להפקיע את הקרקע מידי רמ"י
להפקיע את הקרקע מידי רמ"י
רמ"י הפכה לאבן ריחיים על צוואר שוק הדיור. היא מתדלקת ללא רחם את מחירי הקרקע, כולל שיטת מחירי המינימום ושיטות מכרזים שלא היו מביישות אף את בתי המכירות הפומביים המובילים בעולם
משפט מסוים שאמר אגב אורחא בראיון טלוויזיוני חיים ילין, איש קיבוץ בארי, לשעבר חבר כנסת וראש המועצה האזורית אשכול, נחרת היטב בזיכרוני.
ילין נשאל האם בכוונתו ובכוונת יתר חברי הקיבוץ לחזור לכור מחצבתם על אף ולמרות האסון הנורא שפקד אותם ב-7 באוקטובר, מהגדולים ביותר בהיסטוריה שך מדינת ישראל.
בתגובה השיב ילין שכן, בכוונת שורדי הקיבוץ לחזור הביתה לבארי, זאת בתנאי שהחמאס יוכרע ובתקווה שאדמות הקיבוץ יעברו מסטטוס בעלות של רמ"י לבעלותם הפרטית.
לטעמי זו הרבה יותר מאמירה אקראית של ילין. העובדה שרמ"י או בשמה הקודם "מנהל מקרקעי ישראל" קיבלה ב-1960 מנדט גורף על יותר מ-90 אחוזים מהקרקע במדינת ישראל הייתה אולי נכונה בשעתו, אולם כיום המצב שונה בתכלית.
רמ"י, שלא בטובתה, הפכה מגוף ממלכתי לאומי וזרוע לגיטימית של משרד השיכון וממשלת ישראל, לאבן ריחיים על צוואר שוק הדיור בכלל ומה שבא לידי ביטוי קיצון גם בכל מה שקשור לשיקום הפריפריה.
בעקבות מלחמת עזה הוציאו ראשי רמ"י קומוניקט ובו בישרו לאומה בכלל ול-125 יישובים בנגב המערבי והגליל העליון על אי אילו הקלות, כולל במיסוי על נחלות וכולל האופציה שהוענקה לקיבוצים לבנות חדרים להשכרה.
באופן פרדוקסלי דווקא הקלות אלה מעידות על האבסורד בו מתנהלת רמ"י זה שנים רבות, מתדלקת ללא רחם את מחירי הקרקע, כולל שיטת מחירי המינימום ושיטות מכרזים שלא היו מביישות אף את בתי המכירות הפומביים המובילים בעולם סאותביס' וכריסטיס'.
אז מדוע ולמה, ריבון העולמים, שתושבי בארי ויתר יישובי העוטף והנגב המערבי, שעברו גיהינום, תרתי משמע, לא יקבלו את הקרקע שאותה הם מעבדים זה עשרות רבות בשנים לידיהם בפרטיות ויעשו בה ככל העולה על רוחם. האם זה לא מגיע להם?
ומדוע, אם נמצא לרגע מהנגב המערבי והגליל העליון, מגולם חלק נכבד ביותר ממחיר הדירה שאותה רוכש זוג צעיר, כולל מאות אלפי חיילים שמקיזים בעצם ימים אלה את דמם עבורנו, במחירי הקרקע שעליהם מחליטים ביד רמה וזרוע נטויה קבוצה קטנטנה של פקידי רמ"י? האם אין בכך אבסורד שיש לשנותו אחת ולתמיד?
ולפרוטוקול: בעקבות מלחמת יום הכיפורים, ב-1973, הייתה תנועת מחאה של חיילי מילואים שהפגינו הן נגד הממשלה והן כנגד הפיאסקו הכלכלי שהיה גם אז. לא אופתע אם בעקבות המלחמה בעזה יבואו אותם מאות אלפי חיילים בסדיר ובמילואים וידרשו, בצדק רב, את המגיע להם מהמדינה כמו למשל, מגרש שיוענק להם ויהיה בגודל 1.2 דונם ומתוך זה יישאר חצי דונם נטו לבניית בית פרטי למגורים.
החלק של רמ"י בכך הינו משמעותי ביותר, זאת משום שרכישת דירה כרוכה בממון רב ובמשכנתא לעשרות שנים קדימה. על כן יהיה זה נכון וצודק אם המדינה, שיצרה את הגולם הזה שקם על יוצרו, תפקיע אחת ולתמיד את המנדט הזה מידי רמ"י, לכל הפחות בכל מה שקשור לפריפריה בנגב המערבי והגליל העליון ותשווק קרקע בחינם לנפגעי ה-7 באוקטובר ולמאות אלפי יוצאי צבא.
אין צודק יותר מכך!
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"
