נחשף בכלכליסטכך קרסה חברת יהלומי המעבדה של בני לנדא תחת חובות של 103 מיליון שקל
נחשף בכלכליסט
כך קרסה חברת יהלומי המעבדה של בני לנדא תחת חובות של 103 מיליון שקל
לוסיקס, חברת היהלומים הסינתטיים, הגישה לבית המשפט בקשה לצו עיכוב הליכים. לדברי החברה, היא זקוקה לשישה שבועות כדי למצות הליכים למיזוג עם חברה אחרת, שבעקבותיו בעלי המניות יזרימו 22 מיליון דולר
חלום היהלומים הסינתטיים של בני לנדא מתקרב לסוף דרכו, כשמונה שנים לאחר שיצא לדרך. כפי שנחשף אתמול באתר כלכליסט, חברת לוסיקס (Lusix), שמייצרת יהלומי מעבדה גולמיים, הגישה בקשה לקבלת צו עיכוב הליכים לפי סעיף 4 לחוק חדלות פירעון החדש — מהלך שנועד לקבל הגנה זמנית מפני נושים בניסיון לגבש הסדר חוב ולהוציא את החברה לדרך חדשה בדרך של מיזוג עם חברה ישראלית אחרת. את לוסיקס מייצג בהליך עו"ד דוד האן, כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) לשעבר.
לוסיקס הגישה את הבקשה לבית המשפט לאחר שפנתה בשבוע שעבר לבעלי המניות שלה בבקשה שיזרימו לה 22 מיליון דולר באופן בהול, על מנת שהיא תוכל להמשיך לפעול. באותו מועד הבהירה החברה שאם הסכום לא יוזרם, היא תגיע לחדלות פירעון. בעלי המניות של לוסיקס מוכנים ברובם להזרים את הסכום המדובר, אבל מתנים זאת בהצלחת מגעים למיזוג של לוסיקס עם חברה ישראלית אחרת שפועלת באותו התחום, ושלה גם זרוע שיווקית בארה"ב.
לכן החברה מבקשת מבית המשפט פרק זמן של שישה שבועות, שבמהלכם יוקפאו החובות שלה לבנקים לאומי ודיסקונט, לחברת הנדל"ן אמות, שבנכס שלה ברחובות פועלים משרדי החברה, ולספקים שונים. במהלך הזמן הזה תנסה לוסיקס למצות את המגעים למיזוג ולהציג התקדמות משמעותית, למשל באמצעות חתימה על מזכר הבנות לא מחייב, מה שעשוי לאפשר את ההזרמה מצד בעלי המניות של החברה. במקביל, לוסיקס הוציאה 60 מתוף 90 עובדיה לחל"ת, ואת המפעל במודיעין תסגור לפחות זמנית.
לנדא, שהקים את החברה ב־2016, הוא בעל המניות הגדול ביותר בה ומחזיק 25%. עד אמצע 2022 הוא מימן את החברה לבדו, ולאורך השנים הזרים לה 47.5 מיליון דולר. ביוני 2022 בוצע גיוס של 90 מיליון דולר במנגנון SAFE — כלומר גיוס שדומה במהותו יותר להלוואה, כשהכספים מומרים למניות בגיוס עתידי לפי שווי שנקבע בהתאם למנגנונים שונים. הגיוס הזה העניק ללוסיקס שווי של 300—500 מיליון דולר. את הגיוס הזה הובילה ענקית האופנה LVMH, הבעלים של מותגי־על דוגמת דיור ולואי ויטון, והשתתפו בו גם בית ההשקעות מור, קרן רגנאר, שהקימו השותפים בקרן הגידור אלפא, קרן ההון סיכון מאבריק של מישאל עבאדי וירון קרני, וקופות גמל מפעליות דוגמת אלו של עובדי עיריית תל אביב ושל עובדי התעשייה האווירית.
באוקטובר 2023, על רקע צניחה חדה במחירי יהלומי המעבדה בשל התגברות התחרות בתחום, לוסיקס ביצעה גיוס חירום של 15 מיליון דולר לפי שווי של 50 מיליון דולר. בגיוס הזה השתתפו חלק מבעלי המניות הקיימים, וכן דודי ויסמן, הבעלים של סונול, באמצעות חברה פרטית שלו וקרן ההון סיכון גפן קפיטל, ואהרון פרנקל, באמצעות חברה זרה שרשומה במלטה.
כיום מור השקעות מחזיקה בכ־17.5% ממניות לוסיקס, פרנקל מחזיק בכ־16% ותאגיד האופנה LVMH מחזיק בכ־12%. לדברי מקורבים לחברה, LVMH ולנדא נקלעו לחילוקי דעות לאחרונה. לפי הבקשה לעיכוב הליכים, לאורך השנים הושקעו בחברה 152.5 מיליון דולר.
הבקשה מגוללת את סיפור נפילת החברה. לפיה, לוסיקס החלה למכור ב־2019 יהלומי גלם וב־2020 הפעילות אף הפכה לרווחית. אולם, החל מיוני 2022, מחירי יהלומי המעבדה הגולמיים צנחו בכ־90%, וזאת על רקע כניסה של שחקנים רבים לתחום, וכן בשל השפעות נגררות של מגיפת הקורונה. על רקע זה, לוסיקס כבר נפרדה מ־80 עובדים במהלך השנה האחרונה. לפי הבקשה, "נוכח הקריסה במחירי יהלומי המעבדה, המצב העולמי הכללי ומלחמת חרבות ברזל, שהובילה לעלייה בחומרי הגלם ועיכוב בשינוע הסחורות, וכן בשל עלויות הקמת המפעל החדש במודיעין, בשנים 2021—2023 נאלצה החברה לטול מימון בנקאי ולרשום שעבודים על נכסיה". לפי הבקשה, לוסיקס מעריכה את היקף החובות הכולל שלה ב־103 מיליון שקל. מתוך סכום זה היא חייבת 31 מיליון שקל ללאומי ודיסקונט, 23 מיליון שקל לספקים אחרים, ו־3 מיליון שקל לגורמים ממשלתיים, דוגמת המדען הראשי.
לפי הבקשה, "בעת האחרונה, ונוכח מצוקתה התזרימית של החברה, החלה החברה לקבל מכתבי התראה מנושים שונים שמאיימים לנתק לחברה את החשמל במפעלי החברה, וכן לפעול נגדה באמצעים משפטיים. לנוכח הימשכות המגעים למיזוג של החברה, הצניחה במחירי יהלומי המעבדה הגולמיים, התזרים השלילי בו מצויה החברה וההתראות שמקבלת החברה מנושיה — לא נותר לחברה די זמן לייצוב עצמאי, מחוץ לבית המשפט, ולכן היא מוצאת לנכון לפנות אליו בבקשה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש של הסדר חוב".
רוצה לפרוס חובות
בבקשה החברה מפרטת את המקורות שתוכל להעמיד לשירות הסדר חוב, במידה והמיזוג עם החברה הישראלית לא יצא לפועל. יש לה מלאי של יהלומים בשווי של כ־1.5 מיליון דולר, מכונות בשווי של 75 מיליון שקל, ומזומן בבנקים בהיקף כולל של פחות ממיליון שקל, לא כולל פיקדונות שמשעובדים לבנקים עצמם. האמצעים הדלים האלו עומדים גם הם בבסיס הבקשה לעיכוב הליכים: "עיון בנכסי החברה וחובותיה, כמפורט בבקשה זו, מלמד כי במכירת חיסול וסגירה של החברה בהליכי חדלות פירעון מלאים, הנושים צפויים לקבל נתח קטן מהחוב כלפיהם, וערך כלכלי רב ירד לטמיון. משכך, ועל מנת לגבש הסדר חוב מיטיבי, החברה זקוקה לסעד המבוקש, לטובת החברה ולטובת כלל הנושים".
במסגרת הבקשה, החברה אף מציעה מתווה ראשוני לפירעון החובות בתוך חמש שנים, וכן תוכנית פעולה שלפיה תתנהל החברה בזמן עיכוב ההליכים.
לנדא, שעשה את הונו הראשוני כשמכר את חברת הדפוס הדיגיטלי אינדיגו ל־HP העולמית ב־2002 תמורת 830 מיליון דולר, וכיום הוא מחזיק בלנדא פרינטינג, אמר לכלכליסט כי "לוסיקס הוקמה כדי להחזיר את הובלת תחום היהלומים למדינה. יש בושה בלא לנסות, אין בושה בלנסות ולהגיע למצב כזה. אני מאוד גאה בחברה ומקווה שהיא תצליח לצאת לדרך חדשה".
