דעההוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי: ככה לא מקדמים קידמה
דעה
הוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי: ככה לא מקדמים קידמה
בכל הוועדה אין ולו מומחה אחד מעולמות הפינטק או הטכנולוגיה. למרות הכוונות הטובות, בסוף מי שיושב בוועדה שנועדה לקדם תחרות וטכנולוגיות פיננסיות - הם דווקא נציגים שההיכרות שלהם היא עם הגופים המסורתיים ובראשם הבנקים
אחת ההנמקות המרכזיות להקמת הוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל היא הטכנולוגיה שהחלה לשנות מן היסוד גם את העולמות הפיננסיים. או כמו שסיכמו זאת במשרד האוצר: “המציאות החדשנית הזו לא מתיישבת עם החלוקה המסורתית של הפיקוח הפיננסי לפי ענפים“. אך באופן אבסורדי, הוועדה לא כוללת חבר או חברה המתמחים בחדשנות פיננסית ומכירים לעומק את עולמות הטכנולוגיה.
כיום ישנם כמה רגולטורים פיננסיים: המפקח על הבנקים בבנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, ותחומי האחריות מחולקים לפי המוצרים הפיננסיים. בשנים האחרונות מושמעת שוב ושוב הטענה כי מבנה הפיקוח הנוכחי בעייתי ומניח הנחות לא עדכניות לגבי העולם הפיננסי הנוכחי והעתידי. כך, בעולם החדש מוסדיים עשויים להעניק משכנתאות והלוואות צרכניות, וחברות פינטק חדשניות עשויות להעמיד אשראי ולהיכנס לעולם התשלומים.
מאכזב לגלות שבכל הוועדה אין ולו מומחה אחד שמגיע מעולמות הפינטק בפרט, או מעולמות הטכנולוגיה בכלל. דומה כי מאבקי הכוח שבין האוצר לבין בנק ישראל בנוגע להרכב הוועדה הביאו לכך שכל צד דאג שלצד השני לא יהיה יותר כוח בוועדה, אבל שני הצדדים שכחו כי בראש ובראשונה יש לוודא כי סביב שולחן הוועדה נמצא כל הידע הרלבנטי להבנת השינויים בעולם הפיננסי.
חשוב להדגיש, שלושת נציגי הציבור שנבחרו הם מכובדים, ראויים ומובילים בתחומם, אך לא מתמחים בטכנולוגיה ופינטק: הנגידה לשעבר קרנית פלוג, שספק האם הנוכחות שלה מוסיפה גוון נוסף לזה של שני נציגי בנק ישראל שכבר יהיו בדיון; עו“ד מיה ליקוורניק ופרופ’ שרון חנס הם מומחי משפט לרגולציה פיננסית אבל אינם מביאים מומחיות ייחודיות עם האתגרים הנובעים מהשינויים העצומים שעובר העולם הפיננסי. למרות הכוונות הטובות, בסוף מי שיושב בוועדה שנועדה לקדם תחרות וטכנולוגיות פיננסיות- הם דווקא נציגים שההיכרות שלהם היא עם הגופים הפיננסיים המסורתיים, ובראשם הבנקים.
