פרשנותהנשק הסודי של אמיר ירון להגנת הדולר
פרשנות
הנשק הסודי של אמיר ירון להגנת הדולר
בנק ישראל חייב להפתיע את שחקני שוק המט”ח: הם לא צריכים לדעת אם ומתי הוא קונה דולרים
היה ברור שמדובר בעניין של זמן - ואתמול (ג') הוא הגיע. אחרי שיום המסחר במטבע חוץ נפתח, כמו בימים האחרונים, בצניחה חופשית של הדולר אל מול השקל, בנק ישראל החליט להתערב במסחר.
הפרטים חשובים: הדולר הגיע לרמה של 3.1 שקלים ובכך שבר שיא של 25 שנה. ליתר דיוק הוא רשם את השער הנמוך בעידן המודרני, כולל בשפל של ה־14 לינואר, אז צנח המטבע האמריקאי בפתאומיות, בנק ישראל התערב והכריז על תוכנית רכישה מיוחדת של 30 מיליארד דולר.
דווקא כשהדולר נגע בשפל הזה של 3.1 שקלים החלה תנועה הפוכה, חדה ומהירה שהקפיצה את המטבע האמריקאי לכ־3.13 שקלים. ההערכות והשמועות בשוק החלו, אך בנק ישראל, יחד עם חבריו ושותפיו, עמדו כמו חומה בצורה ואמרו: אין תגובה. עד עצם הרגע הזה לא אישר גורם כלשהו כי בנק ישראל בלם את השער מלצלול למעמקים.
הסיבה לכך ברורה וטובה: בנק ישראל חייב להפתיע. הוא חייב להתחיל לשחק עם הקלפים קרובים לחזה. השחקנים בשוק הזה לא צריכים לדעת את עיתוי ההתערבות והאם היתה התערבות בכלל. אם בנק ישראל יעדכן, באופן רשמי או בהדלפה, אותם שחקנים עשויים להבין מה הוא הגבול התחתון של “חלון שער החליפין הדינמי” - מושג שהבנק המרכזי קבע כדי לשקף מעין שווי הוגן המתאר את הערך האמיתי של מטבע החוץ.
בנק ישראל נמצא בפלונטר. מצד אחד הייסוף של השקל מתאים לו: גל ההתייקרויות הצפוי במשק מאיים למנף את האינפלציה שכבר נמצאת ברמות של 2.5% ומתקרבת לגבול העליון של יעד יציבות המחירים שקבע הממשלה (3%-1%) ולשיא מאז נובמבר 2011. גם הציפיות מתחילות להתקרב לגבול העליון וכאשר מתבוננים על כלכלות העולם רואים כי בכמה מהן האינפלציה כבר חצתה את גבולות “המותר” והלחץ להידוק מוניטרי מתחיל להתגבר.
אמיר ירון וחבריו לא רוצים להגיע לשם. מנגד, דולר בערך של 3.1 שקל הוא בעייתי מאוד עבור היצואנים שמעסיקים מאות אלפי ישראלים. בנק ישראל לא יכול להיות שותף למהלכים הפוגעים בתעסוקה, לבטח לא של עובדים בעלי כישורים נמוכים שנפגעו בצורה קשה בתקופת משבר הקורונה.
לכן, בימים הקרובים יהיה מעניין לראות מה עושה בנק ישראל והאם מתגבשת שם אסטרטגיה חדשה לנוכח המציאות החדשה שמאתגרת את המוסכמות.
