פרשנותביטול מונופול הכשרות הוא מהפכה צרכנית וקפיצת דרך בחופש הפרט
פרשנות
ביטול מונופול הכשרות הוא מהפכה צרכנית וקפיצת דרך בחופש הפרט
הרפורמה במערך הכשרות אמורה להפוך את הרבנות ממשגיחה לרגולטור, להפריט את ההשגחה לתאגידים פרטיים ולבטל את מונופול הרבנות על המילה “כשר”. אם הרבנות לא תשתף פעולה עם הרפורמה – יצמחו לה מתחרים
שני אקדחים הניחה הקואליציה על שולחנה של הרבנות הראשית כדי לאלץ אותה לשתף פעולה עם מהפכת הפרטת הכשרות הצפויה. יישום הרפורמה תלוי בכך שהרבנות תפרסם כללים לשלוש דרגות כשרות. לכאורה היא יכולה פשוט לא לפרסם אותם.
האקדח האחד הוא תקופת הביניים עד ליישום הרפורמה שבה ייפתחו אזורי הכשרות. זה אומר שכל רב עיר, כולל יו"ר ארגון צוהר והרב של שוהם דוד סתיו, יוכל להעניק כשרות לכל עסק בארץ. לרבנות אין שום עניין שהזמני יהפוך לקבוע ושהרבנים המתונים יהפכו לאימפריות של כשרות. לכן יהיה לה עניין בפרסום הכללים כמה שיותר מהר.
האקדח השני הוא האפשרות שתינתן בתקופת הקבע לכל רב עיר (בשיתוף עם שני רבנים בעלי כושר לרבנות עיר) לקבוע מסלול כשרות אלטרנטיבי למסלולים של הרבנות הראשית. זה אומר שאם הרבנות הראשית תקבע רק מסלולים מחמירים מדי היא תזמין את התחרות.
המהפכה בכשרות תשובץ בחוק ההסדרים. צפוי שהחוק יועבר לטיפול הוועדה החדשה “לשירותי דת יהודיים ופרוייקטים לאומיים” בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, מפלגתו של שר האוצר אביגדור ליברמן, שם בוודאי אוהדים את הרפורמה. בסופו של דבר, היכולת של הקואליציה להעביר את החוק תלויה ביכולתה להעביר את התקציב ואת חוק ההסדרים כולו.
מועצת הרבנות הראשית לישראל הגיבה אתמול בחריפות רבה והודיעה כי היא "דוחה מכל וכל את היוזמה המסוכנת של המשרד לשירותי דת להרס הכשרות בישראל”. בהודעה נכתב כי “ה׳תוכנית׳ שהוצגה היום לשינויים במערך הכשרות משמעותה היא ביטול הכשרות במדינת ישראל, פתיחת בזאר של גופים בעלי אינטרסים עסקיים שיעניקו כשרות ומתן אפשרות לכל מאכער להעניק כשרות כשהתוצאה היא אחת הרס וחורבן הכשרות". אבל העובדה שההודעה לא יצאה בשם שני הרבנים הראשיים מעידה כנראה שלפחות הרב האשכנזי דוד לאו מוכן לשתף איתה פעולה.
הרפורמה הופכת את הרבנות הראשית ממשגיחת הכשרות הלאומית שנותנת כשרות לרגולטור. את ההשגחה יספקו תאגידי כשרות פרטיים ואילו הרבנות תקבע כללים, תעניק רישיונות לתאגידי כשרות ותפקח עליהם. השר לשירותי דת מתן כהנא, שמוביל את הרפורמה, אמר אתמול שוב ושוב שהיא תחזק את הרבנות הראשית מפני שהרבנות תהפוך למפקחת העליונה על תאגידי הכשרות החדשים ותוסמך גם לפסול אותם. על פי דו"ח מבקר המדינה מ־2017 בנושא הפיקוח על הכשרות, המועצות הדתיות מפעילות כ־3,800 משגיחי כשרות (שמועסקי ם כמעט כולם על ידי בתי העסק). הרפורמה תוציא מידי ממסד הרבנות את הכוח הזה וגם תבטל את המונופול שלו על המילה כשר. חיזוק זה לא.
לרפורמה יהיו שני שלבים. בשלב המעבר שיימשך בין חצי שנה לשנה ייפתחו אזורי הכשרות ורבני ערים ויישובים מתונים, כמו יו"ר ארגון צומת הרב דוד סתיו שהוא הרב של שוהם, יוכלו להעניק הכשרים. בשלב השני תפסיק הרבנות הראשית להעניק כשרויות ותהפוך לרגולטור וגוף מפקח. את הכשרות יעניקו תאגידים פרטיים, כמו הבד"צים הקיימים, ההכשר של ארגון רבני צוהר ואולי גם גופים פרטיים עסקיים. כך, התופעה של הכשר כפול של הרבנות הראשית ובד"צ תיעלם ואיתה גם התשלום הכפול. סביר שהרבנות תכיר רק בגופים אורתודוכסיים. בהחלט ייתכן שגופים חילוניים או הזרמים הדתיים המתקדמים ינסו לאתגר זאת.
הרבנות הראשית תקבע שלוש דרגות כשרות: דרגת בסיס ושתיים מחמירות יותר. עם זאת, כל רב עיר יוכל בשיתוף עם שני רבנים שיש להם כושר לרבנות עיר לקבוע סטנדרט כשרות אחר, מה שיאפשר גם השגחה מתונה יותר. היום רק לעסקים שהרבנות משגיחה עליהם מותר לקרוא לעצמם כשרים. מעתה עסקים שינהגו לפי כללי הרבנות יוכלו לציין “כשר בפיקוח הרבנות”. אבל גם עסקים שיפעלו לפי כללים אחרים יוכלו לציין שהם כשרים.
כ־3 מיליארד שקל בשנה
היה משהו מאכזב בכך שבאוצר אמרו היום שהמהפכה תחסוך לצרכן עשרות מיליוני שקלים. זאת לאור העבודה שדו”ח שהוכן לבקשת האוצר ב־2015 העריך את עלות כשרות המזון בישראל ב־2.8 מיליארד שקלים בשנה, שהם כ־3% מעלויות המזון בישראל (100 מיליארד שקל). הדו"ח, שהוא ככל הידוע החישוב היחיד עד כה של עלויות הכשרוות, הוכן על ידי משרד רואי החשבון יורם אברמזון ושות'. הוא נחשף לבקשת עמותות חדו"ש לחופש דת ושוויון ופורסם ב"כלכליסט".
בדו”ח נכתב כי "מונופול הרבנות הראשית מצריך אלפי משרות, ובהתנהלותו מייקר את עלויות המחיה בישראל ככל גורם ייצור בלעדי. מצבים העלולים להיווצר, כגון החמרת הדרישות רק במקומות מסוימים, התנהלות בחוסר שקיפות, יצירת עדיפות לספקים מסוימים עד כדי יצירת תחרות מעטים, יצירת מחסומי כניסה למוצרים ויצרנים קטנים, סופם שהם גורמים לעלויות עודפות של המונופול. ניתן לראות כי דרישות הגורמים האמונים על אכיפת הכשרות הממלכתית מביאות, בין היתר, לייקור עלויות המחיה בישראל לעומת העולם".
אחת הסיבות להערכה הצנועה של האוצר היא שמתוך עלות הכשרות, עלות הכשרות לשחיטת עופות היא 1.28 מיליארד שקלים, שהם 46% מעלות הכשרות בישראל. היא תשאר כולה בידי הרבנות הראשית. מה שיכול לשפר את החיסכון מאוד הוא כניסה של התאגידים לתחומי יבוא המזון. כהנא אמר אתמול שזהו חלק מהרפורמה. עלות הכשרות ביבוא מוצרי מזון (שאינם בשר, חלב, ענבים) היא בין 5% ל־27%. כלומר, בחלק מהמקרים הכשרות מהווה יותר מרבע מעלות המוצר. מחברי הדו”ח סיכמו כי עלות הכשרות "מהווה חסם כניסה ליבוא חדש".
סוף להשחתה של מערך הכשרות
שר לשירותי דת מתן כהנא אמר שאחת הסיבות לכך שרצה את התפקיד היא ליישם מהפכה של תחרות בעולם הכשרות. "מערכת הכשרות חולה", אמר. הרפורמה בכשרות היא אחת משתי רפורמות בתחומי הדת ומדינה שעליהן סוכם בהסכמים הקואליציוניים עם סיעת ימינה הדתית לאומית. היא מבטאת את הייאוש של חלקים גדולים מהציבור הציוני דתי מההקצנה וההתחרדות של הרבנות הראשית וגם מההשחתה של חלקים מהממסד הדתי. מדובר בשיתוף פעולה מרתק בין הציונות הדתית לבין הציונים החילונים כולל ליברמן.
דו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא מ־2017 בנושא ההשגחה על הכשרות חשף שורה של חשדות לשחיתות ולמרמה במערכת הכשרות. ביקורת חריפה במיוחד מתח המבקר על המועצה הדתית ירושלים שבה התגלו "פגיעה חמורה בסדרי המנהל התקין והפרה בוטה של נוהל הכשרות". מזל שזה היה בתקופת שפירא. אלה התבטאויות מהסוג שהיום, בעידן המבקר מתניהו אנגלמן, דו"חות המבקר כבר כמעט לא משתמשים בהם.
המבקר חשף שורת פרשיות של חשד לדיווחים כוזבים על שעות עבודה במועצות הדתיות בירושלים, נתניה ורחובות וקבע שמדובר ב"כשל חמור של המועצות הדתיות". בין היתר, משגיח כשרות בירושלים שובץ "לעבוד" ב־18 בתי עסק בהיקף של 27 שעות ביום בניגוד לכל היגיון, והוא לא היחיד. שיעור ניכר ממשגיחי הכשרות במועצות הדתיות בירושלים, נתניה ורחובות הועסקו "בהיקף בלתי סביר שלא ניתן לבצעו". 40 משגיחים במועצה הדתית בירושלים היו אמורים לעבוד יותר מ־16 שעות ביום ו־16 היו אמורים לעבוד בין 20 ל־24 שעות. “המועצות הדתיות העלימו עין. הדבר מעורר חשש שמדובר בהקצאה כוזבת של שעות. זהו מצב בלתי נסבל שיש בו משום פגיעה באמון הציבור", כתב המבקר.
ב־20 מועצות דתיות נמצאו 26 מקרים של קרבה משפחתית אסורה בין בעלי תפקידים במועצה ובין משגיחים הפועלים בתחומה. חמישה מקרובי משפחתו של בעל תפקיד באגף הכשרות במועצה הדתית ירושלים, ובהם שלושה מאחיו, הועסקו במועצה כמשגיחי כשרות. המבקר ציין בדו”ח כי "לכשרות ישנה השפעה על יוקר המחיה. התופעות שהועלו בביקורת זו מביאות להטלת נטל כספי עודף על הציבור". אולי עכשיו זה ישתנה.
