בג"ץ ללוין: כנס את הוועדה לבחירת נשיא לעליון - או שנחייב אותך
בג"ץ ללוין: כנס את הוועדה לבחירת נשיא לעליון - או שנחייב אותך
השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הורו לשר המשפטים בהחלטתם לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לפי המנגנון הקבוע כיום בחוק. "פסק דיננו בעתירה דנן יינתן, ככל שהדבר יידרש, בתחילת שנת המשפט הבאה", נכתב. מסביבת לוין נמסר: "השופטים מסרבים לקבל כל מי שלא משלהם ורק מוכיחים כמה הרפורמה צודקת"
אחרי הצעת הפשרה שהגיש אתמול שר המשפטים יריב לוין בנוגע למינוי נשיא קבוע ושופטים לבית המשפט העליון, שנדחתה על ידי מ"מ נשיא העליון השופט עוזי פוגלמן, שופטי בג"ץ הוציאו הבוקר החלטה בעתירה בנושא, ומורים ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לפי המנגנון הקבוע כיום בחוק. השופטים בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, מבהירים כי במידה ולוין לא יפעל לכך הם יתנו בקרוב פסק דין, לאחר תום פגרת בתי המשפט בספטמבר: "אנו מבהירים כי פסק דיננו בעתירה דנן יינתן, ככל שהדבר יידרש, בתחילת שנת המשפט הבאה עלינו לטובה".
בהחלטתם הזכירו שופטי בג"ץ כי הם עיכבו כבר את מתן ההכרעה בעתירה, אשר דרשה ממנו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולפעול לבחירת נשיא לעליון ושופטים חסרים בהרכב, לבקשתו של לוין. זאת על מנת לאפשר לו למצות את המאמצים להגיע לפשרה מוסכמת "על בסיס הסכמה רחבה" בקרב חברי הוועדה לבחירת שופטים. שופטי בג"ץ כותבים כי "עתה, משהובהר כי הדבר אינו מסתייע, ברור וגלוי כי אין מנוס מפניה למנגנון קבלת ההחלטות הקבוע בסעיף 7 לחוק בתי המשפט, בעניין הצעת הוועדה לבחירת שופטים על מינוי נשיא ושופטים לבית המשפט העליון".
הם כתבו בהחלטתם, בהמשך לסוגייה שעלתה במהלך הדיון בעתירה, כי לפי נוסח החוק, "קבלת החלטת רוב על ידי הוועדה למינוי שופטים - רוב רגיל ביחס למינוי נשיא בית המשפט העליון. רוב מיוחד לעניין מינוי שופטים לבית המשפט העליון".
המשמעות היא שיש כרגע רוב רגיל בוועדה לבחירת שופטים למינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, שאמור להיבחר לפי שיטת הסניוירטי (ותק), היות והוא זוכה לתמיכת 6 מבין 9 חברי הוועדה.
לעומת זאת, אין רוב בוועדה על מנת לבחור כיום שופטים לעליון, מאחר ואלה צריכים להיבחר ברוב מיוחד של 7 מתוך 9 חברי הוועדה - ולכל צד (מחנה לוין והקואליציה מול מחנה השופטים, לשכת עוה"ד והאופוזיציה) יש אפשרות להטיל וטו על זהות השופטים שיועלו להצבעה, אם יועלו.
בעקבות החלטת בג"ץ, מסרה העותרת, התנועה לאיכות השלטון, כי "אנו רואים בכך המשך ישיר למדיניות האחראית והמאוזנת של בית המשפט העליון. בניגוד ללווין שכופה בחירה של שופט שהוא רוצה, בית המשפט נותן את הכוח לוועדה ומבקש לקדם פשרה אמיתית ומהותית, תוך שמירה על עקרונות היסוד של מערכת המשפט הישראלית".
עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה, אמר עוד כי "בשעה ששר המשפטים לוין וח"כ שמחה רוטמן מתנהלים כמו שני בריונים בארגז החול של הגינה הציבורית, טוב שבית המשפט העליון ממשיך לפעול כמבוגר אחראי ומתוך כיבוד בין הרשויות. אנו מברכים את בית המשפט על המשך פעולתו במתינות ומתוך רצון להגיע לפשרה אמיתית, שתשמר את עצמאותה של הרשות השופטת ואת כוחה של הוועדה לבחירת שופטים".
בסביבת לוין מסרו בעקבות החלטת בג"ץ כי "ההחלטה צפויה, בניגוד עניינים ובחוסר סמכות. הם השופטים של עצמם. למעשה משתלטים על הוועדה לגמרי, מסרבים לקבל כל מי שלא משלהם ורק מוכיחים כמה הרפורמה צודקת".
בית המשפט העליון פועל מאז אוקטובר 2023 בהרכב חסר (13 מתוך 15 שופטים) מאז פרישת הנשיאה לשעבר אסתר חיות והשופטת ענת ברון, וללא נשיא קבוע, אלא עם ממלא מקום נשיא, השופט עוזי פוגלמן, שעתיד גם הוא לפרוש באוקטובר הקרוב. לוין סירב עד כה להעלות להצבעה בוועדה לבחירת שופטים את נושא בחירת נשיא קבוע והשופטים החסרים, זאת מאחר שאין לו רוב בוועדה, והוא מתנגד לבחירתו של השופט יצחק עמית, שאמור להיבחר כנשיא קבוע לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה מקום המדינה. בחודש שעבר, בדיון בעתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד אי מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, בג"ץ נתן לצדדים זמן להגיע להסכמות. אתמול הודיע לוין לבג"ץ באמצעות עורך דינו ציון אמיר כי טרם הושגו הסכמות, אך עדכן על הצעת הפשרה ששלח למ"מ נשיא העליון.
לוין הציע למנות את השופט יוסף אלרון לנשיא העליון לשנה אחת עד לפרישתו באוקטובר 2025, ולאחריה ימונה שופט שיוצע על ידי נציגי הרשות השופטת בוועדה, כלומר השופט יצחק עמית, בעל הוותק הרב ביותר. לוין הציע כי שני המינויים ייעשו כבר עתה בו זמנית באותה ישיבה של הוועדה לבחירת שופטים.
הצעת הפשרה שהציג לוין מנסה למעשה לנתץ את שיטת הסניוריטי במינוי נשיא לבית המשפט העליון ולקבוע תקדים לפיו לראשונה בהיסטוריה של העליון השופט שייבחר לנשיא לא יהיה השופט הוותיק ביותר מבין השופטים המכהנים, אלא שופט שהשר חפץ בו. נזכיר כי אלרון היה השופט היחדי שקרא תיגר על שיטת הסניוריטי והציג את מועמדותו מול זו של השופט עמית. מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן דחה את המתווה בטענה כי "שיטת הסניוריטי נועדה להגן על העצמאות השיפוטית ולמנוע פוליטיזציה של שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו. שיטה זו הוכיחה את עצמה מקום המדינה, וידוע לך כי עמדתנו היא שאין הצדקה לסטות ממנה. זו גם עמדתם של רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים. במובן זה, הצגת הצעה המבוססת על ביטול שיטת הסניוריטי אינה מייצגת כל התקדמות".
בנוסף למינוי נשיא לעליון, הציע לוין גם פשרה בנוגע למינוי שלושה שופטים חדשים לעליון. לוין הציע כי שופט אחד ימונה על פי הצעת רוב נציגי מערכת המשפט בוועדה, ושופט שני ימונה על פי הצעת רוב נבחרי הציבור. למעשה, ההצעה קובעת שכל קבוצה תציג שני מועמדים שייבחרו על ידי רוב מקרב הקבוצה השנייה, כלומר שלקבוצה השנייה תהיה אפשרות להטלת וטו על אחד המועמדים המוצעים. לוין טוען כי דרך זו תבטיח את הבחירה "בהסכמה רחבה". לפי הצעת לוין, השופט השלישי יתמנה בהסכמה בין כלל חברי הוועדה, "מקרב שופטי בתי המשפט המחוזיים המכהנים כיום".
פוגלמן דחה גם את הצעה זו וכתב ללוין כי היא "מעוררת קשיים חוקיים ניכרים. הגם שהיא נחזית כהצעה שיויונית, ההצעה פוגעת למעשה בשוויון שבין חברי הוועדה ומייתרת את קולם של חלק מחבריה".
