פרשנותמיתון עולמי הוא עניין של זמן, ויגיע גם לכאן
פרשנות
מיתון עולמי הוא עניין של זמן, ויגיע גם לכאן
ישנם סיכויים משמעותיים למיתון באירופה, בארה"ב ובסין גם יחד, כך מעריך פרופ' קנת רוגוף, שהיה הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית. אמנם המשק הישראלי נמצא כעת במצב מצוין, אבל כאשר שלוש הכלכלות החשובות בעולם ייקלעו לסערה, הגלים יכו גם בנו
1. "אני לא בטוח שפוליטיקאים וקובעי מדיניות מודעים למשימה שעומדת בפניהם בקרוב". במילים אלו חתם פרופ' קנת רוגוף מאוניברסיטת הרווארד – אחד האושיות בחקר הכלכלה העולמית – מאמר נוקב שפרסם בסוף השבוע האחרון וכותרתו אומרת כמעט הכל: "האיום הגובר למיתון גלובלי". רוגוף, אחד מ־10 הכלכלנים הכי מצוטטים בימינו, קובע: "עם הרבה מזל, הסיכון למיתון עולמי 'מסונכרן' יתרחק עד סוף 2022. אך כרגע, הסיכויים למיתון באירופה, בארה"ב ובסין הם משמעותיים ונמצאים בעלייה. קריסה באזור אחד תעלה את הסיכויים של מיתון באזורים אחרים".
מדובר בשלוש הכלכלות הגדולות בעולם שמהוות כ־58% מהתמ"ג העולמי. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה אין כלכלן, חזאי או גוף כלכלי מכובד שנמנע מלחשוף את התחזיות הקודרות הנראות באופק. רק לפני שבועיים קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עדכנה כלפי מטה, ובחדות, את תחזיות הצמיחה של העולם כולו בכ־0.8%, לרבות תחזיות של שלוש המעצמות הכלכליות האלו.
4 צפייה בגלריה
משמאל: נגיד בנק ישראל אמיר ירון ויו”ר הפד האמריקאי ג'רום פאוול. לא מספיק להעלות ריבית
(צילום: AP, אוהד צויגנברג)
אלא שרוגוף מדגיש עובדה אחרת: אותן תחזיות, שצצות מכל עבר ומדגישות את הסיכונים האזוריים הפרטניים ההולכים וגדלים, "אולי מפספסות את המידה שבה הן משפיעות זו על זו". כלומר, מיתון בכלכלות האלו בנפרד ובזמנים שונים אינו שווה לאפקט הכולל של מיתון בשלושתן יחד. יש כאן סינרגיה במובן הכי שלילי של המילה.
כהרגלו, רוגוף לא שוכח את האינפלציה שלדבריו "מגיעה לרמות שיא ואינה הופכת את הדברים לקלים יותר". קוראים לתופעה הזאת סטגפלציה (stagflation) – שילוב של אינפלציה, מיתון ואבטלה – ואת המונח הזה נשמע ונקרא רבות בתקופה הקרובה, שכן "כל עוד אין סוף ברור למתרחש באוקראינה, מחירי המזון והאנרגיה העולמיים צפויים להישאר גבוהים בכל תרחיש", הוא מעריך.
אם לא די בכך, ד’’ר סטיפן רוץ’, מי שחיבר את התחזיות עבור ה”פד” בשנות ה־70 והיה בשנות ה־90 הכלכלן הראשי של ענקית הפיננסית העולמית מורגן סטנלי, פרסם אף הוא באותו פורום (פרוג’קט סינדיקייט), 24 שעות מוקדם יותר, מאמר ובו הזהיר שתחזיות הקרן הן בגדר “משאלת לב” והן מוטות לגמרי כלפי מעלה, שכן הן מניחות “נחיתה רכה מושלמת” וקצב צמיחה מעל המגמה ההיסטורית – הערכה מנותקת מהמציאות. זאת, אף שמדובר בהורדת התחזיות השלישית בהיקפה ב־15 השנים האחרונות.
קוץ’ מבסס את טענותיו, בין השאר, על כך שהחזאים לא מביאים בחשבון את הצמיחה האמיתית של סין, צמיחה שהיתה הדבר היחיד שמנע מהעולם לחזור למיתון במהלך 2016-2012. "תרחיש של כלכלה עולמית חזקה מאוד לא סביר עם כלכלת סין חלשה", הוא מסביר. יתרה מזו, הוא סבור כי אותם חזאים אינם מצליחים לאמוד את ההשלכות של אינפלציה גדולה ושל העלאות הריבית הצפויות על הצמיחה הגלובלית.
4 צפייה בגלריה
פרופ' קנת רוגוף. האטה כתוצאה מהמלחמה באירופה עלולה לזעזע באופן קיצוני את השווקים בכל העולם
(צילום: בלומברג)
פרופ’ נוריאל רוביני, מי שחזה את המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008, כתב אף הוא באותו יום ובאותו מקום דברים ברוח דומה: "סערה סטגפלציונית מושלמת מתקרבת ובאה, והיא לא צפויה להיות זמנית הודות למגוון רחב של מגמות כלכליות, פוליטיות, סביבתיות ודמוגרפיות ארוכות טווח".
2. לא פחות חשוב במקרה הזה להבין את התהליך והדינמיקה הפנימית. כדאי להתחיל עם הכלכלה השנייה בעולם, סין שהיא הכי פחות שקופה והכי אניגמטית. רבים סבורים כי סין כבר נמצאת במיתון אבל הממשלה ששולטת בנתונים לא מדווחת על כך. "מסלול הצמיחה של סין בהאטה כבר מזמן, כשרק שילוב של מזל וניהול מאקרו־כלכלי נכון היה הגורם שמנע מיתון חמור", טוען רוגוף. הוא מזהיר כי שום רמה של ניהול נכון לא תציל את הכלכלה השנייה בעולם אם ההנהגה הסינית טעתה במדיניות אפס סובלנות לקורונה. למעשה, סין נותרה המדינה האסייתית היחידה שמתייחסת לקורונה כ"פנדמיה".
לדברי רוגוף, הסיכויים למיתון בארה"ב עלו בוודאות. האינפלציה לא תרד מעצמה. הוא מתריע כי "מיתון בארה"ב, במיוחד כתוצאה מהעלאות ריבית, יפגע בביקוש ליבוא עולמי ויגרום לכאוס בשווקים הפיננסיים"
לדברי רוגוף, ממשלת סין מוציאה סכומים אדירים כדי להמיר בנייני משרדים ריקים למרכזי הסגר. "ייתכן כי אותם מרכזים הם המצאה מבריקה כדי לנתב את עובדי מגזר הבנייה המנופח לפעילויות מועילות אחרות במקום להמשיך בפרויקטים מיותרים של בנייה", כותב רוגוף, שהיה הכלכלן הראשי של ה־IMF בתחילת שנות ה־2000. "אולי מנהיגי סין יודעים משהו שעמיתיהם המערביים אינם יודעים על הדחיפות של היערכות למגפה הבאה, ובמקרה כזה המרכזים האלה יכולים להיראות כהמצאה בעלת חזון. עם זאת, סביר יותר להניח שסין נוטה להילחם בטחנות רוח בניסיון לאלף נגיף מידבק. במקרה זה המרכזים יתבררו כבזבוז עצום של משאבים והסגרים יתגלו כחסרי תועלת".
ניתוח של כלכלני ה־IIF (איגוד המוסדות הפיננסים הבינלאומיים) על המתרחש בשווקים המתעוררים מגיע למסקנה שהרוב המוחלט של המדינות הללו, לרבות ברזיל, מקסיקו, הודו ואינדונזיה, נקלעו לסטגפלציה היות שמצד אחד אינפלציית הליבה מעל היעד ומצד שני מגמת הצמיחה מתחת לרמות של סוף 2021.
עם זאת, הם מציינים כי המתרחש בסין הוא אניגמה שכן האינפלציה נמוכה מאוד והצמיחה מעל הרמות של 2021. "אם הנתונים (שמספקת ממשלת סין) מדויקים, הקשר בין הפעילות לאינפלציה בסין הוא חידה, במיוחד לאור זעזועי ההיצע העולמי", הם מסכמים.
3. מה שקורה באירופה קל יותר לפענוח אך קשה יותר לעיכול. שם הסטגפלציה היא קלאסית: זינוק חד באינפלציה וירידה מובהקת בתוצר תוך שיעורי אבטלה גבוהים מאוד (מעל 7%) עד 2024 לפחות, לפי כל התחזיות. "האטה כתוצאה ממלחמה עלולה לזעזע באופן קיצוני את אמון העסקים ואת השווקים הפיננסיים בכל רחבי העולם", מסביר רוגוף. להערכתו, הפעם מיתון באירופה לא יעצור בירידה בביקושים כפי שראינו בהאטות הקודמות. המלחמה העצימה מאוד את הסיכונים והפגיעות של אירופה שכבר מראה צמיחה חלשה (2.8% ב־2022 ו־2.3% ב־2023).
יש תרחיש נוסף, ייחודי ומסוכן במיוחד עבור כלכלת אירופה: אם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין ישתמש בנשק גרעיני, כימי או ביולוגי, אירופה תיאלץ לנתק את החוט בצורה נחרצת. ההשלכות של אותן פעולות אינן ברורות כלל – לא על הכלכלה אך גם לא על הסיכון להסלמה נוספת, "שעשויה להיות גם הטלת סנקציות על סין", הוא מסביר.
בינתיים ממשלות אירופה נתונות ללחץ ניכר להגדלת תקציב הביטחון שלהן, זאת כאשר כריות הביטחון הפיסקאליות נגמרו בקורונה והחוב זינק.
הסיפור בארה"ב שונה ומורכב הרבה יותר: אכן האינפלציה בשמיים (שיא של 40 שנה לרמה של 8.5%) ולפי נתונים טריים של משרד המסחר, הכלכלה הגדולה בעולם התכווצה ב־1.4% (קצב שנתי) ברבעון הראשון של השנה לעומת צפי לצמיחת התוצר של 1%. אך מנגד, שוק העבודה האמריקאי הגיע לשיאו: האבטלה ממשיכה לצנוח ל־3.6% ומתקרבת לרמות של ערב המגפה. גם הצריכה הפרטית של האמריקאים, המהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של ארה"ב, צמח בכ־3% (אף שהמחירים עלו בכ־8%).
הנתונים האלו הביאו לא מעט כלכלנים לסבור כי אותה ירידה שנרשמה היא "טכנית" (ירידה בהוצאות הביטחון וזינוק בגירעון הסחר). ובכל זאת, המאזנים של משקי בית ושל החברות נראים בריאים מאוד ושיעור החיסכון בשמיים.
רוגוף מכיר היטב את הנתונים ובכל זאת מזהיר: סיכויי המיתון עלו בוודאות. האמונה התמימה שהאינפלציה תרד מעצמה וכי הבנק הפדרלי לא יצטרך להעלות את הריבית יותר מדי נראית מפוקפקת יותר ויותר מיום ליום. "מיתון בארה"ב, במיוחד כתוצאה מהעלאות ריבית, יפגע בביקוש ליבוא עולמי ויגרום לכאוס בשווקים הפיננסיים", הוא מתריע.
4. איך כל התמונה הקודרת הזו משפיעה על המשק הישראלי? נתוני הפתיחה מצוינים. התמונה המאקרו־כלכלית הישראלית הנוכחית היא מהטובות בעולם כולו, לבטח בעולם המפותח: בניגוד לכמעט כל כלכלה בגלובוס, כלכלני קרן המטבע עדכנו את תחזית הצמיחה של ישראל ל־2022 כלפי מעלה, ובחדות, לרמה של 5%. זאת, אחרי שהם נאלצו לעדכן בדיעבד את הצמיחה בפועל של ישראל ב־2021 מ־7.1% ל־8.2%. לפיכך, בפועל, הצמיחה של ישראל בשנים 2022-2021 צפויה להיות מהגבוהות בעולם כולו.
אם לא די בכך, אתמול התבשרנו על צניחה נוספת באבטלה שמביאה אותה לשפל היסטורי: 2.9% בלבד. הנה עוד כמה נתונים: הגירעון הממשלתי בשפל של 15 שנה הודות לגביית מסים חסרת תקדים, עודף נאה ומוצק בחשבון השוטף, אינפלציה גבוהה אך פחות מחצי משאר המדינות. עם זאת, להידרדרות העולמית תהיה השפעה, ואפילו גדולה, על המשק הישראלי, שכן זהו משק קטן ופתוח מאוד. 28% מהתמ"ג הם מיצוא כאשר יצוא שירותים (לרבות הייטק) הפך לקטר צמיחה מרכזי ועקף את יצוא הסחורות. שיעור יצוא הסחורות הישראליות (ללא יהלומים) לאירופה, ארה"ב וסין מגיע כבר לכ־60% נכון לרבעון הראשון של 2022. בשירותים עסקיים השיעור מטפס לשני שלישים.
אין לשכוח כי גם בנק ישראל, בדומה לפד, צפוי להעלות את הריבית בקצב מהיר כדי להעביר מסר חד לשוק ולהכות חזק בציפיות לאינפלציה. הדבר צפוי לגרום לאפקט עושר שלילי: הנטייה של משקי בית לבזבז יותר (עלייה בצריכה הפרטית) תוך הגברת קצב הצמיחה הכלכלית במשק (עליה בתמ"ג) כתוצאה של "התעשרות" בעקבות עלייה במחירי הנכסים הפיננסים (ניירות ערך) והריאליים (נדל"ן) תיפסק.
הירידות החדות בבורסות בניו יורק מורגשות היטב בתל אביב ויהיה להן אפקט גם על הכנסות המדינה משוק ההון אך גם ממע"מ ומסי צריכה אחרים. אם שלוש כלכלות־העל של העולם ייקלעו למיתון, גביית מסי החברות הישראליות תיפגע. היכולת לעורר את הצמיחה באמצעות הפחתות מסים והורדות ריבית כבר לא רלבנטית, שכן מדובר בצעדים אינפלציוניים מטבעם. הסיכון הפוליטי (אי־הוודאות לגבי עתיד הקואליציה) כבר הצליח לקרר את רוח הרפורמות ששררה כאן בשנה האחרונה.
אין ספק כי מצבה של ישראל טוב בהרבה משל שאר הכלכלות, וכל סופרלטיב בהקשר הזה יהיה נכון, אך אין זה אומר כי הסערה לא תגיע לחופינו ותטלטל כמה וכמה ספינות. לכן כדאי לשוב לדבריו של רוגוף ולהזכיר לפוליטיקאים ולקובעי המדיניות את גודל המשימה שעומדת בפניהם.
