"די להקשיב להתקפות על היועצת המשפטית והפצ"רית כדי להבין לאיזה מקום מסוכן הגענו"
"די להקשיב להתקפות על היועצת המשפטית והפצ"רית כדי להבין לאיזה מקום מסוכן הגענו"
בין התיקון הנרחב לחוק תובענות ייצוגיות, דרך הרפורמה/מהפכה משפטית, וכלה בעומס בבית המשפט: לקראת פורום Duns 100 לבכירי המשפט בתחום הליטיגציה המסחרית, עורכי דין בכירים בתחום מתייחסים לסוגיות מרכזיות המלוות כיום את תחום הליטיגציה המסחרית בישראל
יש כאלו שיגידו שהמקור לכל הרעה שאנחנו חווים בשנה וחצי האחרונות, או לפחות אחת הסיבות המרכזיות למצב הקשה בו אנו נמצאים, קשור לרפורמה/המהפכה המשפטית. יש כאלו שיאשימו את המערכת המשפטית שהתנהלותה הובילה לצורך ברפורמה, ויש כאלו שיאשימו את מי שהביא לדיון רפורמה שתפקידה לחזק את כוחה של הממשלה על חשבון מערכת המשפט, וזאת תוך פגיעה בדמוקרטיה. אולם, על דבר אחד רבים מסכימים: מה שקרה סביב הרפורמה יצר משבר משמעותי שגרם לקרע חסר תקדים בחברה הישראלית. במצב הנוכחי, כבר לא נשאלת השאלה 'מי צודק', אלא נדרשת הנהגה חכמה שיודעת לקדם את מה שמאחד, ולקדם תהליכים במחלוקת בהסכמה רחבה שתייצר אחדות, ולא הפרדה.
ועדיין, למרות הרצון באחדות שאליו שותפים מרבית חלקי העם, נראה שהרפורמה/מהפכה משפטית שוב מתחילה לזחול קדימה, ללא הסכמה נרחבת, ולא בטוח שהלקח מהסבב הקודם ששיאו היה בתיקון לחוק היסוד שביטל את השימוש בעילת הסבירות כלפי החלטות הדרג הנבחר, ולאחר מכן כאשר בג"ץ קיבל את העתירות נגד התיקון לחוק יסוד, אכן נלמד.
לקראת פורום Duns 100 לבכירי המשפט בתחום ליטיגציה מסחרית התייחסו עורכי דין בולטים בתחום הליטיגציה המסחרית למספר סוגיות המלוות בימים אלה את התחום. הם התייחסו למצב העכשווי בו נמצאת אותה רפורמה/מהפכה משפטית. הם שוחחו על יעילות התיקון הנרחב לחוק תובענות ייצוגיות והסבירו האם לדעתם החוק אכן יסייע לאזרח הקטן, לעסק הקטן, וימנע סוג של אופורטוניזם מסוים שליווה את תחום התובענות הייצוגיות ואשר לא בהכרח היטיב עם 'האזרח הקטן'. עורכי הדין התייחסו גם לעומס הקיים בבית המשפט ולהשלכות שלו.
לכתבה התראיינו עו"ד צביקה בר-נתן, יו"ר וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית, גולדפרב גרוס זליגמן, עו"ד נועה ברהום, שותפה במחלקת ליטיגציה, פישר (FBC & Co.), עו"ד ניר סברוב, שותף מנהל ומנהל משותף במחלקת הליטיגציה המסחרית, שניצר, גוטליב, סאמט ועו"ד ברק טל, שותף מוביל וראש מחלקת ליטיגציה במשרד ארנון, תדמור-לוי,
מה דעתך על התיקון הנרחב לחוק תובענות ייצוגיות? האם הוא יגן על החלשים ויעצור 'אופורטיוניזם' או שמא מדובר בצעד שיפגע בציבור הרחב?
עו"ד נועה ברהום: "התיקון נועד להתמודד עם המציאות הנוכחית בה מוגשות תובענות סרק רבות לבית המשפט וכפועל יוצא – גם ריבוי בקשות הסתלקות, וכמו כן נועד להתמודד עם "בעיית הנציג", בה טובת הקבוצה קיבלה חשיבות משנית ואילו האינטרסים של התובע המייצג ובא כוחו הכתיבו את הטון בניהול ההליך ובהגעה להסדרי פשרה שלא באמת נותנים פיצוי הולם לקבוצה. במסגרת החוק נקבעו מספר מנגנונים מרכזיים שמטרתם להתגבר על הקשיים הקיימים, ביניהם: קביעת חובת פנייה מוקדמת בבקשות אישור נגד עסקים קטנים ובעילות לצו "עשה", לפיה ניתן להגיש תביעה רק במקרה שהעסק לא תיקן את ההפרה והיא רלבנטית בעיקר במקרים שבהם התועלת בהליך היא ביחס לתיקון ההתנהלות העתידית. במקרים אלה הפנייה המוקדמת עשויה להשיג את התוצאה המיוחלת ללא צורך בניהול הליך ובהחלט תמנע אופורטוניזם; בנוסף, התיקון קובע כי לא יעשו "הסדרי קופונים" והפיצוי בתובענות ייצוגיות יהיה כספי בלבד, אלא אם חברי הקבוצה יסכימו לקבל פיצוי בקופונים והנחות עתידיות. באופן זה החוק מתמודד עם המציאות הנוכחית, בה פעמים רבות מתן ההטבות עשוי להיות אקט שיווקי של הנתבעת או כפיית הטבה בדמות קבלת מוצר שאין בו צורך, ויש בו חיזוק של ההגנה על חברי הקבוצה "החלשים"; לבסוף, במסגרת התיקון ניתנה לבתי המשפט סמכות נרחבת למחיקת בקשת האישור וגם לפסיקת הוצאות לטובת הנתבע. כך, אם בית המשפט מוצא שהתובענה היא קנטרנית או טורדנית – הוא רשאי להורות על מחיקת הבקשה, ובמקרים בהם נמצא כי התובענה הייצוגית הוגשה או נוהלה בחוסר תום לב – לבית המשפט ניתנה הסמכות לפסוק הוצאות סבירות והוגנות לטובת הנתבע. אין ספק כי אלה כלים יעילים למניעת אופורטוניזם והכוונת התנהגותו של הציבור. על מנת לוודא שהם אכן כלי להגנה על החלשים יש להמתין ולבחון בהמשך כיצד בתי המשפט ישתמשו בהם".
עו"ד ניר סברוב: "האיזון שבשימוש בכלי התובענה הייצוגיות הופר במובן זה שחלף שימוש בכלי זה ככלי שמייעל התנהלות תאגידית לטובת הציבור. למעשה הוא הפך לרוב לכלי ציני שכל מטרתו להשיא ערך כספי למי שיוזם את אותו הליך. העסקים הקטנים הם הנפגעים העיקריים מאותו סחף, כלומר מהשימוש הלא מידתי וענייני שנעשה בתובענות הייצוגיות. לכן, ככלל אני סבור כי יש מקום לתיקון המדובר ואני לא חושב כי אותו תיקון יביא לפגיעה בציבור הרחב. בהקשר זה וככלל אני סבור כי על בית המשפט להיות תקיף כלפי מי שעושה שימוש ציני ולא ענייני בהליך משפטי – בין אם מדובר בתביעה קנטרנית ו/או שאינה כנה".
עו"ד צביקה בר-נתן: "התיקון הנרחב לחוק תובענות ייצוגיות הוא תיקון מינורי וזניח, שעלול רק להעצים אופורטוניזם. התיקון עורך הבחנה בלתי עניינית ובלתי רלוונטית בין עסקים בגדלים שונים ונותן פתח ואפילו תמריץ לתובענות שמשחיתות את זמנו היקר של בית המשפט ללא מסננת מעשית ואמיתית. האופורטוניזם אינו נגד עסקים קטנים בלבד, וצריך היה להחיל דין זהה ושווה ביחס לכל העוסקים, ללא הבחנה. מלבד כך, תיקון החוק לא נוגע בסוגיות מסוימות שקיים הכרח להסדירן. להערכתי, התיקון פוגע בציבור הרחב לטווח ארוך".
עו"ד ברק טל: "התיקון המוצע לחוק תובענות ייצוגיות הוא לא פחות מדרמטי, בלא מעט נושאים שדיני התובענות הייצוגיות עוסקים בהם: החל מריסון תופעת התובענות הצרכניות נגד עסקים קטנים כמו חנויות; הרחבת ההגנות לרשויות המדינה מפני תובענות ייצוגיות; הוספת הפגיעה בפרטיות כעילה שניתן להגיש בה תובענה ייצוגית; הוראות חדשות בנוגע להסדרי פשרה ושכר הטרחה לעורכי הדין המגישים תובענות ייצוגיות; ועוד. התיקון המגביל את התביעות הייצוגיות נגד עסקים קטנים לסעד מעשי של תיקון הפרת החוק (כמו ציון מחיר באופן נכון; הסדרת כללי הנגישות לאנשים עם מוגבלות; וכד׳), ולא לפיצוי כספי, נועד להסיר את ההכבדה הכספית על העסק ולו בשל ההתגוננות בפני התובענה, כאשר הנזק שנגרם לציבור אינו משמעותי (עסק קטן לפי התיקון הוא עסק שבו עד 5 עובדים ומחזור שנתי שאינו עולה על 2 מיליון ש״ח). על אף שהרציונל בתיקון הזה מוצדק, אני לא בטוח שנעשה איזון ראוי בין ההגנה על העסקים הקטנים לבין המטרה החשובה של התובענה הייצוגית לאכיפה פרטית של החוק. החקיקה הצרכנית נועדה להגן על ״האזרח הקטן״ - שהוא גורם הנתפס כחלש יותר גם מעסק קטן. המדינה אינה מסוגלת לאכוף את חוקי הגנת הצרכן - שנועדו למנוע בעיקר הטעיות של הצרכן וניצול אי ידיעתו - על כל חנות, דוכן, מכון כושר וכד׳, והמכשיר של התביעה הייצוגית היה מכשיר יעיל לאכיפת החוק. התיקון לא מותיר תמריץ ראוי להגשת תביעות כאלה נגד עסקים קטנים, ועלול להביא להתפשטות ההפרות הצרכניות".
האם הרפורמה המשפטית/המהפכה המשפטית אכן נעצרה?
עו"ד ברק טל: "למרבה הצער, עושה רושם שלא רק שההפיכה המשטרית לא נעצרה - אלא שהיא חיה ובועטת בצורה מתוחכמת יותר. נדמה כי מי שביקשו להחליש את מערכת המשפט ועשו זאת בריש גלי, הפנימו את הזעם הציבורי עליהם וכעת הם מבקשים להמשיך בהחלשת המערכת מבלי להכריז על כך בגלוי, בתקווה להישאר ״מתחת לרדאר״. אי מינוי נשיא לבית המשפט העליון, עצירת מינויים אחרים ואי הפעלת סמכויות אחרות הקבועות בחוק ושיש חובה להפעילן, נגועים בשיקולים זרים ולכן אינם חוקיים ועל בג״צ לאוכפם. השינויים הרדיקלים שמבקשת הממשלה לערוך בכל הנוגע למינויים של שומרי סף, כמו נציב התלונות על השופטים ונציב שירות המדינה, הן אינדיקציה מדכאת לכוונות ולתוכניות של גורמים בקואליציה בקשר למערכת המשפט. כשמוסיפים את המהלכים האלה להשתלחות שלוחת הרסן של בכירים בקואליציה בשופטי בית המשפט העליון וביועצת המשפטית לממשלה ואנשיה - קל להבין שההפיכה אולי עברה מטמורפוזה מסוימת, אבל לא מדובר בהיעלמות אלא בווריאנט מסוכן, חמקמק והרסני לא פחות".
עו"ד צביקה בר-נתן: "ההפיכה החוקתית לא זו בלבד שלא נעצרה אלא התגברה בצורה אלימה ומסוכנת. הממשלה ושרים מרכזיים בה מתעלמים מעמדת היועצת המשפטית לממשלה, פועלים בניגוד לה וממנים באופן לעומתי אנשים בלתי ראויים, או כאלה החשודים בפעולות פליליות ואלימות כלפיי אזרחים, לתפקידי מפתח. הם עושים זאת באופן לעומתי ומכוון. שר המשפטים עושה שימוש לרעה בסמכותו לכנס את הועידה למינוי שופטים, לא מכנסה, אך משום שהוא מעריך שלא יוכל לזכות ברוב למינוי מועמד מטעמו כנשיא בית–המשפט העליון, הוא מותיר את בית המשפט העליון ללא נשיא זה זמן רב ביותר. זו אלימות והפרת חוק בוטה. כך גם מתכננים שרי האוצר והחינוך להעניק כספים למגזרים שלא על ידי הוראות התקציב והדין".
עו"ד ניר סברוב: "אנסה שלא לגלוש לפוליטיקה במובן הצר ועם זאת אומר ברורות – מלכתחילה היה ברור כי אין שחר לטענה שיש ערך ענייני לרפורמה (באופן שבו היא הוצעה), קרי, כי יש בה כדי להיטיב עם הציבור הרחב. מטרתה האמיתית של הרפורמה היא אחת - לצמצם עד כמה שניתן את כוחו של בית המשפט וכפועל יוצא לחזק עוד יותר את כוחה של הממשלה שממילא היא חזקה פי כמה מהכנסת. לצערי יש אנשי ציבור שרואים במטרה הזאת כמטרת על ומכאן שברור ושקוף כי הרפורמה/המהפכה לא נעצרה וכנראה שלא תיעצר גם בעתיד. די להקשיב להתקפות על היועצת המשפטית ואף עם הפצ"רית כדי להבין לאיזה מקום מסוכן הגענו".
כיצד ניתן לדעתך להתגבר על העומס בבתי המשפט? עד כמה מורגש המחסור בשופטים?
עו"ד צביקה בר-נתן: "יש למנות שופטים נוספים לערכאות הדיוניות, להגביר את הפיקוח על קצב שמיעת התיקים ומתן פסקי הדין ולאפשר למערכת המשפט להתנהל באופן עצמאי ויעיל מבלי להטרידה השכם והערב מתוך מטרה להרסה".
עו"ד ניר סברוב: "אני חייב לציין כי באופן אישי אני מרגיש פחות את העומס בבתי המשפט משום העובדה כי הרבה מאוד תיקים מסחריים בהיקפים גדולים מופנים להליכי בוררות. אגב, חלק מהסיבות להפניה של תיקים לבוררות נעוצות בעומס של בתי המשפט. אינני מתיימר להציע הצעות התייעלות למערכת בתי המשפט אבל כן אציין שעל פניו ניהול דיונים מקדמיים בזום מקל מאוד על המערכת (וגם על עורכי הדין). לצד זאת, נכון יעשו בתי המשפט לו ישיתו על בעלי דין הוצאות ריאליות בגין בקשות שאינן מתקבלות ובוודאי שבגין הליכי סרק. המערכת צריכה לדעת לתת לבעל דין את יומו במובן הכי עמוק והמקצועי. כך למשל, אני לא רוצה ששופטים ידחקו בי להגיע לפשרות אם אין להן מקום. מאידך, הציבור צריך להכיר בכך שלא כל ויכוח דינו להתברר בבתי המשפט".
עו"ד נועה ברהום: "העומס בבתי המשפט הוא תופעה ידועה שבמשך שנים נעשה ניסיון למגר אותה ולהתמודד עימה. בשנים האחרונות אנו רואים מספר פעולות ברוכות שביצעה המערכת על מנת להקל על העומסים – ראשית, התמקצעות שופטים והקמת מחלקות כלכליות. במסגרת זו, תביעות בנושאים מתבררות אצל שופטים בעלי תת-התמחות, מיומנות, בקיאות ושליטה בנושא הספציפי. הדבר מאפשר ניהול הליך באופן יעיל יותר כשבית המשפט בעל היכולת להצביע, כבר בשלבים מוקדמים, על חולשות וחוזקות ואף להציע מנגנוני יישוב סכסוכים אלטרנטיביים בהכירו את הסוגיות על בוריין.
שנית, קידום חקיקה דוגמת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות וכן התיקון לחוק תובענות ייצוגיות – ששמים להם למטרה לעודד ניהול הליך באופן יעיל יותר. בהתאם לתקנות, הצדדים נדרשים לנהל הליכים ביניהם לפני שהם מגיעים לבית המשפט, כך שהמחלוקות ביניהם מצומצמות יותר. כך למשל ישנם הליכים מקדמיים שהצדדים נדרשים לנהל בהתאם לתקנות, ובתי המשפט מחמירים ומקפידים בקשר אליהם. ככל שיקודמו תיקונים נוספים כאלה, העומס על בתי המשפט יפחת, כיוון שהמחלוקת תעבור מסננת עצמית של הצדדים לפני שהיא תגיע לרגע ההכרעה השיפוטית.
ולבסוף, כלי חיוני לא פחות הוא עידוד הצדדים להיעזר במנגנוני יישוב סכסוכים אלטרנטיביים ובהם מנגנוני הגישור והבוררות, אשר זוכים לפריחה מבורכת בשנים האחרונות. במקרים רבים, צדדים רבים קובעים כבר במסגרת ההסכם המסחרי ביניהם מנגנוני יישוב סכסוכים אלטרנטיביים, ובמקרים אחרים בתי המשפט עצמם מציעים לצדדים להפנות את התיק לגישור. יש לברך על כך ולעודד את הצדדים להיעזר במנגנונים אלטרנטיביים במקרים המתאימים וכאשר ניתן לחשוב על פתרונות יצירתיים לסכסוך שההליך המשפטי לא יכול להציע".
d&b – לדעת להחליט
