פרשנותמדוע חשובה עילת הסבירות? למשל בהחלטת הממשלה בנושא תחנות הכוח
פרשנות
מדוע חשובה עילת הסבירות? למשל בהחלטת הממשלה בנושא תחנות הכוח
חברת האנרגיה OPC עתרה נגד החלטת הממשלה שאישרה הקמת שתי תחנות כוח מתוך ארבע שעלו להצבעה; החלטתה, שפוגעת בתחרותיות, ככל הנראה הושפעה ממניעים פוליטיים ומדגישה את חשיבות עילת הסבירות, אותה היא מנסה לבטל; "החלטה תמוהה ובלתי סבירה", נכתב בעתירה
חברת האנרגיה OPC נגד הממשלה: "החלטת הממשלה אשר נכשלת בהשגת תחרות ויתירות במשק החשמל מנוגדת לאינטרס הציבורי ונגועה בחוסר סבירות סביר" - כך נכתב בעתירה של חברת OPC כנגד הממשלה על מתן אישור להקמה ל-2 תחנות כוח בלבד, מתוך 4 שעלו להצבעה בממשלה בחודש מאי. החלטת הממשלה, שככל הנראה הושפעה ממניעים פוליטיים – מדגישה את החשיבות של עילת הסבירות, אותה מנסה הממשלה לבטל.
בחודש מאי האחרון עלו לאישור הממשלה ארבע תחנות כוח: הרחבת תחנת הכוח דוראד שליד אשקלון, הרחבת תחנת הכוח של OPC בחדרה, תחנת כוח חדשה בסמוך לראש העין (תחנת קסם) ותחנה חדשה נוספת בסמוך לכפר סבא (ריינדיר). מתוך ארבעת התחנות שעלו לאישור הממשלה, לאחר שנים בהן נמנע הדרג הפוליטי ממתן אישור להקמת תחנות כוח חדשות בגלל לחץ ראשי הערים שבסמוך לתחנות – במאי האחרון התקיימה ההצבעה בממשלה.
בהצבעה בממשלה, אושרו שתי תחנות בלבד: הרחבת תחנת דוראד והקמת תחנת קסם. זאת למרות שבוועדות התכנון הגדירו את הרחבת תחנת דוראד כבעלת העדיפות הנמוכה ביותר מבין הארבע, ושיש להקים אותה רק במקרה שאחת מהתחנות האחרות לא תוכל לקום מסיבות שונות. הסיבה לכך הייתה שהקמת תחנת דוראד עלולה לבוא על חשבון מקום ברשת החשמל לאנרגיות מתחדשות.
כמו כן, שלב אישור התחנות בממשלה הוא הליך שעיקרו טכני, וניתן לבטל תוכנית קיימת לאחר שסיימה את כל האישורים במועצות התכנון רק במקרים קיצוניים ומשיקולים כבדי משקל. עם זאת, בממשלה לא פירטו מדוע נפסלו התחנות האחרות. על פי העתירה, שהוגשה על ידי משרד עורכי הדין גורניצקי ושות', הסברי הממשלה להחזרת התחנה למוסדות התכנון נעשתה "בנימוקים דלים ולקוניים, שאינם בהירים ואינם יכולים למלא את חובת ההנמקה, בוודאי בנסיבות חריגות שכאלו".
החיסרון המרכזי באישור שתי תחנות בלבד הוא שהיכולת התחרותית בין הקמת התחנות נפגעת. בסופו של דבר, גם אם בממשלה היו מאשרים את הקמת ארבעת התחנות, לא בהכרח כולן היו קמות. התחנות היו מתחרות ביניהן על מחיר תחרותי לצרכן, שהיה מתגלגל לכיס של הצרכנים. "ללא מלאי תכנוני מספק של תוכניות לתחנות כוח, לא ניתן יהיה לקיים הליכים מכרזיים בין התחנות המתוכננות".
הקושי בהרחבת תחנת דוראד, שיתאפשר רק אם יושלם פרויקט שאפתני של שר האנרגיה כ"ץ להקמת כבל תת-ימי בחופי ישראל, מוביל לכך שהמועמדת היחידה לפתור את משבר החשמל הצפוי בגוש דן כבר בשנת 2026 – היא תחנת קסם. למעשה, מדובר בכוח אדיר הניתן ליזמים, שכן אספקת החשמל לגוש דן נמצא בידיהם. כמו כן – במידה ותחנת קסם תיתקל בקשיים בהקמה, למשל עיכוב באספקה, בעיות בגיוס מימון או אפילו התנגדות בשל קרבתה למאגר מים אסטרטגי – כיצד יהיה מספיק חשמל בגוש דן?
וכאן עולה השאלה – מדוע בממשלה לא אישרו את כל תחנות הכוח? הסיבה לכך, ככל הנראה, היא שיקולים פוליטיים. בתקופת ממשלת בנט-לפיד, הצטלם ראש האופוזיציה דאז וראש הממשלה היום בנימין נתניהו עם שני ראשי רשויות בשומרון והבטיח להם שלא יקים את תחנת ריינדיר. ההבטחה של נתניהו נעשתה בלחץ יוסי דגן, ראש מועצת שומרון ופעיל ליכוד מרכזי.
בכך עילת הסבירות המאפשרת ביקורת על החלטות דרג פוליטי באה לידי ביטוי: הלחץ הפוליטי של חבר ליכוד משמעותי, יוסי דגן, ככל הנראה גבר על האינטרס הציבורי של אישור מספר תחנות כוח שיאפשר תחרות על המחיר הטוב ביותר עבור הצרכן הישראלי.
העתירה גם מלמדת על הקשר שבין עילת הסבירות לבין הכניסה של משקיעים זרים לישראל: בחודש מאי, שלחה חברת סימנס הגרמנית, לה יש אחזקות בתחנת ריינדיר, מכתב לממשלה בו ביקשה לאפשר תחרות הוגנת בין כל השחקנים. כשתחנת כוח לא מאושרת בגלל פעיל ליכוד, למה שהמשקיע הזר ישקיע שוב בהקמה של תחנת כוח?
את OPC ייצגו עו"ד עופר פליישר, עו"ד נגה חרובי ועו"ד נועם שרף מפירמת גורניצקי GNY.
