022, מונה הקואליציה רק 60 ח"כים והאופוזיציה 60 ח"כים. לאישור התקציב ל־2023 וחוק ההסדרים בכנסת דרוש רוב רגיל, אלא שגם זה לא קיים נכון לעכשיו: ח"כ ניר אורבך (ימינה) עדיין מתנדנד בין הקואליציה להתחברות לאופוזיציה, ולפי הערכות במהלך השבוע יאמר את דברו. ואילו ח"כ ג'ידא רינוואי זועבי (מרצ) כועסת על הממשלה, וח"כ מאזן גנאים (רע"מ) מסרב להיענות לדרישה שיתפטר. שני חברי הכנסת הצביעו בשבוע שעבר נגד הממשלה. אורבך קרא בשבוע שעבר לעבר גנאים כי "הניסוי" (הקמת הקואליציה הנוכחית בתמיכת רע"מ) - הסתיים.
זאת ועוד, הקואליציה שסועה מבפנים עם מחלוקות בין ח"כים נוספים. יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), למשל, מתנגד לרפורמה בתחבורה הציבורית שמובילה שרת התחבורה מירב מיכאלי (עבודה), והמחלוקת עדיין לא יושבה. ביטון אומנם הבטיח בכמה פגישות עם ראש הממשלה נפתלי בנט לא להפיל את הממשלה, אבל תמיכתו בחקיקה הממשלתית בכנסת, ובכלל זה בתקציב, לא מובטחת. ביטון הודיע אתמול שיצביע האופוזיציה למעט בהצעות אי אמון והצעת חוק תקנות יו"ש. ביטון מתנגד גם לרפורמה ביבוא פירות וירקות ויש לו כמה שותפים בקואליציה: רם שפע (עבודה), אלון שוסטר (כחול לבן) רן בן ברק (יש עתיד) ויאיר גולן (מרצ). הצבעה במליאת הכנסת על הצווים להוזלת המכסים על דבש וביצים, שנחתמו על ידי ליברמן ושר החקלאות עודד פורר, אמורה להתקיים מחרתיים בכנסת. בלעדי תמיכת הח"כים, אין לליברמן ולפורר רוב במליאת הכנסת כדי להעבירם.
ורשימת הצרות של הקואליציה לא נגמרת בזה. ח"כים מהקואליציה נעדרו מההצבעה בקריאה הטרומית שנערכה ביום רביעי האחרון על הצעת החוק להעלאת שכר המינימום ל־7,440 שקל בחודש, במחאה על כך שנדרשו להצביע נגד. הצעת החוק אומנם התקבלה בקריאה טרומית (מול ארבעה מתנגדים ובהם ראש הממשלה בנט) אבל בכנסת דורשים להמשיך לקדם אותה והקואליציה תתקשה להקפיאה.
2 צפייה בגלריה
מימין: ח"כ עידית סילמן, ח"כ רינאווי-זועבי וח"כ ניר אורבך
(מים: עמית שאבי, יואב דודקביץ)
ובחזרה לתקציב. לדחיית אישורו בממשלה משמעויות כלכליות ופוליטיות. גם אם התקציב יוגש לאישור הממשלה, שרים וח"כים מהקואליציה הגישו שורה של דרישות תקציביות שספק אם ליברמן יוכל להיענות להם. בנוסף, הדחייה בהגשת התקציב לכנסת תגרום לכך שלא יהיה ניתן לאשרו לפני סוף נובמבר 2022. עד אז, לא בטוח בכלל שהממשלה הזו תשרוד. יוצא איפה שעם מלאת שנה לכהונת המממשלה ה־36, היא נכנסת לסוג של הקפאה בחקיקה הכלכלית. היא לא מסוגלת לאשר תקציב, חוק הסדרים, להוביל רפורמות כלכליות להגברת התחרות, צמצום ריכוזיות והורדת יוקר המחייה של אזרחי ישראל. לפי שעה קשה לראות שהמצב עשוי להשתפר, להיפך. במצב העכשווי של 60 ח"כים בקואליציה כל אחד מהשרים, וחברי הכנסת החברים בה (כמו גם באופוזיציה), כבר פוזלים לעברו של הבוחר.
קשה לראות אותם נותנים יד לרפורמות משקיות משמעותיות גם אם יבטיחו להם שהן יסייעו לאזרחים. ההיפך הוא הנכון: הח"כים ידרשו לקדם מהלכים פופוליסטיים ויקרים לפתיחת הקופה הציבורית למען האזרחים על מנת שלא יזכרו במי לבחור בדרכם אל הקלפי. במצב שכזה, בתקופה של אי יציבות פוליטית קיים חשש שהיא תגרום להידרדרות כלכלית. תקציב המדינה (כמו גם חוק ההסדרים) הופכים שוב, ממש כמו בימי הממשלה הקודמת של בנימין נתניהו, לבני ערובה פוליטיים בידי חברי הכנסת והמפלגות.
