העלאות מסים? רק לאחר שיוחזרו הכספים שנבזזו מהתקציב
העלאות מסים? רק לאחר שיוחזרו הכספים שנבזזו מהתקציב
הממשלה תעמוד בפני בור תקציבי שיאלץ אותה להעלות מסים. אלא שלפני שיוצאים למהלך שכזה צריך להחזיר לקופה את הכספים הקואליציוניים שבינם ובין הכלכלה אין ולא כלום
בעת שבמשרד האוצר בוחנים את האפשרות להקדים את העלאת המע"מ ב־1% מ־2025 כבר ל־2024, מה שאמור להגדיל את הכנסות המדינה ב־7.2 מיליארד שקל, וייתכן שאף העלאות מיסים נוספות יהיו על הפרק כדי לכסות על הבור התקציבי החמור, משקיעה הממשלה באותה נשימה מיליארדי שקלים בתקציבים מגזריים ומזיקים שניתן היה לקצץ לפני שמגיעים להעלאת מיסים. מדובר בין היתר ב־5.69 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים בהם סכומי עתק לחינוך חרדי ללא לימודי ליבה, להחזרה בתשובה ולהדתה, במשרדים מיותרים שמקבלים תקציבי ענק וכן מיליארדים לפיתוח התנחלויות, חלקם במסגרת כספים קואליציוניים וחלקם במסגרת תוכניות פיתוח.
תוספות הענק המגזריות מגיעות אחרי 14 שנים של ממשלות נתניהו שבהן צמחו התקציבים האלה כמעט ללא הפסקה, כלומר יש מה להפחית גם בתקציבי הבסיס ולא רק בתוספות. יכול להיות שהחור בתקציב שיצרה הממשלה כל כך גדול שהכסף שיחסך לא יספיק אבל אז לפחות תהיה לגיטימציה לבקש ממשלמי המיסים לשאת גם הם בנטל.
11 מיליון שקל לפריון וטהרה
את היקף הביזה מבליט הנתון הבא: בשנים 2023–2024 הוקצו כספים קואליציוניים בהיקף של 10.7 מיליארד שקל. זה אחרי קיצוצי המלחמה שבהם השותפות הקואליציוניות הסכימו לוותר על כ־22% מהביזה. לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה ב־2015–2016, בלי מלחמה, הוקצו 5.4 מיליארד שקל לכספים הקואליציוניים, כלומר חצי. אם ב־2015–2016 היוו כספים אלה כ־19% מהעלייה בתקציב המדינה הרי ב־2023–2024, לפי מחקר של צחי דוד ופרופ' קרנית פלוג, הם כבר היוו כמחצית מהעלייה.
אחד הדברים שמאפיינים את 5.69 מיליארד השקלים הקואליציוניים ב־2024, אלה שמשמשים להישרדות נתניהו בשלטון, הוא חוסר הנכונות לוותר אפילו על התקציבים הקטנים והשוליים ביותר בשלל. דוגמה בולטת אפשר למצוא במשרד לשירותי דת שבו יועדו 2 מיליון שקל לתמיכה בשירותי ייעוץ והפריה, 6 מיליון שקל לפוריות ו־3 מיליון שקל ליעוץ והדרכה בתחום טהרת המשפחה. בסך הכל 11 מיליון שקל לפריון וטהרה. ניתנו גם 50 מיליון שקל לבניית מבני דת כאילו שאי אפשר לחכות עם הקמת מקוואות ושיפוץ בתי כנסת בשנת מלחמה.
המשרד לשירותי דת גם עסוק מעל הראש בתחום יצירת הג'ובים. ש"ס ומפלגת הציונות הדתית ניסו להעביר חוק שיאפשר לכפות מינוי של אלף רבנים חדשים במשכורת מהמדינה. אחר כך ירדו ל־300. לאחר שחברי כנסת בליכוד הודיעו שגם בזה לא יתמכו בשעת מלחמה, מנסה כעת השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי להעביר תקנות שיאפשרו להוסיף לפחות עוד 20 רבני עיר בשכר חודשי ממוצע של 33 אלף שקל, כלומר תוספת תקציב של כ־10 מיליון שקלים לשנה. במקביל למשרד לשירותי דת ניתנו עוד סכומי עתק מופרכים למשרדים ומחלקות מומצאים לזהות יהודית לכל מפלגה שותפה בקואליציה. בסך הכל תוקצבו גופי הזהות היהודית השונים ב־800 מיליון שקל.
בתקציב 2023 בוצעה עלייה של קרוב ל־50% בתקציב הישיבות מ־1.2 ל־1.7 מיליארד שקל. בתקציב 2024 התבטא הוויתור של המפלגות החרדיות בשל המלחמה בכך שהסכימו לוותר על עלייה נוספת ל־2 מיליארד שקלים. נותר לקוות שצו הביניים של בג"ץ שמונע תקצוב של תלמידים שאיבדו את מעמד דחיית השירות יפחית חלק משמעותי מסכום זה. השאלה הבסיסית היא איך ישראל הגיעה לשיא של 1.2 מיליארד שקל מלכתחילה וליותר מ־150 אלף תלמידי ישיבות. יש פה מפעל השתמטות עצום מצבא ועבודה שהמדינה מממנת.
לצד התוספת הגדולה לתקציב הישיבות, מיועדים 54 מיליון שקל למימון פנימיות של ישיבות בגילאי תיכון במשרד הרווחה. במשרד הרווחה פשוט הטמינו קופה ב' לישיבות החרדיות
אלא שבכך לא מתבטאת כל הביזה על חשבון משלם המיסים. לצד התוספת של חצי מיליארד שקל לתקציב הישיבות, מיועדים 54 מיליון שקל למימון פנימיות של ישיבות בגילאי תיכון במשרד הרווחה. מדובר בישיבות שמקבלות ברובן ממשרד החינוך תקציב בשיעור של 60% מחינוך ממלכתי עיוני למרות שאינן מלמדות כל לימודי ליבה. כלומר במשרד הרווחה פשוט הטמינו קופה ב' לישיבות החרדיות וממלאים אותה כמעט מדי שנה בכספים קואליציוניים.
8 מיליון שקלים מיועדים במסגרת תקציב הישיבות במשרד החינוך למימון ארגוני גג של ישיבות שמסדירים במקרה של החרדים את ההשתמטות משירות צבאי ובמקרה של ישיבות ההסדר את השירות החלקי. 27 מיליון שקל במשרד החינוך מיועדים לישיבות לנושרים, מוסדות שכל תכליתם למנוע ממי שאינו מתאים לישיבה להתגייס ולעבוד.
מאבק משפטי נערך סביב הכוונה להעניק במסגרת הכספים הקואליציוניים 600 מיליון שקל תוספות שכר למורים של רשתות החינוך החרדיות. אבל שאלת היסוד היא למה הרשתות האלה, שאין למדינה כמעט שום פיקוח על הנעשה בהן, מקבלות 3 מיליארד שקל מלכתחילה, למרות אי הסדרים הקשים. מלבד זה עתיד החינוך החרדי לקבל עוד 243 מיליון שקל כספים קואליציוניים.
נייר עמדה של מכון אהרון למדיניות כלכלית קובע בהקשר זה ש"במיוחד ניתן היה לקצץ באופן משמעותי יותר בהיקף הכספים הייחודיים שאינם תומכי צמיחה או לחימה. חלק מהכספים הללו מופנים לתמיכה תקציבית במערכת חינוך תורנית ללא לימודי מתמטיקה ואנגלית, אשר מקטינה באופן משמעותי את הסיכוי של הלומדים בה להשתלב בשוק העבודה העתידי. ביטול העברות הכספים יסייע להתמודדות המשק עם ההוצאות הגדולות בעתיד, יבטל תמריצים לאי־עבודה ויתרום ללכידות החברתית בישראל".
43 שרים וסגני שרים מכהנים בממשלה המנותקת והבזבזנית, 38 שרים ו־5 סגנים, יותר משליש הכנסת. לא פחות מ־13 משרדים מיותרים יש בממשלה הזו. שישה מתוכם משרדים שכל מטרתם היא לספק כבוד וכוח לשר ולמגזר וקיומם רק מפריע לתפקוד יעיל ומאורגן של הממשלה. ב־2023 הגיע התקציב שלהם לאחר שינויים ל־1.6 מיליארד שקל. היתר הם פשוט אגף שנותק מהמקום הטבעי שלו ובכך פוגע בתפקוד של המשרד במקום לשפר.
ההתמחות של הממשלה הזו היא במשרדים מומצאים לענייני זהות יהודית דוגמת משרד המורשת (תקציב של 136 מיליון שקל לאחר שינויים ב־2023), משרד ירושלים והמסורת (225 מיליון שקל) והרשות לזהות יהודית במשרד ראש הממשלה שלה אחראי סגן השר אבי מעוז מנעם. לצד זאת כבר שנים יש בישראל משרד מיותר לחלוטין בשם המשרד לשירותי דת (קודם משרד הדתות). מדובר במשרד בגודל אגף שמקומו המתאים הוא במשרד הפנים.
משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, עם תקציב של 757 מיליון שקל ב־2023, הוא למעשה המשרד לקידום אינטרסים של מפלגת הציונות הדתית החרד"לית. לשם כך יש בו סמכויות שהיו צריכות להיות במשרדי השיכון והחקלאות. והוא לא היחיד: בממשלה הזו יש לא פחות מ־13 משרדים מיותרים
"הפעלת משרד ממשלתי היא עניין יקר ועם ישראל זקוק לכל שקל", אמרה השרה לשעבר גלית דיסטל אטבריאן כשהתפטרה מהממשלה בראשית המלחמה. הדברים שלה נכונים כמובן לא רק למשרד ההסברה הפיקטיבי שהיא עזבה אלא גם לגבי שורה ארוכה של משרדים אחרים. המשרד לעניינים אסטרטגיים של השר רון דרמר יוצר תחרות מיותרת עם משרד החוץ שגם כך מנוטרל על ידי ראש הממשלה.
משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות (757 מיליון שקל ב־2023) הוא בעצם המשרד לקידום אינטרסים של מפלגת הציונות הדתית החרד"לית. לשם כך יש בו סמכויות שהיו צריכות להיות במשרדי השיכון והחקלאות. כמובן גם שם אי אפשר בלי זהות יהודית עם דגש על הגרעינים התורניים שהם ארגוני השטח של החרדים הלאומיים. משרד הנגב, הגליל והחוסן החברתי (438 מיליון שקל) הוא בעצם משרד שמחלק לרשויות מקומיות תקציבים באופן חופשי יחסית, כלומר מתחרה במשרד הפנים.
מיליארדים לכבישים בהתנחלויות
מסמך של שלום עכשיו מפרט את סכומי העתק שהולכים במקביל למימון ההתנחלויות. מכיוון שחלק גדול מהסעיפים התקציביים מעומעמים במכוון אפשר לאתר רק חלק מהכספים וסביר שהסכומים האמיתיים גדולים בהרבה. לכאורה הכספים הקואליציוניים להתנחלויות קוצצו מ־295 מיליון שקל ל־207. אלא שבדצמבר נוספו לתקציב 2023 סכומים של 530 מיליון למטרות התעצמות וכוננות של ההתנחלויות, התיישבות צעירה והחטיבה להתיישבות. ברור שאת הכספים האלה ניתן יהיה להוציא ברובם רק ב־2024, כך שבסך הכל מדובר ב־737 מיליון שקל. החטיבה להתיישבות היא גוף הביצוע להקמת התנחלויות כפריות אבל היא פועלת גם בתחומי הקו הירוק ואף בקווי הגבול.
251 מיליון שקל הוקצו ב־2023 לקידום ההתיישבות היהודית בלב היישוב הערבי במזרח ירושלים ופרויקטים של תיירות בהתנחלויות. בארבע השנים הקרובות ייועדו למטרות האלה 409 מיליון שקל, מהם 291 מיליון לחיזוק פרויקטים תיירותיים במזרח העיר, 67 מיליון שקל לשימור עתיקות ביו"ש ו־20 מיליון שקל למימון הבאת מתנדבים לחוות חקלאיות ביו"ש.
3.6 מיליארד שקל שהם 20% מתוכניות הפיתוח של ישראל בכבישים עד 2027 מיועדים לכבישים שמשרתים התנחלויות והניסיון מלמד שהם עשויים לסייע מאוד להגדלתן. בין היתר, על פי מסמך שלום עכשיו, כמעט מיליארד שקלים יושקעו בכביש שער בנימין – צומת המשטרה הבריטית, חצי מיליארד שקל מיועדים לכביש צומת אריאל – צומת תפוח. בדרך הגישה לבית אל ובכביש חוסאן-אליעזר יושקעו כ־350 מיליון שקל כל אחד.
הצצה לביזה הקואליציונית של 2024 - תוספות מגזריות בולטות בכספים הקואליציוניים
- 1,070 מיליון שקל תקציב הישיבות
- 590 מיליון שקל תוספות שכר למורים חרדים
- 354 מיליון שקל משרדי מורשת, מסורת ופריפריה והרשות לזהות יהודית
- 300 מיליון שקל כרטיסי המזון של ש"ס
- 286 מיליון שקל משרד המשימות הלאומיות, זהות יהודית ותמיכה בהתיישבות
- 243 מיליון שקל חינוך חרדי
- 196 מיליון שקל הקלות בתשלומי הורים דתיים ותוספת שעות לחינוך הדתי
- 179 מיליון שקל משרד החינוך - זהות יהודית
- 2,472 מיליון שקל אחר
- סה"כ - 5.69 מיליארד שקל
