הרולטה של רעידת אדמה קרבה ובאה
הרולטה של רעידת אדמה קרבה ובאה
אחת הטענות העיקריות של הממשלה הנוכחית הינה כי מחדל ה-7 באוקטובר נבע מקונספציה שגויה של מערכת הביטחון וכי כל ממשלה, כולל הקודמת, יכולה הייתה להיות מופתעת מהתקפת החמאס.
ובכן, מבלי להוריד מעומק המחדל, ומבלי להעניק הנחות כאלה או אחרות, קיים בכל זאת הגיון בטענה הזו ובהחלט הייתה אפשרות שהחמאס היה מחליט לתקוף גם במהלך הקדנציה של ממשלת בנט לפיד.
אני כותב את הפתיח הזה בעקבות ההתעלמות המוחלטת של מקבלי ההחלטות, מכל קצווי הקשת הפוליטית, מרעידת האדמה החזקה שהתרחשה במהלך החודש האחרון בצפון הארץ, כולל באגם הכנרת, ובהתייחס לאפשרות ריאלית של מחדל לא פחות גדול מזה של ה-7 באוקטובר, מחדל רעידת אדמה גדולה שמתקרבת והולכת אלינו, זאת מבלי שאיש ממקבלי ההחלטות יעשה דבר בנושא.
סטטיסטית מדובר באירוע רב עוצמה שמתרחש אצלנו כמו שעון שוויצרי, פעם ב-100 שנה, פלוס מינוס כמה שנים קדימה או אחורנית. כך לפחות זה קרה במהלך 2000 השנים האחרונות שבהן תועדו רעידות האדמה.
האחרונה שבהן התרחשה ב-1927, כלומר לפני 97 שנה, מה שללא ספק היה אמור להשמיע בפני מקבלי ההחלטות צלילי פעמון אזעקה מחריש אוזניים. ברעידת האדמה האחרונה נהרגו למעלה מ-400 שני אדם, ובמיוחד בערים דוגמת טבריה, לוד ורמלה.
אולם, וזה אולם גדול, בל נשכח כי באותה שנה חיו על פי ההערכה מאות אלפי תושבים בודדים בכל רחבי ארץ ישראל, מתוכם כ-200 אלף יהודים וגוש דן של ימינו עדיין היה עיירה קטנה בשם תל אביב, זאת ללא ערי הלווין שעדיין לא היו קיימות.
ובמילים אחרות, כיום, כשמדינת ישראל כבר נגעת ב-10 מיליון תושבים, פי 50(!) יותר לעומת 1927, נקל לדמיין את גודל האסון שעתיד, חלילה, להתרחש אצלנו ואין זה מקרה שעל פי הערכות זהירות של מומחים, יהיה מדובר ברבבות הרוגים, מאות אלפי פצועים ונזק למשק הישראלי שיחזיר אותו עשרות שנים אחורנית.
הסכנה, לפרוטוקול, איננה רק לגוש דן הצפוף לעייפה ובו מתגוררים כבר הים יותר מארבעה מיליון בני אדם, בין נתניה לאשדוד, , אלא גם לחלקים רבים אחרים בארץ, כולל במיוחד האזורים ההרריים שבהם ממוקמת ירושלים הבירה בת מיליון התושבים, אזור השבר הסורי אפריקאי שבבקעת הירדן וגם אזורי שבר יגור במפרץ חיפה שסביבו מרוכזת מטרופולין בת כ-700 אלף תושבים.
ומול הסכנה המוחשית הזו, שגלגל הרולטה המסתובב במהירות עדיין לא החליט מתי בדיוק ובקדנציה של איזו ממשלה תגיע, אצלנו עולם כמנהגו נוהג ובמקום מדיניות חירום של הערכות לקראת יום הדין הממשמש ובא, שלטון הפקידים ממשיך לנהוג בעצלתיים, בבחינת גן עדן של שוטים.
נכון להיום מתוך כ-2.9 מיליון דירות בישראל, רק כ-900 אלף, כלומר כ-30 אחוזים בלבד, הינן מצוידות בממ"דים, כלומר כשתי מיליון דירות שבהן חיים כתשעה וחצי מיליון ישראלים, אינן מוגנות כלל בפני התרחיש הצפוי. יתרה מכך: עוד לפני שתגיע שעת ה"שין" כבר מידי שנה הולכים וקורסים בזה אחר זה בניינים מתפוררים ישנים, דוגמת אלה שקרסו במרכז חולון, בשיכון ותיקים ברמת גן והיריעה עוד ארוכה.
זהו, לטעמי, מחדל אסטרטגי, חוצה ממשלות ומפלגות, שכלל אינו נמצא באג'נדה של סדר היום הלאומי ומה שהכי מדהים בעיני, איך זה שאחרי מחדל ה-7 באוקטובר, כשכל העיניים נושאות אל שיקום מערב הנגב והגליל, איש ממקבלי ההחלטות אינו כורך בתוך זה גם את תרחיש רעידת האדמה הצפויה.
אין לי אלא לקוות כי מילים אלה יגיעו לא לאוזניים ערלות, אלא לגורמים שיבינו את גודל השעה וייקחו את הפיקוד על המשימה, זאת על מנת שלא נכתוב חלילה אחר כך "אמרנו לכם"!
כותב המאמר רוני מזרחי הוא יו"ר ובעלי קבוצת מזרחי ובניו
