דעהכך עלולה המהפכה המשפטית ליצור קטסטרופה בענף ההייטק
דעה
כך עלולה המהפכה המשפטית ליצור קטסטרופה בענף ההייטק
תוכנית לוין תפגע ביכולת "לשווק" את מערכת המשפט הישראלית למשקיעים הזרים, ואלה עלולים להעדיף יעדים אחרים על פני הגלובוס; בעקבות כך ייאלצו היזמים המקומיים להעביר את החברות שלהם לחו"ל
כעורך דין העוסק במיזוגים, רכישות והשקעות ומלווה חברות הייטק ישראליות רבות, כמו גם משקיעים ורוכשים זרים, אני מוטרד מאוד מהשינויים המקודמים ביחס למערכת המשפט, ומהדרך בה הם נעשים. בעיני, ספציפית, העברת הסמכות למנות ולקדם שופטים לידיי רוב פוליטי, כמו גם מספר שינויים אחרים, עלולים להוביל במהירות לאובדן האמון של גופים זרים במערכת המשפט הישראלית, ולחשש מביצוע עסקאות. כפועל יוצא מכך, אנו עלולים גם לראות מעבר של חברות ישראליות לחו"ל עקב לחץ של משקיעים ולשם ניהול סיכונים. ניצנים של התהליכים המטרידים האלו לצערי כבר נראים.
בשעה שדובר רבות בסיכון למעמדה העולמי של ישראל עקב השינויים, ולחשש מעצירת עסקאות על בסיס אידיאולוגי, מטרתי כאן להאיר היבט מעט שונה. בעיני הסיכון הגדול והמיידי להמשך כניסתו של ההון הזר לישראל בשלב זה הוא החשש המתגבר מביצוע עסקאות תחת תנאים משפטיים משתנים ולא וודאיים. זה אינו חשש פוליטי-אידיאולגי אלא פרקטי, של שקלול סיכונים עסקיים-משפטיים. ברוח זו גם יש לקרוא את דברי. איני מביע עמדה פוליטית, אלא מבקש להצביע על סיכון עסקי מיידי.
כל עסקה בינלאומית כוללת בחובה סיכונים משפטיים ייחודיים, שכמעט שאינם קיימים כאשר המשקיע משקיע במדינת מוצאו (למשל, קרן הון סיכון מעמק הסיליקון שמשקיעה בחברה אמריקאית באוסטין). בין היתר, הסיכונים עליהם יש לתת את הדעת בעסקה בינלאומית כוללים: סיכונים של היעדר מידע – כלומר שחסר ידע או הבנה מספקת של הדין החל; סיכונים מקצועיים: החשש שבתי המשפט המקומיים לא יפרשו בדרך הנכונה את מערכת ההסכמים; והסיכון שבתי המשפט יושפעו מאינטרסים זרים.
במהלך עבודתי בניו יורק ייצגתי חברות וקרנות אמריקאיות בעסקאות בינלאומיות שונות – באסיה, אמריקה הלטינית ואירופה, והמשכתי לייצג רוכשים ומשקיעים זרים גם לאחר שחזרתי לישראל, בעסקאותיהם כאן. לאורך השנים האלו, נכחתי שעסקאות נעצרות, מתעכבות ומתבטלות היכן שלא נחה דעתם של רוכשים ומשקיעים מכך שהמערכת המשפטית יציבה וצפויה, שלא מעורבים בהחלטות בתי המשפט שיקולים זרים (למשל, שאין העדפה של גופים מקומיים), ושהשיפוט הוא עצמאי, חזק ומקצועי.
לפיכך, אחד מהתפקידים החשובים ביותר שלי ושל חברי העוסקים בעסקאות בינלאומיות הוא "לתווך" לרוכש או המשקיע הזר את מערכת המשפט הישראלית. אנו מסבירים כי דיני החברות בארץ דומים מאוד לאלו הנהוגים בארה"ב, שבתי המשפט עצמאיים, שהשופטים לא נתונים לשיקולים זרים, שהמערכת בסטנדרט מערבי ושהשופטים הכלכליים, מקצועיים ומכירים היטב הסכמי השקעה ורכישה בינלאומיים בשפה האנגלית. אנו מבהירים שבישראל אין חקיקה רטרואקטיבית, ושניתן לסמוך על תקדימים. שרשויות הביצוע כפופות לשלטון החוק, ושבתי המשפט יכולים להתערב בהחלטות שרירותיות, רטרואקטיביות או לא הוגנות.
אלא שהשינויים המקודמים עתה עלולים לפגוע בעקרונות הללו וביכולת לשווק את מערכת המשפט הישראלית. שופטים שממונים בידי פוליטיקאים ושקידומם כפוף להחלטה פוליטית אינם, בהגדרה, עצמאיים. שופטים כאלו עלולים להיות נתונים ללחצים ואינטרסים זרים. וכלל לא ברור שהם נבחרים על בסיס מקצועי. ומערכת ללא ביקורת שיפוטית עלולה לאמץ בדיעבד החלטות שרירותיות (חשבו למשל על שינוי רטרואקטיבי של משטר מיסים או למשל העדפת גופים מקומיים עקב לחץ של וועדים).
כל אלו יוצרים סיכונים מהותיים העלולים להרתיע רוכשים ומשקיעים זרים. ובהקשר הזה חשוב להבין שדי בהחלטה של משקיע זר מהותי או מספר מצומצם של משקיעים כדי לסכן את צינור החמצן של ההייטק הישראלי. בסופו של יום מדובר בתעשיית הון סיכון ריכוזית, ומספר הגופים הזרים המהותיים המשקיעים בישראל מצומצם.
באותה המידה, חשוב להתריע שהחשש לאבד משקיעים ורוכשים עלול להוביל את יזמי ויזמיות ההייטק להעביר את החברות שבנו או את פעילותן לחו"ל כחלק ממהלך של ניהול סיכונים. בין אם מדובר במהלך תאגידי של המרת החברה הישראלית לזרה, ובין אם במהלך אופרטיבי של העברת פעילות מחוץ לישראל. לתהליכים אלו עשויה להיות השלכה קטסטרופלית על ההייטק הישראלי ועל הכלכלה הציונית המנצחת שההייטק עומד בבסיסה.
הכותב הוא עו"ד ומנהל מחלקת ההייטק בהרצוג פוקס נאמן, לשעבר עו"ד מיזוגים ורכישות בפירמות Davis Polk ו-Gibson Dunn בניו יורק. האמור הינו בגדר דעה אישית בלבד.
