מערכת הפנסיה הישראלית מדורגת במקום הרביעי בעולם
מערכת הפנסיה הישראלית מדורגת במקום הרביעי בעולם
יום לאחר שהכנסת נתנה אור ירוק לביטול האג"ח המיועדות שהבטיחו את התשואות לחוסכים, מתפרסם דירוג מחמיא למערכת הפנסיה בישראל. הבעיה הקשה: הפער לטובת הגברים נשמר בכל העולם וגם כאן
מערכת הפנסיה הישראלית דורגה במקום הרביעי בעולם. במקום הראשון ניצבת איסלנד, ואחריה הולנד ודנמרק. כך עולה מדו"ח מרסר, שמדרג 43 מערכות פנסיה בעולם זה 13 שנה. בצירוף מקרים, הדו"ח פורסם יום לאחר שוועדת הכספים אישרה את ביטול מנגנון האג"ח המיועדות – "רשת הביטחון" לתשואות החוסכים הישראלים. לא ברור כיצד ישפיע הביטול הזה על הדירוג בשנה הבאה.
העשירייה הפותחת: איסלנד, הולנד, דנמרק, ישראל, נורווגיה, אוסטרליה, פינלנד, שוודיה, בריטניה וסינגפור.
את המדד סוגרות טורקיה, הודו, הפיליפינים, ארגנטינה ותאילנד.
ציונה האבסולוטי של ישראל עלה במעט לעומת אשתקד ל-77.1%, אך מבחינת מיקומה היחסי ירדה ישראל במקום אחד בשל כניסתה של איסלנד בשנה האחרונה למדד. על הכנסת נתוני מערכת הפנסיה הישראלית למדד אחראי מכון קסירר בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב.
המדד עצמו מורכב מ-50 פרמטרים שונים, ומחולק לשלושה תתי-מדדים. מדד ההלימות בוחן מה רמת הכיסוי המובטחת מבחינת היקף אוכלוסייה ומבחינת הגנה ממשלתית. למדד זה לדוגמה תורמת רשת הביטחון הממשלתית בדמות אג"ח מיועדות – שעומדת כאמור לקראת ביטול בישראל. במדד זה ישראל קיבלה את הציון 73.6. המדד השני הוא מדד קיימות, הבודק את היכולת של המערכת לשרוד לאורך שנים. כאן לדוגמה יש משקל גדול לרמת החוב הציבורי, לצמיחה הכלכלית במדינה ולדמוגרפיה. במדד זה קיבלה ישראל את הציון 76.1. המדד השלישי הוא מדד ההגינות, שבודק את הפיקוח וההגנות של הפנסיה, את הרגולציה, את ניהול ההשקעות ואת דמי הניהול. במדד זה ישראל קיבלה את הציון הגבוה ביותר מבין המדדים והוא עומד על 83.9.
"שיעור הילודה מבטיח את קיימות המערכת"
ישראל מדורגת בקבוצה B+. בקבוצה זו נמצאות לצדה של ישראל גם נורווגיה ואוסטרליה. בקבוצה A נמצאות איסלנד, הולנד ודנמרק. מתחת לישראל נמצאות רוב המדינות המפותחות בעולם. פרופ' דן וייס, ראש מכון קסירר, הסביר ל"כלכליסט": "החוסן של המערכת הפנסיונית בישראל מורכב משלושה רכיבים עיקריים. הרכיב הראשון הוא חובת הפנסיה המנדטורית. כל המדינות שהן בעלות דירוג גבוה מחזיקות בחובה דומה. הרכיב השני הוא שיעור ילודה גבוה, שמבטיח את הקיימות של המערכת. באיטליה ובגרמניה יש להם בעיה רצינית עם זה. והרכיב השלישי הוא מערך פיקוח והגנות מאוד מתקדם. כספי החוסכים לפנסיה בישראל יושבים בנפרד, בנאמנות. ועדות ההשקעה מפקחות מקרוב על ההשקעות".
וייס התייחס לביטול מנגנון האג"ח המיועדות: "הן אכן תורמות לניקוד הגבוה של ישראל, אך סביר להניח כי שינוי מנגנון האג"ח המיועדת לא יפגע בדירוג של ישראל, מכיוון שההתחייבות הממשלתית להבטחת התשואה עדיין קיימת".
מרסר פרסם גם דו"ח ייחודי שבודק את הפערים הפנסיוניים בין נשים לגברים ברחבי העולם. ממצאי הדו"ח מעלים כי בכל העולם הפנסיה של נשים נמוכה מזו של גברים. הסיבה העיקרית לכך היא פערי השכר בין גברים לנשים לאורך הקריירה. מרסר מעלה נקודה נוספת, שנכונה במיוחד בהקשר הישראלי, והיא העובדה כי לנשים אין הפרשות פנסיוניות בזמן חופשת הלידה. בישראל יש הפרשות פנסיונית בזמן "דמי הלידה", אך לא בזמן חופשת הלידה שאינה בתשלום.
