עוברים לסיבים: משרד התקשורת מקדם את סגירת תשתית הכבלים של בזק ו-HOT
עוברים לסיבים: משרד התקשורת מקדם את סגירת תשתית הכבלים של בזק ו-HOT
לכ-80% מהבתים יש נגישות לסיב אופטי, אך בזק ו-HOT עדיין מחויבות לפרוס תשתית נחושת ישנה באזורי בנייה חדשה, וכעת משרד התקשורת מקדם את סגירתה במספר פעימות. בשלב הראשון בזק תחויב להמשיך לספק רשת נחושת באזורים בהם אינה פורסת סיב אופטי
לאחר הפריסה הרחבה של סיבים אופטיים בישראל משרד התקשורת מקדם את הסגירה החלקית רשת הנחושת (Copper Switch-off) אותה מחויבות בזק ו-HOT לפרוש בכל רחבי הארץ. כ-80% ממשקי הבית בישראל יש נגישות לסיב אופטי, אך החברות עדיין מחויבות לפרוס תשתית נחושת ישנה באזורי בנייה חדשה. האחזקה והתפעול של שתי רשתות מקבילות מייצר עלויות עודפות על החברות, שלא בהכרח יש בהן צורך. את המהלך מוביל אגף הנדסת תקשורת במשרד התקשורת בראשות אתי שמואלי ומנכ"לית המשרד עינבל משש.
המודל שמציעים במשרד התקשורת מתחלק לשלושה שלבים: בשלב הראשון בזק ו-HOT לא יחויבו לפרוס תשתית נחושת בבנייה חדשה, אם פרסו באזור תשתית סיב אופטי של החברה. כיום פריסת הסיבים של בזק נעשית רק באזורים בהם הרישיון של החברה מתיר לה לפרוס, כ-85% מרחבי הארץ, כשיתר האזורים מקודמים במכרזים שמקדמת המדינה לעידוד פריסת סיבים אופטיים בפריפריה. בזק תחויב להמשיך לספק רשת נחושת באזורים בהם אינה פורסת סיב. עבור HOT ההצעה בשלב הראשון קובעת שהחברה לא תחויב בפריסת תשתית כבלים היכן שחברת IBC, בה ל-HOT יש אחזקות, תפרוש סיב אופטי.
רשת הנחושת משמשת עבור שירותי הכבלים של HOT או רשת הטלפוניה הקווית של בזק. אלא שבשנים האחרונות רוב השירותים האלו החלו להתבסס על גבי רשת האינטרנט – כולל מעבר של שיחות טלפון קוויות ושירותי הטלוויזיה (למשל שירות Next של HOT).
אחת הסיבות שהמשרד מקדם את סגירת תשתית הנחושת היא הירידה במספר המנויים. בין ינואר 2021 לינואר 2022 חלה ירידה של כ-2% בכמות המנויים על גבי תשתית הנחושת של בזק. ב-2024 שיעור הירידה היה 25%. לעומת זאת, מספר המנויים לסיבים האופטיים זינק בעשרות עד מאות אחוזים מדי שנה.
מהלך הסגירה של רשתות הנחושת אינו חריג לישראל. שורת מדינות באירופה, בהן צרפת, ספרד ואנגליה, מקדמות תוכניות לסגירה של רשת הנחושת עד 2030. היתרון הגדול הוא החיסכון בעלויות של הפעלת שתי רשתות מתחרות. משרד התקשורת מצטט עבודת מחקר שלפיה עלות אחזקה של רשת נחושת מסורתית גבוהה פי 2-7 מרשת סיבים, עלויות האנרגיה גבוהות פי 3-6, וכמות התקלות ברשת נחושת גבוהה פי 5-10 מרשת סיבים.
מנגד עולה חשש שסגירת רשתות הנחושת יובילו לכך שצרכנים יחויבו לשלם יותר שכן החברות גובות מחיר גבוה יותר על חיבור לרשתות סיבים אופטיים. במשרד התקשורת מציינים את התחרות הקיימת בין בזק ל-IBC בשוק הסיבים האופטיים כגורם שממתן את התחרות, ואת החובה של החבילות להיות מתומחרות במחיר סביר לפי חוק התקשורת, שאותם המשרד יכול לבחון בעתיד. במועד זה, מדגישים, לא נבחנת התערבות במחירי חבילות האינטרנט.
אחד החששות המרכזיים בסגירת רשת הנחושת הוא הצורך בגיבוי אנרגטי שכן במקרה של הפסקת החשמל רשת הסיבים לא עובדת, בניגוד לרשת הטלפון הקווית הוותיקה של בזק לה יש גיבוי אנרגטי. הסיבה לכך היא שבטלפוניה הקווית המסורתית אין צורך במכשירים החשמליים הביתיים להפעלת הרשת, בניגוד למעבר לשימוש בשיחות טלפוניות המבוססות על גבי תשתית אינטרנט שמשתמשות בנתבים ובציוד הקצה בבית הלקוח. התוצאה היא שבמקרה של הפסקת חשמל בבית הלקוח – לא יהיה גם שירות של לחצני מצוקה או אינטרקום. לכן, במשרד התקשורת דורשים שסגירת הנחושת תלווה בסוללת גיבוי שתספק חשמל למערכות הביתיות לפחות לשעתיים.
בשלב השני, במהלך 2025, יבטל את החובה של החברות לחבר מנויים קמעונאיים וסיטונאים חדשים על גבית תשתית נחושת היכן שיש רשת סיבים אופטיים, ותבוטל חובת האספקה של תשתית נחושת בכל הארץ. משרד התקשורת משתמש בחלוקה של ישראל לאזורים סטטיסטיים (בערך שכונה). במידה ובאזור מסוים מעל 85% מהלקוחות יהיו מחוברים לסיבים, יוכלו החברות לסגורת את רשת הנחושת – אך יידרשו לתת על כך התראה של 3 חודשים מראש ללקוחות. כמו כן החברות ידווחו למשרד התקשורת על כך.
השלב השלישי הוא ב-2030, אז תיבחן האפשרות לסגור לחלוטין את רשת הנחושת.
