יותר לישיבות, פחות לאוניברסיטאות: תקציב ההשכלה הגבוהה נשחק ב־12% ביחס לתקציב המדינה
יותר לישיבות, פחות לאוניברסיטאות: תקציב ההשכלה הגבוהה נשחק ב־12% ביחס לתקציב המדינה
דו"ח מרכז המידע של הכנסת: תקציב ההשכלה הגבוהה גדל ב־17% בין 2019 ל־2024, בזמן שתקציב המדינה צמח ב־29%. ממצא מטריד נוסף: מדינות ה־OECD עוקפות כעת את ישראל בשיעור האקדמאים הצעירים
תקציב המדינה גדל מ־2019 לתקציב 2024, שאושר בשבוע שעבר, ב־29%, לעומתו תקציב ההשכלה הגבוה גדל רק ב־17%. כלומר, תקציב ההשכלה הגבוהה, הנחשב לאחת ההשקעות החשובות בעתיד הכלכלה, נשחק יחסית לתקציב הכולל ב־12%. זאת, למרות תוכנית החומש החדשה להשכלה הגבוה. הבעיה היא שגם לפני הירידה מ־2019 ישראל היתה ממוקמת במקום ה־26, הנמוך, הרבה מתחת לממוצע ה־OECD בהוצאה לתלמיד בהשכלה הגבוהה. הנתונים החמורים מופיעים במסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) לקראת דיון על תקציב ההשכלה הגבוהה שנערך לפני כשבוע וחצי בוועדת החינוך של הכנסת.
תקציב המל"ג עמד ב־2019 על 11.5 מיליארד שקלים. על פי המחקר 2019 היא השנה האחרונה שבה תקציב המדינה לא הושפע מתוספות התקציב של משבר הקורונה או מהקשיים באישור תקציב, עד השנה. לכן היא השנה הנכונה להשוות אליה את תקציב 2023.
ב־2019 היווה תקציב ההשכלה הגבוהה 2.9% מתקציב המדינה שעמד על 397.5 מיליארד שקל. ב־2023 צפוי תקציב ההשכלה הגבוהה להגיע ל־12.6 מיליארד שהם 2.6% מתקציב המדינה בסך 485 מיליארד שקל. גם אם ההשכלה הגבוהה תקבל כצפוי 13 מיליארד שקל זה יהיה רק 2.7%. ב־2024 יעלה תקציב ההשכלה הגבוהה ל־13.5 מיליארד ששוב יהיו רק 2.6% מהתקציב הכולל בסך 514 מיליארד שקל.
אולם מצבה של ישראל בתחום ההוצאה להשכלה הגבוהה היה גם ב־2019 רע במיוחד, ישראל השקיעה בתלמיד בשנה הזו 12.7 אלף דולר מותאם ערך קנייה, מה שמיקם אותה במקום ה־26 המאוד בעייתי מבין 37 המדינות המפותחות. ההוצאה הלאומית לתלמיד השכלה גבוהה היתה נמוכה ב־28% מממוצע ה-OECD שעמד על 17.6 אלף דולר.
אלא שהמצב גרוע עוד יותר שכן ההוצאה הלאומית כוללת הוצאה פרטית וציבורית. ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה בישראל היא 52.5% מההוצאה הלאומית, לעומת 75% בממוצע OECD. המשמעות היא שההוצאה הציבורית לסטודנט עומדת על 6,660 דולר בלבד, חצי בדיוק מההוצאה הציבורית לסטודנט במדינות המפותחות שעומדת על 13.2 אלף דולר, מותאם כוח קנייה. הסיבה העיקרית לכך היא כנראה החלק ההולך וגדל של מכללות פרטיות בשוק ההשכלה הגבוהה בישראל. הנתונים כוללים גם הכשרה מקצועית לא אקדמית.
עוד נתון שכדאי לשים אליו לב הוא שפער ההשכלה הגבוהה בין ישראל למדינות המפותחות הולך ומצטמצם ואף מתהפך. בקרב גילאי העבודה (25־64) עומד שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל על 50% לעומת 40% בממוצע במדינות המפותחות. זה ממקם את ישראל במקום הרביעי בצמרת המדינות המפותחות. אבל בקרב הצעירים (25־34) עומד ממוצע ה־OECD על 47% ואילו בישראל יש 46% בלבד. על פי משרד החינוך הסיבות לכך הן התחלה מאוחרת של הלימודים בשל השירות הצבאי (והטיול לחו"ל), הזדקנות של עולים אקדמאים מברית המועצות וכמובן ההתקדמות הגדולה של ההשכלה הגבוהה במדינות המפותחות האחרות.
סיבה נוספת היא כמובן החלק ההולך וגדל של החרדים באוכלוסייה הכללית והעובדה שהם ממעטים לעשות תארים אקדמאיים.
בינתיים נמשכת כבר שבוע שביתת הסגל הבכיר בשבע האוניברסיטאות הוותיקות. היום יתחדש המשא ומתן בין מועצת ארגוני הסגל הבכיר באוצר לוועד ראשי האוניברסיטאות. שני הצדדים מדברים על שיפור באווירה אך לא על התקדמות בנושאי המשא ומתן.
בין הצדדים יש הסכמה עקרונית על הצמדה להסכם השכר הכללי במגזר הציבורי, כלומר תוספת של 11%. אלה שהאוצר מבקש להוסיף תנאים לחלק מהתוספת. המרצים מצדם מבקשים פיצוי נוסף של 5% בטענה שזה מקביל לקיצור שבוע העבודה במגזר הציבורי.
על פי ארגוני הסגל הבכיר: "חידדו את עמדותיהם לגבי סוגיות שבמחלוקת. עם זאת, הפערים בהיבט הכלכלי עדיין גדולים, ואין מנוס מהמשך השביתה".
