הממשלה נכנעה לקצא"א: כמות הנפט שתעבור במפרץ אילת תזנק
הממשלה נכנעה לקצא"א: כמות הנפט שתעבור במפרץ אילת תזנק
למרות אזהרות המומחים מפגיעה אנושה בטבע, הממשלה ביטלה את מדיניות ההגנה על מפרץ אילת. ישראל תהפוך לגשר שינוע יבשתי לנפט כדי לאפשר לקצא"א לממש עסקה עם חברה מאיחוד האמירויות. קצא"א: "ההחלטה מחויבת המציאות"
הממשלה אישרה היום את הצעת המחליטים שהניח בפניה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפיה מדיניות המשרד להגנת הסביבה להגנה על מפרץ אילת מפני תוספת סיכון תבוטל (מדיניות ״אפס תוספת סיכון״), זאת בניגוד לעמדת אנשי המקצוע האמונים על התחום. בשל כך, חברת קצא"א תוכל לדרוש להגדיל משמעותית את כמות הנפט שהיא משנעת במפרץ, למרות הסיכונים הסביבתיים הגדולים ואזהרות המומחים, ולמרות התנגדות של ראש עיריית אילת וראשי עיריות נוספים בדרום.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לא הצליחה למנוע את המהלך, אשר יפקיע לראשונה סמכויות מקצועיות ממשרדה לטובת אינטרסים ושיקולים הנוגעים למשרדים אחרים, חרף הסיכונים. השרים היחידים שהתנגדו, הם שרי הגנת הסביבה בעבר ובהווה: עידית סילמן, זאב אלקין וגילה גמליאל.
ביום חמישי הופתעו במשרד להגנת הסביבה לגלות: למרות שנעתרו ללחצי ראש הממשלה והסכימו לבחון מחדש את סקר הסיכונים של קצא״א בכדי לבדוק האם יש מקום להרחיב את היתר הרעלים שלה, הוחלט במשרדו להעלות שוב לממשלה הצעת מחליטים המפקיעה למעשה מהמשרד להגנת הסביבה את הסמכויות המסורות לו בחוק, וקובעת כי מדיניות ההגנה שלו על מפרץ אילת תבוטל.
זאת, כשהמשרד להגנת הסביבה מגביל את חברת קצא״א לשינוע של 2 מיליון טון נפט בשנה דרך המפרץ, במטרה לצמצם את הסיכונים הנשקפים למערכת האקולוגית הרגישה באילת (מדיניות זו נקראת ״אפס תוספת סיכון״). המטרה של משרד ראש הממשלה, בעידודו של יוסי שלי, מנכ״ל המשרד אשר יחל בקרוב את כהונתו כשגריר ישראל באיחוד האמירויות, היא לאפשר לקצא"א לממש עסקה שחתמה מול חברה מאיחוד האמירויות, במסגרתה תהפוך ישראל לגשר שינוע יבשתי לנפט – מאיחוד האמירויות לעולם.
החלטת נתניהו קובעת כי כעת תוכל קצא"א לשנע נפט במפרץ ללא מגבלה, זאת בטרם הגישה סקר סיכונים לבדיקה חוזרת של המשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה למעשה אישר לקצא״א לשנע בתקופת המלחמה ולפרק זמן שלאחריה נפט ללא מגבלה במפרץ אילת, ככל שהוא נדרש לצרכי המשק המקומי. אולם כעת, לאור החלטת נתניהו שאושרה בממשלה, קצא״א תוכל לשנע נפט גם לצורכי מסחר ללא מגבלה בתקופת הביניים עד לבחינת המשרד להגנת הסביבה – ללא כל קשר למשק האנרגיה המקומי.
פרופ׳ מעוז פיין, האוניברסיטה העברית והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת. מנהל מדעי של תוכנית הניטור הלאומית למפרץ אילת, מזהיר מפני הסיכונים. ״זהו מהלך שמהווה סכנה חמורה לאחד מאוצרות הטבע הייחודיים והרגישים ביותר בעולם. שוניות האלמוגים של מפרץ אילת, הנחשבות לנכס טבע בעל חשיבות גלובלית בשל עמידותן הייחודית בפני התחממות, עומדות כעת בפני איום ממשי שעלול להוביל להרס בלתי הפיך. הפיכת מפרץ אילת לנתיב שינוע נפט היא החלטה מסוכנת לא רק לסביבה המקומית ולא רק בעת הזו אלא גם לדורות הבאים. דליפת נפט במפרץ עלולה לגרום לנזק שיידרש עשרות שנים לתקן, אם בכלל ניתן יהיה לשקם את המערכת האקולוגית הייחודית הזו. מדובר במתקפה ישירה על ערכי הטבע היקרים של מדינת ישראל ועל המורשת האקולוגית המשותפת לארבע המדינות הגובלות במפרץ אילת. מעבר לסכנה לסביבה, השונית מספקת שירותים אקולוגיים חיוניים ומקור פרנסה לרבבות בני אדם. סיכונה בשם רווחים כלכליים קצרי טווח הוא פשע סביבתי חמור שכולנו נשלם עליו מחיר כבד״.
במשרד להגנת הסביבה טענו אתמול כי אין כל צורך מקומי בהגדלת היתר הרעלים של קצא״א, שכן צרכי המשק המקומי נענים במלואם תחת ההיתרים הקיימים (בהתבסס על חוות דעת של משרד האנרגיה). החלטת נתניהו, עם זאת, התבססה על דו״ח אשר נכתב במשרדו בשיתוף הרגולטורים האמונים על קצא״א, בהתעלמות משיקולי הגנת הסביבה ומעמדת המשרד להגנת הסביבה.
במשרד ראש הממשלה גילו בהילות לשינוי המדיניות, למרות שמכליות נפט לא פוקדות את העיר אילת בעת הזו וללא נתונים חדשים המעידים על צורך נוסף למשק המקומי. הסיבה לכך היא סכנת קריסה של נמל הנפט של קצא"א באילת בשל קשיים כלכליים, לאור המלחמה. לשאלת כלכליסט בשבוע שעבר, השיבו במשרד ראש הממשלה כי הנושא חזר לשולחן כעת לאור ״חוות דעת מקצועית/כלכלית של משרד האוצר ורשות החברות בעניין הכמות הנדרשת בתקופת הביניים״. שני הגופים הללו בחנו את האינטרסים הכלכליים של קצא״א, כרגולטורים האמונים עליה, ללא התחשבות בסכנות הסביבתיות או בצרכי משק האנרגיה המקומי.
ראש המל"ל לשעבר, אלוף (במיל׳) גיורא איילנד, הזהיר אתמול (יום א׳) שהגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת, תהווה סיכון ביטחוני ומדיני, כשבצד אלו תמורה כלכלית שמתגמדת לעומת הסיכון. לפי דו"ח שחיבר איילנד, בעוד שקצא״א תגדיל לפחות פי 10-5 את היקף שינוע הנפט, התועלת הכלכלית במיסים לקופת המדינה היא בסדרי גודל של 11.5-25 מיליון דולר בשנה בלבד. "זו לא תרומה דרמטית לכלכלת ישראל", טען. עוד הוסיף כי "כדי לפגוע במטרות בנמל אילת אתה לא צריך יכולות של 2000 ק"מ. יש תמיד קשר בין כוונות של אויב לגודל הפיתוי. כל הגדלה של הפעילות, תגדיל את הפיתוי. זה סיכון שוודאי לא שווה את התועלת".
"הממשלה שוב מתעלמת מהסיכונים הרבים ופועלת מתוך שיקולים של בצע כסף ואינטרס פוליטי, נגד האינטרס הציבורי והלאומי", אמרו במטה המאבק נגד הגדלת שינוע הנפט של חברת קצא״א. ״ההחלטה הזו היא אסון ידוע מראש. למרות זאת, ממשלת ישראל, ממשיכה במדיניות של הפקרה ובדהרה מטורפת, לעבר המחדל הבא, שמסכן את אילת, הנגב, הערבה, אשקלון וכל ערי החוף של ישראל״.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הבהירה אתמול כי לישראל כלל אין יכולת להתמודד עם שפך נפט בים, במקרה של אסון: ״אנחנו לא יכולים היום להתמודד עם זיהום ים בשמן״. נזכיר, כי ממשלתה של סילמן, כמו כלל ממשלות נתניהו בעשור האחרון, בחרו שלא לתקצב ולהוציא לפועל את התוכנית להתמודדות עם זיהום ים בשמן (תלמ״ת), בדומה לקיים במדינות מערביות. מדובר בתוכנית התקועה במגירות הממשלה מאז 2008. לפני כשנתיים, הוערך הסכום הנדרש לתגבור המוכנות בכ-15 מיליון שקלים, אולם ייתכן כי היום מדובר בסכום גבוה יותר. בינתיים, למשרד להגנת הסביבה אין ציוד או תקני כוח אדם בכדי להגן על המפרץ.
ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.
מהשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן נמסר: "המשרד להגנת הסביבה ימשיך להפעיל את סמכויותיו כדי להבטיח את ההגנה על מפרץ אילת. המשרד בוחן כל בקשה בצורה מקצועית, שקולה ומבוססת, בהתאם להוראות החוק בכדי לשמור על בריאות הציבור והסביבה. נמשיך לקדם פעולות פיקוח ואכיפה, לצד תיאום עם כלל הגורמים הממשלתיים”.
מקצא"א נמסר: ״החלטת הממשלה להסיר את המגבלות שהוטלו על פעילות קצא"א באילת תשיב ותבטיח את הביטחון האנרגטי למדינת ישראל, בשגרה ובחירום. אימוץ החלטת הוועדה המקצועית הבין-משרדית בראשות אמיר ברקן, שקבעה חד משמעית כי יש לאפשר לנמל קצא״א באילת לפעול באופן מלא היא החלטה נכונה ומחויבת המציאות, בוודאי אחרי ה-7.10. כידוע, הוועדה התבססה על חוות הדעת המקצועיות שהוגשו על ידי משרדי האנרגיה, הביטחון, האוצר, החוץ, המל״ל ורשות החברות הממשלתיות״.
