דחיינות מסוכנת: באין אינטרס אף אחד לא רץ לאשר תקציב
דחיינות מסוכנת: באין אינטרס אף אחד לא רץ לאשר תקציב
דחיית העיסוק בתקציב 2025 היא חלק מטקטיקת הסחבת אותה מוביל ראש הממשלה, ויהיו לה מחירים כבדים. התנהלות בלי תקציב לא רק שאינה הופכת את המשבר להזדמנות, אלא עלולה לפגוע במעמד ישראל בשווקים הבינלאומיים, ויותר מכך פוגעת בטובת הציבור
בעולם מתוקן, תקציב 2025 היה נמצא בימים אלו בדיונים עצימים בין האוצר לבין משרדי הממשלה מתוך כוונה להעבירו בממשלה עד לסוף אוגוסט, ולהניחו כהצעות חוק מוכנות עד סוף אוקטובר. אך במציאות העכשווית העבודה על תקציב 2025 תקועה, מאז הדיונים הראשוניים שנעשו בנושא בלשכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפני כשישה שבועות.
האחראי העיקרי למצב הזה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. בניית תקציב מדינה היא תהליך שמחייב את כל המשרדים לשתף פעולה ולעבוד שעות נוספות רבות. אין דרך להתחיל את התהליך הזה ברצינות בלי שיש הוראה מראש הממשלה לצאת לדרך. בפגישה לפני כשבועיים בהשתתפות ראש הממשלה, שר האוצר סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל אמיר ירון, שמר נתניהו את הקלפים קרוב לחזה, כך שהנוכחים לא הצליחו להבין ממנו איזה של סוג תקציב הוא מעוניין לקדם. נתניהו אמר שהוא מעוניין בפגישה נוספת, אך זו טרם נקבעה.
אם יש משהו שלא דורש הסבר זו הדחיינות של נתניהו בכל הנוגע לתקציב הקרוב שצפוי להיות קשה עם קיצוצים והעלאות מסים, שמשמעותם מתיחות בתוך הממשלה, מול הכנסת ובעיקר מול הציבור. ולכן אין מנקודת מבטו היגיון בהקדמת ההתמודדות עם האתגר הזה כשהממשלה נחשבת לשבירה ולא יציבה, סביב סוגיות המשך המלחמה ועסקה להשבת החטופים.
אלא שבזמן הזה שיקולי טובת אזרחי ישראל מביאים לכך שיש לעסוק דווקא כעת בתקציב 2025 וברצינות יתרה. הסיבה הראשונה לכך היא האופן שבו יפרשו את הדחייה בעיסוק בו בשווקים הבינלאומיים. בתרחיש המתון השווקים יגיעו למסקנה כי "הממשלה לא רצינית וכי אין בכוונתה לפעול לייצב את יחס החוב־תוצר, דירוג האשראי של ישראל ימשיך לרדת, פרמיית הסיכון תעלה, כלומר, כבר עכשיו יתחילו לדרוש ריבית גבוהה יותר על ההלוואות הניתנות לישראל.
התרחיש הקיצוני יותר הוא שהתגובה תתבסס על תפיסה לפיה הבעיות של מדינת ישראל הן שורשיות ועמוקות, ומלבד המלחמה המתמשכת, והשסעים החברתיים העמוקים והמעמיקים, הרי שגם התנהלות הממשלה מלמדת כי הבעיות רק יחריפו, ואז תתפתח דינמיקה של משיכת כספים המונית מישראל שעלולה להביא למשבר פיננסי. בהקשר הזה מציינים כל העת בבנק ישראל כי "התפתחות של משברים פיננסיים אינה ליניארית".
נתניהו לוקח סיכון בלתי סביר
נתניהו בוחר להתעלם מהתרחישים הללו. הוא יכול להגיד שהסבירות שלהם נמוכה. אבל צריך לזכור כי גם הסבירות למתקפה כמו ב־7 באוקטובר היתה נמוכה. ניהול מדיניות ציבורית, הן כלכלית והן ביטחונית, צריך להישען על ניהול סיכונים סביר, והסיכון שנלקח כאן — רק לשם שרידות הקואליציה — הוא בלתי־סביר.
ההחלטה לא לטפל בתקציב בנוסף למלחמה המתמשכת ולשסעים החברתיים המעמיקים, עלולה ליצור דינמיקה של משיכת כספים המונית מישראל שתגרום למשבר פיננסי משמעותי
לדחיית העיסוק בתקציב עלולה להיות השפעה על איכות התקציב שיתקבל בסופו של דבר. כבר כעת אנו במצב שבו תקציב אידיאלי ירד מהפרק. כולם יודעים שכל משבר הוא גם הזדמנות, אך בכל הנוגע לתקציב המדינה מודים גם בסביבת שר האוצר, גם הפקידות המקצועית, וגם בבנק ישראל כי תקציב 2025 לא מתיימר לנצל את ההזדמנות. היקף השינויים המבניים הצפוי בתקציב יהיה קטן למדי, וסוגיית המאקרו החשובה ביותר - הגברת התעסוקה של אוכלוסיות שמשתתפות בשיעורים נמוכים (חרדים וערביות), והגברת הפריון של אלו שכן העובדים — לא תזכה לטיפול יסודי. גם אחרי שוויתרנו על תקציב שמנצל את המשבר, יש הרבה יותר מאפשרות אחת. וגם כאן אינטרס הפוליטיקאים וטובת הציבור הפוכים. הפוליטיקאים מעוניינים בכמה שפחות מריבות בין שרי הממשלה, ולכן יתמכו בגזירות רוחביות שפוגעות בכולם באופן זהה כמו העלאת מע"מ וקיצוץ רוחבי. אלא שטובת הציבור היא למקד את הצעדים בתועלת לציבור, כמו מס משקאות ממותקים שהפקידות מנסה לדחוף או ביטול הפטורים ממע"מ על תיירות, על חבילות עד 75 דולר מחו"ל ועל שירותים דיגיטליים (נטפליקס).
הסיכוי להעביר צעדים מתוחכמים כמו אלה שציינו יותר קטן ככל שעובר הזמן. זה נכון גם לכלל עבודת הממשלה. המשרדים צריכים להתארגן ולחשוב על תוכניות עבודה, ועיכוב תקציב המדינה, או תסריט של תקציב המשכי ב־2025, מביא לכך שהממשלה לא פועלת באופן המיטבי שלה. זו הסיבה שסמוטריץ' החל לפתח ציר עוקף אגף תקציבים עם נגיד בנק ישראל כבר לפני שבועיים. סמוטריץ' מבין שיהיה קל יותר לרתום את הנגיד לסיפור של "העיקר נוריד את יחס החוב־תוצר", לא משנה איך. באגף תקציבים מסכימים עם זה, אך צפויים להיות תובעניים יותר לגבי האופן שבו תבוצע ההתכנסות הפיסקאלית.
מלבד אלה, יש סיבה טכנית חשובה מאוד לצורך בקידום תקציב עד סוף השנה - הצורך להקפיא את כל הקצבאות ואת מדרגות מס ההכנסה. מדובר במהלך שמקטין את הוצאות הממשלה ומגדיל את הכנסותיה במיליארדי שקלים. אך זה מהלך שניתן להעביר רק עד ל־31 בדצמבר 2024. בכל שנה מתעדכנות קצבאות רבות ותשלומים רבים של הממשלה בהתאם לאינפלציה בשנה הקודמת. גם מדרגות המס מתעדכנות כך שסף ההכנסה למעבר למדרגת המס הבאה גדל. באוצר מתכננים לעצור את העדכון השנה ולשמור בקופה כמה מיליארדי שקלים, למרות שהמשמעות היא שחיקת ההכנסה הפנויה של אזרחים רבים, בהם אלה שחיים על קצבאות. אבל בשביל זה צריך לחוקק לפני 2025. גם כאן הדחיינות של נתניהו עומדת לאזרחים לרועץ.
כש־2025 תתנהל ללא תקציב
קיימים שלושה תרחישים למועד אישור תקציב 2025. הראשון הוא לפי ההצהרה הרשמית של נתניהו וסמוטריץ' שהוא יאושר עד סוף 2024. זה נראה לא סביר כעת. יש צורך בכ־4 חודשים של עבודה אינטנסיבית בשביל לאשר תקציב בממשלה, ועוד חודשיים של עבודה אינטנסיבית בכנסת בשביל לאשרו שם. אנחנו כבר בעיכוב בלוחות הזמנים הללו.
שני התרחישים האחרים הם של תקציב המשכי ובשניהם כשלים מבחינת המסר לעולם שעלולים לגרור עלייה בפרמיית הסיכון ובתשלומי ריבית, אך חשוב להבחין בין שניהם: זה שבו הממשלה מעבירה תקציב באיחור מול זה שבו הממשלה נופלת לפני שהיא מעבירה תקציב.
בתרחיש של העברת תקציב בין 1 בינואר ל־31 במרץ 2025 האתגרים הם טכניים בעיקר. החשב הכללי יוכל להנחות את משרדי הממשלה, כולל משרד הביטחון, לצמצם הוצאות ולא להתבסס על המסגרת של תקציב 2024. גם החרדים שתלויים בכספים קואליציוניים ימתינו לכך שהתקציב יעבור בסופו של דבר. התרחיש השני הוא שהממשלה תתפזר בסוף מרץ, ואז הבחירות יהיו באמצע יולי. אם תוקם ממשלה, ככל הנראה בספטמבר, יישארו לה פחות מ־90 ימים עד לסוף 2025. במילים אחרות: יש תרחישים מסוימים שבהם שנת 2025 כולה תתנהל ללא תקציב, וזה כבר אירוע שצפוי לייצר אתגרים משמעותיים למשרד האוצר.
גם לנציגי החרדים בכנסת יש חשיבות עליונה להעברת תקציב 2025 ולא לדחות. ראשית, ממשלה אחרת שתקום תקצץ באופן משמעותי בתקציביהם. בנוסף הם יתקשו לתפקד עם תקציב שייכנס רק בסוף 2025, שכן מוסדות חרדיים רבים תלויים בכספים קואליציוניים שמוזרמים רק אחרי העברת תקציב. בינתיים, החרדים לא החלו לעסוק בתקציב 2025, בעיית הגיוס דחופה להם יותר.
