בוטל מינוי בן ממשיך שנערך באמצעות אפוטרופוס
בוטל מינוי בן ממשיך שנערך באמצעות אפוטרופוס
כיצד ממנים בן ממשיך כאשר אחד מבני הזוג בעלי הנחלה, איבד את כשירותו המשפטית?
כיצד ממנים בן ממשיך כאשר אחד מבני הזוג בעלי הנחלה איבד את כשירותו המשפטית ?
כאשר הורים בעלי זכויות בנחלה מעוניינים למנות בן ממשיך, המינוי צריך להיעשות על ידי שני ההורים ובחתימת שניהם על כתב המינוי אולם פעמים רבות אחד מבעלי הנחלה הינו חסר מסוגלות או כשרות משפטית, במצב דברים כזה קיימת בעיתיות לבצע את המינוי ועולה השאלה האם יכול ההורה היחיד הכשיר, לקבל לבדו החלטה על מינוי "בן ממשיך"?
בשאלה זו עסק פסק דין בו זכה משרדנו שניתן בבית המשפט המחוזי בנצרת במסגרת עמ"ש 60705-12-20 פסק דין שאושר בבית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור.
האם ניתן למנות באמצעות מינוי אפוטרופוס
במהלך שנת 2015 נכנס למשרדנו אדם כבן 75 וגולל סיפור קלאסי על כך שגילה בדיעבד על כך שחתם על מסמכי מינוי בן ממשיך בשנת 2010 אולם לטענתו הוא כלל לא ידע על כך וכלל לא התכוון לכך.
הוא סיפר שבמהלך השנים בהן היתה אשתו צלולה, לא עלתה שאלת מינוי בן ממשיך, ורעייתו לא התבטאה כלל בנושא מינוי בן ממשיך וגם לא אמרה דבר על כך שברצונה להעניק את הזכויות רק לאחד מילדיהם.
האשה אובחנה כחולת דמנציה במהלך שנת 2009 ומצבה הלך והחמיר ותוך זמן קצר היא חדלה להיות מודעת לנעשה סביבה והוגדרה כחסרת כשרות משפטית.
מאחר שמחלת הדימנציה החריפה הציע הבן שהאב יתמנה כאפוטרופוס על אמו, על מנת שניתן יהיה בצורה קלה לקבל החלטות עבורה והאב כמובן נענה לכך ברצון.
רק בדיעבד נודע לאב שמינויו כאפוטרופוס, נעשה על מנת לסייע לבנו להתמנות כבן ממשיך וכי לאחר שמונה כאפוטרופוס הוא נדרש לחתום על מסמכים נוספים שהתבררו בדיעבד כמסמכי מינוי בן ממשיך (בתואנה שמדובר בחלק ממסמכי מינוי האפוטרופוס).
בייעוץ משפטי אליו פנה האב הוברר לו שמכיוון שחלף זמן רב מאז המינוי ומשלא נעשתה פעולה משפטית לביטול המינוי, הרי שכיום מדובר על מינוי חתום וגמור אשר אין סיכוי לבטלו שכן הוא אושר ע"י כל המוסדות - המינוי נרשם באגודה, בסוכנות היהודית וברשות מקרקעי ישראל.
לאור ההחמרה בהתנהגותו של הבן הממשיך כלפיו וכלפי רעייתו, לא נותרה לאב כל ברירה אלא לנסות לפעול משפטית לביטול המינוי.
בדיקת מסמכי המינוי העלתה, כי במסמך בו נדרשו חתימות שני ההורים, חתם האב פעם אחת בשמו ובפעם השניה חתם במקומה של האם, מכוח היותו אפוטרופוס שלה.
אלו סמכויות מקנה מינוי אפוטרופוס?
כאשר ממנים אפוטרופוס לאדם, אין המשמעות שממועד המינוי רשאי האפוטרופוס להחליט על נכסיי החסוי ככל העולה על רוחו ולקבל החלטות באופן עצמאי במקום האדם שכבר אינו כשיר. ישנם מקרים הקבועים בחוק הכשרות והאפוטרופוסות, בהם נדרש האפוטרופוס לקבל את אישורו של בית המשפט, בכדי שניתן יהיה לתת תוקף לפעולה משפטית משמעותית הנעשית ברכושו של החסוי כפי שמפורט בסעיף 47 לחוק הכשרות המשפטית:
"האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; בפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לייצג את האדם שהוא אפוטרופסו מבלי שבית המשפט אישרן מראש:
העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, עסקה במקרקעין, המחאה או שעבוד של זכות לקבלת זכות במקרקעין, הסתלקות מחלק או ממנה בעיזבון".
המשמעות היא שקיימות פעולות משפטיות בהן גם אם קיבל אדם מינוי לשמש כאפוטרופוס לרכושו של חסוי, הוא לא מוסמך לייצגו, מבלי שבית המשפט אישר את הפעולות מראש.
מכיוון שבמקרה זה פעולת מינוי הבן הממשיך, לא קיבלה את אישור בית המשפט כמתחייב בחוק, נערכה פניה לסוכנות ולרמ"י על מנת להעמידם על טעותם המשפטית כדי שיבטלו את הליך המינוי, אולם הדבר לא צלח ורשויות אלו טענו שמדובר במעשה שהסתיים ולכן בלית ברירה החלטנו להגיש תביעה לביטולו של מינוי הבן הממשיך, מכיוון שהמינוי לא אושר ע"י בית המשפט מראש כמתחייב בחוק.
בימ"ש לענייני משפחה – ניתן לרפא בדיעבד
למרות שהמדובר בשאלה משפטית לחלוטין, החליט בית המשפט לנהל הליך משפטי מלא בו נשמעו עדויות הצדדים, נחקר עורך הדין שערך את מסמך המינוי ונבחנה מערכת היחסים בין ההורים לבן הממשיך. בפסק הדין קבע בית המשפט שאומנם פעולת מינוי בן ממשיך הינה פעולה המצריכה קבלת אישור בית המשפט מראש (דבר שלא נעשה בפועל) אולם גם כעת בחלוף שנים ממועד המינוי, יש לבית המשפט סמכות להכשיר את פעולת המינוי בדיעבד ולכן דחה את התביעה.
בימ"ש המחוזי – לא ניתן להכשיר בדיעבד פעולת מינוי
על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הוגש ערעור ובו שבנו וטענו שהליך המינוי היה חייב לקבל את אישורו של בית המשפט מראש! בפסק דין אשר ניתן ע"י בית המשפט המחוזי, הפך בית המשפט את פסק הדין וקבע פה אחד ע"י שלושת שופטי ההרכב, כי יש לדבוק בלשון החוק שקבעה בבירור כי מדובר בהתחייבות לעסקה במקרקעין ולכן צריך לקבל את אישור בית המשפט לפני לפני אישור המינוי ואין בסמכותו של בית משפט להכשיר ולרפא את המינוי בדיעבד.
בית המשפט קבע שרק במקרים חריגים ומיוחדים ניתן להכשיר פעולות שנעשו בעבר: "ככלל, אישור בית המשפט צריך להינתן מראש והחריג הוא מתן אישור בדיעבד כאשר היתה דחיפות בביצוע פעולה לשם שמירת עניינו של אדם ובמקרים מיוחדים בלבד".
בית המשפט הוסיף וקבע שהיות ומלכתחילה נדרשת הסכמת שני ההורים לצורך מינוי בן ממשיך, לכן: "מאחר והיה צורך בהסכמת ובהחתמת שני ההורים לצורך מינוי המשיבים כבנים ממשיכים ומאחר ואין הסכמה וחתימה מטעם החסויה, אין די בהתחייבותו של המערער כדי להשלים את פעולת המינוי".
הרציונל שעמד בעיניו של המחוקק שחייב קבלת האישור למינוי ע"י בית המשפט מראש ולא בדיעבד, נובעת מההנחה כי רק בית המשפט יהיה זה שידאג בצורה הטובה ביותר לטובת החסוי. מעבר לכך, כל מי שמתקשר בעיסקה עם אפוטרופוס יודע שאין ביטחון שהעסקה אכן תצא אל הפועל ולכן היה על הבן הממשיך לדעת שהמינוי והסמכות של האב לחתום על מסמכי מינוי הבן הממשיך תלויים באישורו של בית המשפט.
הכרעת בית המשפט העליון – לא ניתן לעוות את לשון החוק
מכיוון שהשלכות ביטול מינוי הבן הממשיך ע"י בימ"ש המחוזי משמעותו הפסד המשק, פנה הבן הממשיך לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור בניסיון להחיות את המינוי ולהותירו על כנו אולם גם בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע כי בקשת רשות הערעור אינה מעוררת שאלה משפטית חדשה וכי אכן אין בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לומר על דבר שהוא אסור מותר, בניגוד להוראתו המפורשת של החוק.
כאשר מדובר בפעולות מהותיות דוגמת הענקת זכויות בנחלה במתנה או מינוי בן ממשיך בהן אחד ההורים אינו בעל כשירות משפטית, נדרש וחובה לקבל את אישורו מראש של בית המשפט, גם אם הדבר מצריך לשכנע את האפוטרופוס הכללי, כי פעולת מינוי הבן הממשיך או מכירת הזכויות בנחלה, לא תפגע באינטרסים הכלכליים של החסוי.
לכן הניסיון לחפש קיצורי דרך ולפעול באופן חד צדדי, מבלי לקבל את האישורים הנדרשים מבית המשפט מבעוד מועד, עשוי להתגלות בדיעבד כפעולה שאינה תקפה שההסתמכות עליה הייתה לשווא.
