חוזרים ללימודיםיהיו לימודים? המאבקים שמאיימים על ה־1 בספטמבר
חוזרים ללימודים
יהיו לימודים? המאבקים שמאיימים על ה־1 בספטמבר
המו"מ בין האוצר למורים נמשך אך הפערים בין הצדדים עדיין גדולים. עם נציגי החברה הערבית הדיונים מתנהלים בעצלתיים, וגם המורים של נערים בסיכון והארגונים המטפלים בילדים עם מוגבלויות שוקלים לשבות. אפילו בקורונה לא היה כאוס כזה במערכת החינוך. כתבה שלישית בסדרה
ספק אם זכורה שנה שבה שרר כאוס כזה בשבוע שלפני פתיחת שנת הלימודים. לא פחות מארבע שביתות מאיימות על המערכת: מורים בתיכונים, בתי הספר בחברה הערבית, מסגרות החינוך המשלים של החינוך המיוחד ומורי היל"ה לנוער בסיכון. המשותף לארבע השביתות הוא שההשפעה המיידית שלהן על עבודת המשק מוגבלת וכך גם ההשפעה על רוב בוחרי מפלגות הימין. בסופו של דבר תיכוניסטים יכולים להישאר לבד בבית והורים ערבים אינם נמנים על הבייס של הממשלה.
הכתבה השנייה בסדרה - מי יגן על החילונים, והפתרון הפשוט למחסור במורים
שנת הלימודים אמורה להתחיל ב־1 בספטמבר, יום שישי הקרוב. האנרכיה לא מנעה משר החינוך יואב קיש לומר בכניסה לישיבת הממשלה ש"שנת הלימודים תיפתח ב־1 בספטמבר, תכינו את תיקי האוכל והקלמרים". לגבי ארגון המורים חזר על הקלישאה ש"אני קורא לצדדים להיכנס למרתון. לא נצא מהחדר עד שיהיה עשן לבן".
המורים העל־יסודיים: פערי ענק בין הצדדים
אתמול אחר הצהריים נערכה ישיבה נוספת בין האוצר לארגון המורים העל־יסודיים. בעניין המורים המתחילים נראה שהושגה התקדמות מסוימת. האוצר מציע תוספת של 1,500 שקל. יו"ר ארגון המורים העל־יסודיים רן ארז ירד ל־2,000 שקל. הבעיה העיקרית היא שארז רוצה 2,000 שקל גם לוותיקים. האוצר מציע 800 שקל. זאת, ברוח המדיניות של האוצר לצמצם את פערי השכר בין מורים חדשים לוותיקים. כדי למשוך מורים חדשים וטובים למערכת הוא מוכן גם להפחתת היקף המשרה על ידי המרת שעות שהייה בבית הספר לשעות עבודה בבית.
עוד שני נושאים שבהם הפערים גדולים הם העובדה שארז לא מוכן בשלב זה לחוזים אישיים, אם כי סביר שיתגמש בהמשך, וכן תקופת ההסכם. האוצר נדיב יותר ככל שתקופת ההסכם ארוכה יותר, מובטח שקט משביתות ליותר זמן ואפשר לפרוס את התוספות על יותר זמן. הוא דורש הסכם שיבטיח שקט תעשייתי לחמש שנים כמו של הסתדרות המורים, אבל מוכן להתפשר על ארבע וחצי. ארז מוכן לשנתיים שזה אומר שהוא רוצה לנהל עוד משא ומתן עם איומי שביתה בקדנציה שלו.
הנוכחות של שר החינוך יואב קיש במשא ומתן מאוד לא בולטת. לכן ארגון המורים פתח בקמפיין נגד שר האוצר תחת הכותרת "שביתה מ־1 בספטמבר. סמוטריץ' מפקיר את החינוך בישראל". המסר הוא שלסמוטריץ' יש כסף להתנחלויות, לחינוך חרדי, אבל לא לחינוך. שני הצדדים מקווים שהצד השני ימצמץ ראשון. באוצר התקווה היא שארז ייבהל מהשבתה. בארגון המורים מקווים שנתניהו לא ירשה לעצמו עוד כישלון פוליטי ויתערב במשא ומתן לקראת תחילת שנת הלימודים.
מועצת התלמידים הארצית והנהגת ההורים הארצית הודיעו שיערכו צעדת מחאה ביום רביעי בין משרדי האוצר, החינוך וארגון המורים בתל אביב. זאת תחת הסיסמה "תורנו לחלק לכם ציונים — נכשלתם". העובדה ששנת הלימודים נפתחת ביום שישי, שהוא יום קצר, כמעט מבטיחה שביתה לפחות ביום שישי. זה אומר שלצדדים יש גם את סוף השבוע להשיג הסדר. אבל לכך חיוני שתהיה התקרבות מספקת. כרגע הם לא שם.
החינוך הערבי: שביתה כללית מיום שישי
שביתה של מערכת החינוך צפויה גם במגזר הערבי וזה אומר רבע ממערכת החינוך. יחד עם החינוך העל־יסודי זה אומר שכ־40% מהמערכת יושבתו, כ־710 אלף תלמידים. לא רק התלמידים בחינוך הערבי צפויים לשבות, גם הרשויות המקומיות. הכוונה היא לנסות לגייס ארגונים בולטים במשק לפעולות תמיכה, למשל ההסתדרות הרפואית. גם הדיונים עם ראשי הרשויות הערביות מתנהלים בעצלתיים. ביום חמישי היתה פגישה בין ראשי הרשויות לשר האוצר סמוטריץ'.
מנכ"ל ועד ראשי הרשויות הערביות אמיר בשאראת אומר שבשלב זה רוב הפגישות הן עם הפקידות הממשלתית הבכירה ולא עם הפוליטיקאים. את המאבק התחילה החלטת סמוטריץ' להקפיא 200 מיליון שקל שהיו אמורים להינתן לרשויות הערביות כפיצוי על הקיפוח שלהן במענקי האיזון לרשויות חלשות.
אבל יו"ר ועד ראש הרשויות הערביות מודר יונס מדגיש שהדרישות הן רחבות יותר ועוסקות גם במאבק במכת הפשיעה והרצח בחברה הערבית. "אנחנו לא מרגישים שזה מטופל", הוא אומר. את הדרישות המלאות הם מתכוונים להציג במסיבת עיתונאים ביום רביעי. ראש ועדת המעקב לענייני חינוך בחברה הערבית שרף חסאן קורא למורים, להורים ולתלמידים לצאת להפגין ברחובות בימי שביתות מערכת החינוך הערבית. לדבריו, "זו חברה שלמה בהלם מהאובדן. זה מצב חירום וזה אולי שיעור החינוך החשוב שיהיה להם בחיים".
הוא דורש ממשרד החינוך להנהיג תוכנית מקיפה למניעת נשירה גלויה וסמויה ממערכת החינוך שעלולה להוביל תלמידים בסיכון להפוך לחיילים של הפשע המאורגן.
נוער בסיכון: לא נערכים לשנת הלימודים
יש מי שרק יכולים לחלום על התנאים של המורים העל־יסודיים, בעייתיים כל שיהיו. 1,200 המורים והמנחים של תוכנית היל"ה (השכלת יסוד ולימודי השלמה) משביתים מאתמול את ההכנות לשנת הלימודים ונשקלת השבתה של הלימודים מיום שישי. המאבק שלהם מתנהל בשני מישורים: מצד אחד הם עתרו לבית המשפט המינהלי בירושלים נגד המכרז החדש להפעלת היל"ה כדי שהוא יבטיח את המשך תנאי השכר המלאים והוותק שלהם. מצד שני הם דורשים באמצעות ארגון "כוח לעובדים" שהמעסיק הנוכחי, החברה למתנ"סים, תחתום איתם הסכם קיבוצי חדש, שכולל צמצום פערי השכר ביניהם לבין מורי החינוך העל־יסודי וכן שיפור תנאים בנושאים כמו פנסיה, גמולי השתלמות ודמי הבראה.
תוכנית היל"ה היא הכתובת האחרונה במערכת החינוך עבור כ־6,000 תלמידים בני נוער נושרים ונערים בסיכון בגילאי 18-14. בין תלמידי התוכנית, בני נוער בסיכון בהוסטלים של משרד הרווחה ואף תלמידי כלא אופק לנוער. למרות חשיבות המסגרות המורים מועסקים כמורי קבלן על ידי זכיינים שמתחלפים במכרז מדי חמש שנים. המשמעות היא שהוותק שלהם מתאפס בכל פעם שמוחלף זכיין וגם תנאי השכר שלהם בסכנה. הזכיין הנוכחי הוא החברה למתנ"סים.
במקביל פתחו מורי היל"ה במאבק תקדימי נגד המכרז שהוציא משרד החינוך. בעתירה שהוגשה באמצעות עורך הדין חגי קלעי לבית המשפט המנהלי בירושלים, הם מבקשים להורות למשרד החינוך לתקן את מסמכי המכרז ולהבהיר כי על הזוכה להבטיח למורים תנאי עבודה בהתאם לתקנון שירות עובדי הוראה ולהסכמי השכר של מורים במשק. משרד החינוך ביקש ארכה להשיב לעתירה, ובינתיים נמנע מקידום בחירת הזכיינים. ממשרד החינוך נמסר שישיבו לעתירה בבית המשפט.
צהרוני החינוך המיוחד: לא קולטים תלמידים חדשים
35 ארגונים המפעילים מוסדות טיפול באנשים וילדים עם מוגבלות, בראשות עמותות איל"ן, אקים ואלו"ט, לא יקבלו מאות רבות של מטופלים ותלמידים נוספים בתחילת השנה אם לא יועלה שכר הבסיס של המדריכים והמטפלים משכר מינימום (5,600 שקל) ל־8,000 שקל, מהלך שעלותו כ־800 מיליון שקל לשנה.
השביתה תתבטא בשני מהלכים. במרכז היום לבוגרים ובמרכזי התעסוקה לא ייקלטו החל מ־1 בספטמבר בני 21 שיסיימו את הלימודים במערכת החינוך המיוחד באוגוסט. בצהרונים ובמסגרות לילדים עם מוגבלות לא ייקלטו ילדים חדשים, כך שההורים יישארו ללא פתרון משעות הצהריים. אם לא ייענו הדרישות ב־10 בספטמבר, תיפתח שביתה מלאה בכל המסגרות. המשמעות היא למעלה מ־20 אלף ילדים ואנשים עם מוגבלות שיישארו בבית ללא ליווי וטיפול נדרש.
הארגונים מייצגים את שירותי התעסוקה הנותנים מענה לכ־12 אלף בוגרים עם מוגבלות, ל־18 אלף אנשים במערך הדיור ולכ־7,500 ילדים ונערים עם מוגבלות בצהרונים ומועדוניות בבתי הספר ובגני הילדים. היום כשליש מהתקנים במוסדות של 35 ארגוני סיוע לנכים אינם מלאים. בשל המשבר הקשה בכוח האדם. דווקא הסכם הסייעות בגני החינוך המיוחד שהעלה את שכרן ל־8,000 שקל לחודש גרם לבריחת עובדים ולאיום של סגירת מסגרות.
מנכ"לית אקים וראשת מטה המאבק סיגל פרץ יהלומי אמרה ש"עוד לא קיבלנו כל מענה ממשרד האוצר. ההורים אכולי דאגה וכמעט ייאוש". ממשרד הרווחה נמסר כי "המשרד תומך בהעלאת התעריף למטפלים. עם זאת אנו קוראים לארגונים לתת הזדמנות למיצוי המשא ומתן".
