דו"ח: אובדן התוצר מאי היערכות לשימוש בתעודות ביומטריות - 20 מיליארד דולר עד סוף העשור
דו"ח: אובדן התוצר מאי היערכות לשימוש בתעודות ביומטריות - 20 מיליארד דולר עד סוף העשור
לפי הממונה על יישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, ישראל השקיעה מאות מיליוני שקלים בתעודות זהות ביומטריות בעשור האחרון, אבל לא דאגה לתשתית טכנולוגית ומשפטית שתאפשר להשתמש בהן באופן יעיל, מהיר ואפקטיבי
כלכלת ישראל תרשום הפסדים בהיקף של 20 מיליארד דולר עד סוף העשור הנוכחי במידה שלא יינקטו צעדים הדרושים על מנת לאפשר הטמעה ושימוש רחבים יותר בתעודות הזהות החכמות/ביומטריות שמונפקות לאזרחים – כך מתריע הממונה על יישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי בדוח השנתי שלו שפורסם לאחרונה.
לפני כעשור החלה ישראל להנפיק לאזרחיה תעודות זהות חכמות שכוללות שבב ובו מוצפנים מזהים ביומטריים (תמונה וטביעות אצבעות) של כל אזרח. 4.2 מיליון אזרחים כבר הנפיקו תעודה חכמה וזו אמורה לשמש אותם להזדהות דיגיטלית מאובטחת מול מגוון נותני שירות - ממשרדי ממשלה ועד גופים פרטיים כמו קופות חולים, בנקים וחברות ביטוח.
ואולם, בשל מגבלות משפטיות וטכניות בפועל כמעט שאין בנמצא שירותים או פעולות המאפשרים אימות באמצעות התעודה החכמה. "בחלוף עשור מאז שהחלה הנפקת התיעוד הלאומי ועד היום לא הושגה מטרתו עיקרית של הפרויקט ביחס לתעודות הזהות החכמות", נכתב בדוח. "אי מימוש הפוטנציאל הגלום בתעודת הזהות משמעותו פגיעה בתשתית ההזדהות מבחינה כלכלית ושירותית עבור הציבור הישראלי".
בצד הטכני, בקרת גישה מורכבת לנתונים הביומטריים בשבב התעודה מקשה להשתמש בה לצורכי אימות. שינוי בקרה זה דורש תיקוני חקיקה. בנוסף, יש צורך בקורא כרטיסים פיזי על מנת לבצע הזדהות בשירותים דיגיטליים וממילא רוב הפעולות מבוצעות ממכשירי מובייל, שם לא ניתן להשתמש בקוראים זה. כלומר, ניתן לבצע הזדהות במובייל באמצעות שבב NFC, אבל רק השנה החל ייצור תעודות שמכילות שבב זה. בצד המשפטי, לפי החוק הקיים יש רק מספר מוגבל של גורמים המוסמכים לבצע אימות מול הנתונים הביומטריים בתעודה.
דוח הממונה מזהיר כי אם לא תמהר הכנסת להסיר חסמים אלה תיגרם השפעה שלילית מצטברת על התמ"ג בשיעור של 3% לפחות עד 2030 – סכום שמוערך בכ-20 מיליארד דולר. זאת, כשבמקביל מדי שנה מונפקות תעודות זהות חכמות שכמעט ולא מאפשרות הזדהות מול שירותים דיגיטליים, בעלות של 50 מיליון שקל.
כלומר, מדינת ישראל השקיעה לאורך העשור האחרון מאות מיליוני שקלים בהנפקת תעודות זהות חכמות, אבל לא דאגה לתשתית הטכנולוגית והמשפטית המתאימה שתאפשר למנף את היכולות החכמות של תעודות אלה ולהשתמש בהן בדרכים שמבדלות אותן באופן משמעותי מתעודות הזהות הישנות והזולות יותר.
הערכת הממונה מבוססת על דוח של מקינזי, שלפיו מעבר להזדהות דיגיטלית בטוחה יכול להביא לגידול של בין 3% ל-11% בתמ”ג, כתלות ברמת הבשלות של המדינה.
"אנו קוראים לתיקון מיידי לחוק כבר בוועדת הפנים הקרובה שתתכנס החודש", אמרה נעמה בן צבי, ראש מרכז פיקוח במערך הסייבר הלאומי, בהודעה לעיתונות. "מדובר בתיקון קטן שיעשה שינוי גדול ביכולת לשפר ולייעל את השירות לאזרח ויתרום משמעותית לכלכלה".
