בלעדיחיים רמון מציג: הלוואה בריבית קצוצה של 39%
בלעדי
חיים רמון מציג: הלוואה בריבית קצוצה של 39%
אזרח אוסטרי שהסתבך ברכישת דירה שכנע את רמון להלוות לו 2.5 מיליון שקל בריבית שנתית דמיונית. התשלומים לא הגיעו, הליך משפטי נפתח ופרטי המקרה המוזר נחשפו. רמון: “הוא רימה אותי“
מהי ריבית לגיטימית לבקש בהלוואה? ייתכן והתשובה שהיה נותן לשאלה זו חיים רמון בימיו כאיש מפלגת העבודה, יו"ר ההסתדרות, חבר כנסת, שר ומשנה לראש הממשלה, היתה שונה מתשובתו היום כאיש עסקים פרטי.
תיק הוצאה לפועל, שמתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בין רמון לאזרח אוסטרי שנטל ממנו הלוואה בגובה 2.5 מיליון שקל לרכישת דירה, חושף את הריבית האסטרונומית שדרש רמון המגיעה עד ל־39% לשנה.
עוד עולה מהתיק, כי רמון ביקש להטיל מגבלות על הלווה כדי לגרום לו לשלם לו את חובו, כולל הטלת צו איסור יציאה מהארץ, שלטענת הלווה מונע ממנו לנסוע לאוסטריה לסעוד את אמו לאחר ניתוח לב שעברה וללוות את בת זוגו בטיפולי פוריות, לאחר שהטיפולים שעברה בישראל כשלו. "רמון יודע יפה מאוד שמרכז חיי בארץ ואין בכוונתי לברוח מהארץ", כותב האזרח האוסטרי בתצהירו לבית המשפט, וטוען שצעדיו של רמון מטרתם "להפעיל עליי לחץ פסול על מנת שאשלם את ריבית הנשך".
הסיפור הזה מצטרף לגילויים האחרונים של "שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה" מתוך מסמכי פנדורה בנוגע לרמון, שגם בהם יש קשר אוסטרי. על פי מסמכי פנדורה, רמון רכש באופן מעורר תהיות מהמילארדר האוסטרי מרטין שלאף חברה הפסדית בחובות של יותר מ־50 מיליון יורו, שנתקעה בקידום פרוייקט תיירותי במונטנגרו. רמון הכחיש בעת הפרסום כי היה לכאורה איש קש מטעמו של שלאף.
מעשה בדירה בתל אביב
מדובר בתיק הוצאה לפועל שפתחה חברת די.וי.אן ניהול, שנמצאת בבעלות מלאה של חיים רמון, וכתובתה רשומה בכתובתו ברמת השרון. לפני כחצי שנה פתחה החברה ב"בקשה לביצוע שטרות וצ’קים" כנגד אלכסנדר אנגלסברג, אזרח אוסטרי־יהודי שמתחילת שנות ה־90 חי בישראל. בבקשתה נכתב כי מדובר ב"חברה שנתנה הלוואה שלא דרך עיסוק" וכי היקף ההלוואה הוא 2.5 מיליון שקל ומצויינים שיעורי הריבית: "34.5% בשנה הראשונה, 39% בשנים שלאחר מכן".
אנגלסברג חי כל השנים בדירה בבעלותו ברחוב הירקון בתל אביב. ב-2017 הוא רכש דירה חלופית ברחוב נחשון בתל אביב, והתכוון לממנה באמצעות משכנתא והכספים שתכנן לקבל ממכירת הדירה ברחוב הירקון. אולם מאמציו למכור את הדירה הקודמת במחיר שביקש לא צלחו והוא נדרש, לדבריו, לגייס הון עצמי נוסף ממקור אחר. הוא היה לחוץ בזמן והיה חייב את הכסף באופן מיידי כדי לעמוד בלוח התשלומים שהתחייב עליו ולא להפר את ההסכם, דבר שהיה גורר תשלום קנס גדול.
לאור התסבוכת הזו חיפש אנגלסברג גורם שיממן את רכישת הדירה במימון ביניים. לטענתו, חבר הכיר לו את רמון כמי שיכול לסייע לו. לדבריו, השניים נפגשו ואנגלסברג הסביר את הסיטואציה שנקלע אליה, בעוד רמון עשה את הבדיקות שלו ולאחר מכן הסכים להעמיד לו הלוואה בגובה 2.5 מיליון שקל.
באוקטובר 2018 חתמו השניים על הסכם, לפיו החברה של רמון תלווה לו את הסכום למשך שלושה חודשים בריבית של 2.25% לחודש. ובמידה והחוב לא ייפרע לאחר תקופה זו, הריבית כעבור שלושה חודשים תעלה ל־2.75% לחודש, ולאחר שלושה חודשים נוספים תתווסף לריבית זו גם תוספת ריבית פיגורים בגובה 0.5% - כך שהריבית החודשית תהיה לאחר חצי שנה 3.25% בחודש. לטענת אנגלסברג, הוא נחשף להסכם ההלוואה עצמו על כל פרטיו רק במועד החתימה. כבטוחה לתשלום ההלוואה נרשמה הערת אזהרה בטאבו על זכויותיו של אנגלסברג בדירה ברח’ הירקון לטובת די.וי.אן ניהול של רמון.
החוב לא שולם ורמון החל ללחוץ על אנגלסברג להשיבו. בעקבות זאת, טוען אנגלסברג , הוא הסכים לדרישת רמון לפעול למימוש דירה שבבעלותו בווינה, ששוויה הוערך בכחצי מיליון יורו (אך יש עליה משכנתא). אנגלסברג טוען בהתנגדות שהגיש לבית המשפט כי מעת לעת רמון דאג להחתים אותו על נספחים נוספים להסכם, "שבהם הוא מעדכן את גובה החוב כביכול בהתאם לריבית הנשך ועמד על כך שהמבקש ימסור לו צ’קים בגין החוב". ואכן - אנגלסברג מסר לרמון צ’קים על חשבון ההלוואה.
“היה לי אקדח במצח”
בשלב מסוים הצליח אנגלסבר למכור את דירתו ברחוב הירקון, וסוכם כי מיליון שקל מתוך הסכום שקיבל יועבר לרמון כהחזר חלקי של ההלוואה. אנגלסברג מסר לרמון באוקטובר 2019 צ’ק בנקאי בסך מיליון שקל. לאחר מכן, טוען אנגלסברג בבקשתו לבית המשפט, נפגשו השניים ורמון דרש עוד 3.5 מיליון שקל - שהם עוד 1.5 מיליון שקל יתרת קרן ההלוואה פלוס 2 מיליון שקל ריבית שנצברה. רמון התעקש לקבל ממנו צ’ק בסך 3.5 מיליון שקל כבטוחה לפירעון החוב. הוא מסר לרמון צ’ק כזה - אך הצ’ק סורב בפברואר 2021.
בדיון שנערך בתיק בבית המשפט ביולי טען אנגלסברג כי חתם על מסמך המאשר את החוב הזה, לאחר שלדבריו "חתם מחוסר ברירה. היה לי 'אקדח במצח'". לשאלת בית המשפט מי איים עליו, הוא ענה: "חיים רמון. הוא איים שאם אני לא אחתום על המסמך המשך חוזה מיד, הוא הולך לפעול נגדי בהוצאה לפועל או בבית המשפט. לא התכוונתי לאקדח ממש".
בנוסף, בינתיים, כפי שטען בבית המשפט, שילם אנגלסברג לרמון 520 אלף שקל נוספים מעבר למיליון השקל הראשונים. מדובר בסכום ששילם אנגלסברג כדי "לשחרר" את הליכי ההוצאה לפועל נגד דירתו בוינה (שווי הדירה בניכוי גובה המשכנתא עליה). בנוסף הובהר בדיון בביהמ"ש, כי הדירה שנרכשה ברחוב נחשון בתל אביב בסיוע ההלוואה של רמון נמכרה על ידי כונס נכסים מטעם הבנק הממשכן, ושאין לו נכסים נוספים בישראל.
לטענת אנגלסברג בהתנגדותו לבית המשפט, החברה בבעלות רמון "ניצלה ניצול ציני את מבוקשו ולמעשה דורשת ממנו ריבית קצוצה המסתכמת בגובה 39% ריבית שנתית. למותר לציין שמדובר בהלוואה הנוגדת את חוק אשראי הוגן ודי בעובדה זאת כדי לקבל את בקשת ההתנגדות". עוד טוען אנגלסברג, כי בנוסף לריבית הגבוהה הוא דרש ממנו גם קנס בגובה 42 אלף שקל בשל האיחור בהחזר ההלוואה: "כמובן שלא מדובר בקנס, אלא בריבית נוספת שהתווספה לריבית הרצחנית המפורטת לעיל".
לטענת אנגלסברג, החברה של רמון מנסה לגבות במקביל את חובה באמצעות תיק ההוצאה לפועל שפתחה ובאמצעות הליכים שהיא מנסה לעשות במכירת דירתו בווינה - והיא "עומדת על סירובה להכיר בכך שכספי מכירת הדירה יקזזו את החוב הקיים". אנגלסברג מפרט גם את מה שהוא מכנה "לחצים פסולים" של רמון עליו כדי להביא אותו לשלם את חובו, כולל הריביות הקצוצות. כך למשל, טוען אנגלסברג, הוגשה נגדו בקשה לעיכוב יציאה מהארץ, שאושרה על ידי ההוצאה לפועל.
לטענת אנגלסברג, רמון עשה זאת לכאורה "מתוך ידיעה ברורה שהמבקש הינו בן יחיד לאמא חולה המתגוררת בגפה בווינה ואין לה כל משפחה מלבדו שיכולה לסעוד אותה. בנוסף, בדיון בבית המשפט בנוגע לעיכוב היציאה הוא טען עוד כי עליו לצאת מהארץ כדי ללוות את בת זוגו בטיפולי פוריות בארה"ב.
עורכי דינו של רמון טענו בדיון כי קיים חשש כבד שאנגלסברג יעזוב את הארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות והם ביקשו לאפשר לו לצאת רק לתקופות קצרות וכנגד ערבים שיכולים לשלם את חובו. עוד טענו כי הוא מנסה להשתמט מחובותיו, לא הגיש עדיין בקשה לפריסת חובותיו והתנהלותו "מקוממת". ביהמ”ש קבע, שאנגלסברג יוכל לצאת מהארץ רק אם יפקיד ערבות במזומן בסך רבע מיליון שקל ויציג שלושה ערבים.
אנגלסברג שכר בימים האחרונים עורך דין חדש, עו"ד איתן לירז ממשרד איתן לירז ושות', לקראת דיון שצפוי להיערך בתיק בתחילת חודש נובמבר. לדברי עו"ד לירז, "גביית ריבית קצוצה בשיעור של עשרות אחוזים נוגדת את הוראות הדין ואף כל היגיון מוסרי־בסיסי. הדעת לא סובלת התנהלות שכזו, לא כל שכן על ידי איש ציבור בכיר מאוד לשעבר. במסגרתה פועל מי שהיה המשנה לראש הממשלה, באמצעות תאגיד, וגובה מיליוני שקלים כריבית נשך. ההתנגדות שהוגשה על ידי מרשי מדברת בעד עצמה, ואנו סמוכים ובטוחים כי בית המשפט יאמר את דברו בעניין".
“מסכים שהריבית מוגזמת”
רמון אמר בתגובה בשיחה עם “כלכליסט”, כי “אני מסכים שהריביות מוגזמות, אבל הוא זה שהציע את הריביות האלה וישב בפגישות וסיפר כמה הוא במצוקה וצריך את הכסף. מאז התחננתי בפניו שיחזיר לי את הקרן עם ריבית נמוכה בהרבה אבל הוא מתחמק מלשלם. אמרתי לעורך הדין שלי ‘תציע לו להחזיר את הכסף עם הריבית המקסימלית הנהוגה בחוק 12%־13% בשנה — נגמור עניין’, אפילו הייתי מוכן להרבה פחות, אבל הוא רק כל הזמן אמר ‘אני אחזיר לך’ ודחה ודחה, ורימה אותי במהלך הדרך. אז עכשיו הוא חושב שאם הוא ילכלך עליי בתקשורת זה יעזור לו? זה רק יקשיח אותי יותר”.
לדברי רמון, הוא אינו עוסק בהלוואה בריבית וזה היה מקרה חד-פעמי: “אני לא עוסק בדברים כאלה וגם לא אעסוק. זה היה נקודתי. חברים אוסטרים הכירו בינינו ואמרו לי שמדובר באיש הגון שנקלע לבעיה כספית ושאפשר לסמוך עליו. ההלוואה ניתנה לשלושה חודשים שאחריהם הוא גרר וגרר, ועד היום ראיתי ממנו פחות ממיליון וחצי שקל בחזרה, פחות מהקרן. אפילו את הדירה בווינה שהבטיח לי, ששווה חצי מיליון יורו, התברר שיש עליה משכנתא וראיתי מזה חלק קטן בלבד. הוא פשוט לא מחזיר כי אין לו את הכסף. האיש רימה אותי וסיפר לי סיפורי בדים בצורה שאני מתבייש לספר על זה. מביש איזה אדיוט הייתי”.
