ניתוחחזרה לימי המונופול: כ"ץ ושפיגלר מפוררים את הרפורמה בחברת החשמל
ניתוח
חזרה לימי המונופול: כ"ץ ושפיגלר מפוררים את הרפורמה בחברת החשמל
מאז מינויו למנכ"ל חברת החשמל בנובמבר, ובעידודו של שר האנרגיה ישראל כ"ץ, פועל מאיר שפיגלר למסמס את הרפורמה שנועדה להחליש את מעמדה המונופוליסטי. השיטה: השתלטות על אגירת חשמל, הקמת תחנות כוח חדשות והגדלת כוח האדם
שוב עם השאלטר בידיים שלה? מאז מינויו של מאיר שפיגלר למנכ"ל, וביתר שאת מאז כניסתו של השר ישראל כ"ץ למשרד האנרגיה, חל כרסום מתמשך ברפורמה שנועדה להפחית מכוחה המונופוליסטי של חברת החשמל. המהלכים שמוביל שפיגלר, חלקם בתמיכתו של כ"ץ, דרך החלטות ממשלה שצפויות לעלות לאישור בשבועות הקרובים, מחזירים את משק החשמל לימים שבהם החברה היתה הכוח הדומיננטי שהניע אותה.
ב־2018 הגיעה הממשלה להסכמות עם חברת החשמל וההסתדרות על רפורמה מקיפה בחברה, כדי להפוך את משק החשמל ליעיל יותר, ובכך להפחית מחירים לצרכנים. הוחלט כי חברת החשמל תמכור למגזר הפרטי חלק ניכר מיכולות ייצור החשמל שלה, לא תוכל להקים תחנות כוח חדשות (מלבד שתי תחנות בחדרה שמוקמות כעת). כמו כן הוחלט שגם במקטע האספקה, כלומר מערך החיוב מול הלקוח, תקודם התחרות והשוק הפרטי ייכנס לתמונה. עוד הוחלט על פרישה של 1,800 עובדי החברה.
עד 2022 חברת החשמל עמדה במרבית סעיפי הרפורמה. החברה הפריטה 3 מתוך 5 תחנות הכוח שהייתה אמורה להפריט, תוך עמידה בזמנים. אלא שבחודשים האחרונים נראה כי התמונה משתנה. מאז מינויו לתפקיד של שפיגלר, לשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי, משימתו העיקרית, כך לפי גורמים רבים במשק החשמל, היא חזרה לימים שבהם הייתה חברת החשמל מונופול בכל תחום החשמל – גם במחיר של פגיעה בתחרות ועלייה בתעריף החשמל.
בשיחה עם "כלכליסט" טען שפיגלר כי "הרפורמה היא לא דבר שמשיקים אותו והופך להיות AS IS עד סוף ימות המשיח. היא מתקבלת בנקודת זמן מסוימת ולמציאות יש את החיים שלה, ודברים משתנים. לא יעלה על הדעת שקיבלו החלטה ולא מתייחסים לשינויים".
ועדיין, השינויים שאותם הוא מנסה להוביל מנוגדים לנהוג במדינות המערב, שבהן מאז שנות ה־90 מקדם האיחוד האירופי תחרות בשוק החשמל, ומנוגדים גם לתפיסת גורמי מקצוע רבים בשוק החשמל הסבורים שיש להגביל את כוחה של החברה. "כלכליסט" מציג את הפעולות האחרונות של שפיגלר שבאמצעותן הוא מנסה לממש את החזרת השליטה לידי חברת החשמל.
1. השתלטות על חשמל כשר
הסוגיה המשמעותית ביותר שדרכה מנסה שפיגלר להחזיר את הכוח לחברת החשמל היא באמצעות המגזר החרדי. בשנים האחרונות מתחילות להתפתח יותר ויותר טכנולוגיות לאגירת אנרגיה, כאשר המרכזית היא סוללות ליתיום־יון, בדומה לאלו שבמכשירים הסלולריים, אך בגודל של מכולה. ברחבי העולם למתקני האגירה שני שימושים מרכזיים: ייצוב תדר החשמל והיכולת לאגור אנרגיה סולארית המופקת בשעות הבוקר בהן הביקוש לחשמל נמוך, גם בשעות הערב, שהן שיא הביקוש לחשמל.
בחברה החרדית ראו את ההזדמנות במתקני האגירה לייצור חשמל כשר – כזה שמיוצר ללא עבודת יהודים בשבת. כיום עשרות אלפי משפחות חרדיות מתנתקות בכל שבת מרשת החשמל הארצית ומתחברות לגנרטורים פיראטיים מזהמים, יקרים ולא בטיחותיים, המספקים להן חשמל בשבתות. כעת מנסים לקדם בחברה החרדית החלפה של הגנרטורים במתקני אגירה.
הפרויקט הגדול ביותר של חשמל כשר, נכון להיום, צפוי לקום בשכונה חדשה בצפון בני ברק, בסכום שמוערך ב־130-100 מיליון שקל. על אף שורת היזמים הפרטיים שרואים הזדמנות כלכלית גדולה בהקמת מתקן מסוג זה, בחברה הכלכלית בני ברק פנו לחברת החשמל בבקשה שהיא תקים את המתקן.
שפיגלר מיהר לקפוץ על ההזדמנות ומנסה להוביל מהלך שבו חברת החשמל תהיה זו שתקים את המתקנים. זאת למרות התנגדות גורמי המקצוע, בהם רשות החשמל ורשות התחרות, מחשש לפגיעה בתחרות.
בשל הפער הגדול במחירי החשמל בין שעות הבוקר שבהן קל להפיק חשמל סולארי והביקוש נמוך, לבין שעות הערב, ברחבי העולם נהוג להתייחס למתקני האגירה כמתקני ייצור חשמל – כלומר, מתן האישור לחברת החשמל להקים את המתקנים יוכל להתפרש כהפרה של הרפורמה. זאת, אף שלטענת שפיגלר בשיחה עם "כלכליסט", "לא מדובר בייצור חשמל אלא במוצר אחר שלא היה קיים".
לפי גורם בשוק החשמל, "שפיגלר הבין שהעתיד נמצא באגירה, לכן הוא רוצה להגדיר את האגירה כשירות חדש שלא היה עד היום". גורם אחר טוען כי "שפיגלר פשוט מנסה להפחית את כמות הפיקוח שיש עליו, ולחזק את חברת החשמל על פני גורמים אחרים בממשלה".
ההתנגדות בקרב גורמי המקצוע הובילה את משרד האנרגיה לגבש מתווה שלפיו חברת החשמל תקים את מתקני האגירה, ותחויב למכור אותם בתוך שלוש שנים. גם מתווה זה קיבל ביקורת: ראשית, יש חשש שמדובר בניסיון של חברת החשמל להשתלט על שוק החשמל הכשר ולהיות החלוצה בו, תוך קבלת יתרון משמעותי על היזמים הפרטיים. כמו כן, בעוד כשלוש שנים יפוג ההסכם הקיבוצי של חברת החשמל עם משרד האוצר – מה שיאפשר לחברת החשמל להחזיק במתקן ייצור שלא היה אמור להיות ברשותה בזמן המו"מ. לדברי שפיגלר, "אם אנחנו לא נעשה את הפיילוט הזה, אף אחד לא יוכל להתחרות בתחום. אם לא נעשה את זה, לא תהיה תחרות".
אלא שבמקביל, במשרד האנרגיה עובדים בימים אלו על תוכנית להסדרת ההקמה של מתקני האגירה ברחבי הערים. אף שבמשרד טוענים שהאישור לחברת החשמל הוא רק במסגרת פיילוט, גורמים במשרד מסרבים להתחייב שחברת החשמל תהיה מנועה מהקמת מתקנים נוספים. וכאשר בראשות משרד האנרגיה עומד השר ישראל כץ, ששפיגלר נחשב למקורבו, לא צפוי שיוטלו הגבלות על התחזקות חברת החשמל.
2. תחנות במקום רידינג
במסגרת הרפורמה הוחלט כי אחת התחנות שיופרטו תהיה רידינג בתל אביב. בשל החשש ממחסור בחשמל בגוש דן, אל מול שווי הגבוה של הקרקע שייתכן שתשמש לפרויקטים אחרים, ההפרטה מתעכבת. כיום תחנת רידינג מושבתת בשל הצורך לפנות אסבסט מהתחנה, שיפוץ שטרם התחיל.
כעת, במקום פינוי האסבסט מציע שפיגלר להקים במתחם שתי תחנות גז טבעי "פיקריות" חדשות על ידי חברת החשמל (תחנות פיקריות הן כאלו שניתן להפעיל ולכבות בתוך זמן קצר, אך לא יעילות לעומת תחנות אחרות). כלומר, בנוסף לאגירה, שפיגלר מנסה לקדם הקמה של תחנות כוח נוספות על ידי חברת החשמל – גם במרכז הארץ, ובניגוד לרפורמה, שמונעת משפיגלר להקים תחנות חדשות ברידינג.
יתרה מזאת, לפי רישיון החברה החל מעוד כחודש החברה לא תוכל לבצע שום שינוי ברידינג. בשל כך במשרד האנרגיה עובדים על תוכנית שתעלה לממשלה, לפיה המשרד יוכל להתאים את רישיון החברה כך שניתן יהיה לאפשר לה להקים את התחנות. יודגש, שעד 2032, שבה מתוכננת השלמת כבלי הולכת חשמל ותחנות השנאה בהיקפים הנדרשים, אין חלופה לייצור חשמל ברידנג. ולכן עולה השאלה מי הגוף שיפעיל את המתחם עד תקופה זו.
3. הגדלת מספר העובדים
כל המשימות החדשות שאותן רוצה שפיגלר לקדם מצריכות גם יותר כוח אדם. כך שפיגלר טוען שיש להגדיל את מצבת העובדים שאותם יכולה חברת החשמל לגייס. בסוף 2022 עבדו בחברה 10,121 עובדים לעומת 10,487 בסוף 2021. לטענת שפיגלר, "היקף הפעילות גובר – כניסת הרכבים החשמליים והאנרגיה הסולארית מגדילות את פעילות החברה ודורשות יותר כוח אדם". הבעיה עם הדברים, היא שבמטרה לעודד תחרות בשוק החברה בכלל לא אמורה לקבל את המשימות האלה מלכתחילה.
4. סגירת חברה־בת
במסגרת הרפורמה הותר לחברה להקים שתי יחידות ייצור חשמל נוספות בגז טבעי בחדרה, שאחת מהן צפויה להתחיל לפעול עד סוף השנה. בשל החשש מהמשך הכוח של המונופול, הוחלט כי הפעלת היחידות תהיה על ידי חברה־בת נפרדת לחברת החשמל, שבבעלותה המלאה. יתרון נוסף של ההפרדה הוא שבעתיד תוכל הממשלה להפריט את תחנות הכוח ביותר קלות, אם מדובר בחברה נפרדת. למרות זאת, שפיגלר פועל כעת לסגור את החברה־הבת בטענה שהיא "מבזבזת לציבור מיליוני שקלים".
מטעם שר האנרגיה ישראל כ"ץ נמסר בתגובה לידיעה: "אמשיך לפעול כדי לקדם את תשתיות האנרגיה בישראל על רקע המחדל החמור והמציאות הקשה שמצאתי בתחום עם כניסתי לתפקיד, בכל הקשור לקבלת החלטות הנדרשות והיעדר ביצוע של החלטות קיימות, תוך שמירת כללי התחרות והביצוע הנדרש. זאת, כדי להבטיח אספקת שירות ברמה גבוהה לכל אזרחי ישראל בעתיד".
