פרשנותחוק הגיוס של גנץ נשלף מהבוידעם רק כדי שניתן יהיה להחזיר אותו לשם
פרשנות
חוק הגיוס של גנץ נשלף מהבוידעם רק כדי שניתן יהיה להחזיר אותו לשם
החוק שעבר בקריאה ראשונה ונקבר עם נפילת ממשלת בנט-לפיד זכה היום לתחייה מחודשת, והפעם לתכלית כפולה: להניח את דעתו של בג"ץ ולכבול את גנץ ומפלגתו, שיתקשו להתנגד להצעה שהם עצמם יזמו. אולם אפילו גנץ עצמו מבין את הבלוף - נתניהו לא באמת מתכוון לבגוד בשותפיו החרדים
חוק הגיוס של בני גנץ מתקופת ממשלה השינוי קם היום מקברו בפעם השלישית. בפעם הראשונה הוא הופל בידי חברת הקואליציה ג'ידא רינאוי זועבי ממרצ. בהמשך, אחרי שעבר בקריאה ראשונה, הוא נקבר שוב עם נפילת הממשלה. היום הוא זכה לתקומה שלישית, והפעם לתכלית כפולה (ספוילר: גיוס החרדים אינו נמנה עליה): להניח את דעתו של בג"ץ שהנה עושים משהו, וכדי לכבול את בני גנץ והמחנה הממלכתי שיתקשו להתנגד להצעת החוק שהם עצמם יזמו.
החוק, שעבר בקריאה ראשונה בינואר 2022, נוסח כדי להגיב לפסילת בג"ץ את החוק שקדם לו ולגביו נקבע שאינו חוקתי בשל פגיעתו בזכות היסוד לשוויון ואינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה בחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו. את החוק הזה לא רקחו פוליטיקאים אלא ועדה מקצועית - ועדה שהקים שר הביטחון, בראשות היועץ המשפטי למערכת הביטחון ובהשתתפות ראש אכ"א, הפרקליט הצבאי הראשי (שרון אפק, כיום המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה), הרב הצבאי הראשי וראש האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון.
בהינתן הרכבה המאוזן, הוציאה הוועדה הזו את המוצר הסביר ביותר עד כה בכל מאמצי הסרק הפוליטיים לרבע את המעגל ולגייס את בחורי הישיבות. וזו הסיבה שזעם התנגדות החרדים הרקיע לשמיים. גם הם וגם אופוזיציית נתניהו התנגדו, כל אחד מטעמיו שלו. החרדים ראו בהצעה איום ממשי ונתניהו הצטרף אליהם – גם כדי לרצותם וגם כדי לסכל הצלחה אפשרית של ממשלת לפיד-בנט-גנץ בדרך להפלתה.
ההצעה מתבססת על מספר עקרונות ואלה הם: יעדי גיוס מתעדכנים שאמורים לעלות מדי שנה; סנקציות כלכליות במקרה של אי-עמידה ביעדים; הורדת גיל הפטור שיתקבע לבסוף על 23 כדי להאיץ השתלבות בשוק העבודה; הגדלת התגמולים, כספיים ואחרים, למשרתים בקרבי.
אריה דרעי, כך דווח, הציע את המהלך הנוכחי, את הצעת החוק אותה תקף וסייע לקבורתה בפעם הקודמת. בני גנץ, שלכאורה אמור היה לברך על תקומת יוזמתו לתחייה, זיהה שמדובר בתרגיל פוליטי. עד כדי כך שקוף התרגיל שאפילו הוא זיהה את הבלוף. כשהוא רואה את דרעי בשטח, גם הוא מבין שהכוונה האמיתית אינה לגייס חרדים אלא להרוויח זמן מול בג"ץ. אין שום סיכוי שנתניהו "יבגוד" בשותפיו הטבעיים, החרדים, לטובת חוק שאולי היה מספיק לפני 7 באוקטובר אבל כיום רחוק הן מצרכיהן האמיתיים של המדינה והחברה, והן מהסנטימנט של מרבית הציבור שקצה נפשו בהשתמטות ההמונית. הגוש החרדי הוא לבנה משמעותית בחומת המגן לכיסאו של הנאשם ואין סיכוי שהוא ייתן לה ליפול.
הצעת החוק היא נקודת איזון חדשה בין משטר ההשתמטות לבין הפסילות של בג"ץ לחוקים שנועדו להסדירה. הצעת גנץ, להערכתי, הייתה עוברת את בג"ץ אבל לעולם היא לא תעבור את המפלגות החרדיות. ולכך היא נועדה: לספר לבג"ץ שהנה מקודם החוק הזה ובפועל לקבור אותו שוב. בפעם הרביעית, אבל מי סופר.
