דעהמלחמת הסחר 2.0: ביידן מקשיח עמדות מול סין - חודש לפני כניסת טראמפ
דעה
מלחמת הסחר 2.0: ביידן מקשיח עמדות מול סין - חודש לפני כניסת טראמפ
העימות הטכנולוגי בין המעצמות מתחדד: ארה"ב מטילה מגבלות על 140 חברות סיניות בתחומי הבינה המלאכותית והשבבים. בתגובה, בייג'ינג חוסמת יצוא מתכות נדירות החיוניות לתעשייה הביטחונית. וישראל? עלולה להיקלע לסחרור המתיחות הבין־מעצמתי
הממשל בוושינגטון אינו מחכה לטראמפ. כחודש לפני חילופי השלטון הטיל משרד המסחר האמריקאי מגבלות חריפות על 140 חברות סיניות האחראיות על ייצור וייצוא פריטים אסטרטגים, שעשוים להעניק יתרונות לזרועות הביטחון הסיניים בתחומי הבינה המלאכותית, הזיהוי הביומטרי והחדירה לפרטיותם של אזרחים.
ההנחיות שהוצאו, הטילו מגבלות חריפות במיוחד על יצוא של רכיבים ושבבים בתחום הבינה המלאכותית, על תוכנות לתכנון מוליכים למחצה כמו גם על מכונות לתעשיית הסמיקונדקטורים. הכוונה הברורה של ממשל ביידן היא למנוע מהסינים אפשרות לפתח יכולות אסטרטגיות בתחום כלי הנשק המתקדמים כמו אלו שנתגלו בשימוש הצבא הישראלי במלחמת "חרבות ברזל" או במערכה בין אוקראינה לרוסיה.
ביטוי לחשש הגובר משימוש בבינה מלאכותית ובנבירה במסד הנתונים של אזרחי ארצות הברית, הגיע לשיא עם תהליך החקיקה לאיסור השימוש בטיק-טוק (TIKTOK). רבים בקפיטול סבורים שאפליקצייה פופולרית זו היא כלי שרת בידי השלטונות הסינים לכריית מידע של פרטים חיוניים על אזרחים שהם מטרה מודיענית.
בתגובה מיידית הטילה ממשלת סין מגבלות חריפות על יצוא "מתכות נדירות" ( RARE EARTH METALS) וחומרי גלם אחרים כמו גרמניום גליום ואנטימון, ההכרחיים לתעשייה הבטחונית ובכללם יצור מטוסי ה F35.
גליום הינו החומר הקריטי בייצור שבבי זכרון. וגרמניום חיוני לתעשייה האלקטרו אופטית כמו גם לייצור חיישני אינפרא-אדום.
סין שולטת על 90% מכלל הייצור העולמי של מתכות נדירות והשתמשה לא אחת בדומיננטיות שלה כנשק גאו-פוליטי בעימותים כלכליים בילאטרליים.
ארצות הברית יצרה קואליציה בינלאומית עם כתריסר מדינות, להם מקורות של אותם יסודות חיוניים. לארה"ב עתה מלאי חיוני מספיק, עד כה היא נמנעה מחציבה של אותם מחצבים נדירים, משיקולים של איכות הסביבה , אך לאחרונה חידשה כריה של מחצבים אלה באלסקה, מינסוטה, מונטנה ונבדה.
צבא ארצות הברית גם החל לאמץ פיתוחים יפנים של ייצור גליום על ידי מיחזור פסולת והחל לשקם איכויות של גרמניום ממכשירי ראית לילה וכוונות ליליות שיצאו משימוש.
בספטמבר 2024 אסר הממשל האמריקאי מכירה לסין של ציוד ומכונות לתעשיית הסמיקונדקטורים. איסור שהשפיע במיוחד על יצרנים בהולנד וביפן כמו גם על אפלייד מטריאלס ספקית המכונות המובילה בעולם בתחום זה.
הסינים הגיבו בחומרה. הוטל איסור כפול, מסחרי ומשפטי כנגד חברות אמריקאיות ובינלאומיות אחרות. הנפגעת הראשונה היתה נבידיה אשר נאשמת בסין על הפרה של חוק ההגבלים בגין רכישה לא מדווחת, של מלנוקס הישראלית.
החרפת היחסים בין סין וארצות הברית , פוגעת באופן מיידי על השרשרת הלוגיסטית של תעשיות קריטיות – במיוחד בתעשייה המתפתחת של כלי רכב חשמליים. הגבלים שהטילה סין על יצוא גרפיט הביאו לשיבושים רציניים בזמני ההספקה של מרבית היצרנים (להוציא היצרנים הסינים)
נוכח הפופולריות הרבה של הרכבים החשמליים תוצרת סין – הטיל ממשל ביידן מכסים בשיעור של 100% ובכך ביטל את עדיפותם של הרכבים הסיניים עבור הצרכן האמריקאי.
התפתחות חריגה ומענינת היא המדיניות הסינית כלפי טסלה!
טסלה היתה היצרנית הראשונה להקים מפעל בשנחאי -טסלה גיגה- בשנת 2018. בניגוד למקובל לא היה זה מיזם משותף (JV) עם גורם ממשלתי סיני, יתרה מכך המפעל, בבעלות מלאה של טסלה, זכה לתנאים מועדפים, למימון ניכר בריבית מופחתת מבנקים סינים ומיסוי מועדף של 15%.
רבים טוענים כי הקמת המפעל בשנחאי, הפכה אותו במישרין ובעקיפין למעבדת מחקר של כלל תעשית הרכב הסינית.
אלון מאסק, הבעלים של טסלה, אמור להיות בעמדת מפתח במדיניות הכלכלית של הממשל החדש בוושינגטון, הצהרותיו המוקדמות של הנשיא הנבחר טראמפ בדבר החרפת מלחמת הסחר והטלת מכסים בשיעור של 60% על כלל היצוא הסיני, עלולה להציב את מאסק בניגוד עניינים.
חילופי השלטון בארצות הברית, כמו גם, הגברת המתיחות בין סין לטאיוואן, טומנים בתוכם סכנות רבות לסדר הכלכלי העולמי, ישראל המשמשת כמקור חשוב של אותן טכנולוגיות, שהן בליבת המחלוקת תמצא עצמה שותפה בעל כורחה לעימות הבין-מעצמתי המתעצם.
אלחנן הראל הוא מנכ"ל הראל-הרץ אינבסטמנט האוס בע"מ
