סלקום תחזיר כ-20 מיליון שקל ללקוחות - עקב גביית יתר ממתנתקים
סלקום תחזיר כ-20 מיליון שקל ללקוחות - עקב גביית יתר ממתנתקים
ב-2021 קבע בית המשפט המחוזי כי סלקום ביצעה גביית יתר של כ-30 מיליון שקל מלקוחות שהתנתקו ממנה באמצע החודש; חברת הסלולר ערערה לעליון - והצדדים הגיעו לפשרה
סלקום תחזיר מעל 20 מיליון שקל ללקוחות בעבר ובהווה, לאחר שגבתה חיוב חודשי מלא מלקוחות שהתנתקו ממנה בין אוגוסט 2014 לינואר 2017 - גם אם עשו זאת באמצע החודש ולא בסופו – כך עולה מפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון העניק בכך תוקף של פסק דין להסדר פשרה ייצוגי שאליו הגיעו הצדדים, בהמלצת בית המשפט, במסגרת ערעור שהגישה סלקום.
הערעור הוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, שקיבל ב-2021 את התביעה הייצוגית נגד סלקום וקבע כי ביצעה גביית יתר של כ-30 מיליון שקל ברוטו.
מהפשרה עולה כי הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה שאושר בעליון, כ-800 אלף לקוחות בסך הכל, היא "כל לקוחות סלקום שהתנתקו משירותי רדיו טלפון נייד שקיבלו ממנה, החל מאוגוסט 2014 ועד וכולל ינואר 2017 וחויבו במלוא התשלום בגין מחזור החיוב במהלכו התנתקו, אף שהיו מחוברים לשירותים רק בחלקו של אותו מחזור חודשי".
לפי הסדר הפשרה שאושר, סלקום תשלם לחברי הקבוצה 17.7 מיליון שקל בתוספת מע"מ וכן הפרשי הצמדה וריבית החל מאוקטובר 2015. זאת בתוך שמונה חודשים ממועד פסק הדין בערעור בעליון. הפיצוי הכולל לחברי הקבוצה, שהם מנויים של סלקום במועד הביצוע ו/או אשר סכום זכאותם על פי הסדר הפשרה גבוה מ-40 שקל – ישולם באמצעות זיכוי חשבונם בסלקום או על ידי העברה ישירה בביט, בהתאמה. בנוגע למנויים אשר אינם עושים שימוש בביט או שלא אישרו את קבלת הפיצוי בביט בתוך שבעה ימים ממועד העברתו, יועבר הפיצוי באמצעות המחאה שתישלח למענם הרשום.
התשלומים יבוצעו לחברי הקבוצה הזכאים באופן אקטיבי ויזום על ידי סלקום, ללא צורך בפנייה אליה. הפיצוי הכולל לחברי קבוצה שאינם מנויים של החברה במועד הביצוע, ואשר סכום זכאותם על פי הסדר הפשרה נמוך מ-40 שקל – יועבר על ידי סלקום לקרן לתביעות ייצוגיות. כמו כן סלקום תאפשר לבדוק בממשק באתר שלה אם הפונה הוא חבר קבוצה זכאי. את סלקום ייצגו עורכי הדין ברק טל, רות לובן ויונתן גרינשטיין ממשרד ארנון.
ממשרד עורכי הדין יוני בן סימון וגלית דליות, באי כוח התובעת המייצגת, נמסר בתגובה: "מדובר בתובענה ראשונה מסוגה בישראל שעסקה בנושא החובה הקיימת בדין לגבות חיוב יחסי בלבד מצרכנים שמתנתקים משירותים, ולא חיוב בגין מלוא מחזור החיוב (החודשי או השנתי) שבמהלכו התנתקו, כך שהצרכן משלם רק בגין התקופה שבה צרך את השירותים. התובענה הביאה לשינוי משמעותי ורחב היקף באופן הגבייה של עוסקים רבים במשק שהחלו בעקבותיה לגבות חיוב יחסי, ובכך היא תרמה הרבה מעבר לגבולות התיק הספציפי".
