יעד הגירעון הוא גם אתגר פוליטי
יעד הגירעון הוא גם אתגר פוליטי
מסגרת התקציב נקבעה, ועכשיו התן וקח הפוליטי יצטרכו להתכנס לתוכה. עתה יהיה צורך לראות אם היעדים שנחשפו לא יורחבו כדי לשמור על הקואליציה
1. משרד האוצר פרסם בסוף השבוע את טיוטת חוק תקציב המדינה וחוק ההסדרים שיעלה הערב לאישור הממשלה - לראשונה מאז מרץ 2018 אז אושר תקציב בפעם האחרונה, לשנת 2019. פסטיבל המספרים שמשתרע על פני 90 עמודים מחייב כמה הסברים. השאלה הראשונה שעולה מדי תקציב, אבל מקבלת השנה משנה תוקף היא כיצד ייתכן שתקציב המדינה עומד על 605 מיליארד שקל ב־2021 אך מגבלת ההוצאה של משרדי הממשלה לאותה שנה עומדת על 433 מיליארד שקלים בלבד. התשובה ברוח הימים, טמונה במשבר הקורונה: 68.2 מיליארד שקלים מתוך התקציב הם המשך לתוכנית החילוץ הממשלתית ושיגיעו מקופסאות הקורונה שחוקקו לאורך המשבר. סכום זה נכלל כחלק מהתקציב הכולל, אבל לא כחלק ממגבלת ההוצאה של המשרדים הממשלתיים. יתר ההפרש מוסבר על ידי סעיף "החזר חובות".
2. בימים האחרונים חולקו תקציבים לבקשת מספר שרים, כמו תוספת הבטחת הכנסה לקשישים (יוזמה של שר האוצר אביגדור ליברמן) וחלק מהתוספות לתקציב הביטחון שכבר סוכמו עם גנץ, אך טרם אושרו רשמית. האם הסכום הסופי על 433 מיליארד? פקידי האוצר היו מעדיפים לא להעלות אפשרות כזו על הדעת, אבל הם יודעים שתוספת תקציבית היא לפעמים הנשק היחיד מול שרים מורדים. ואפרופו שרים מורדים, איך ייתכן שהאוצר מפרסם את תקציב משרד הבריאות כאשר פקידי האוצר עדיין מנהלים מו"מ עם פקידי משרד הבריאות? התשובה היא שהאוצר קבע מסגרת תקציבית. אם יפרצו אותה, יצטרכו לקחת ממשרד אחר.
3. כפי שנחשף ב"כלכליסט", האוצר הציע מתווה גירעון יורד בו ישנה הפרדה בין הגירעון ללא קורונה לגירעון הכללי (כאשר הוצאות הקורונה מתפרסות על פני השנים הבאות). על פי מתווה האוצר, יחס החוב תוצר של ישראל ירד מרמתו הנוכחית שנעה סביב 73% תמ"ג בחזרה לרמה של כ־70% תמ"ג תוך חמש שנים, רמה שעדיין רחוקה מאוד מהרמה ערב משבר הקורנה (סביב 60% תמ"ג).
מספר משמעותי אחד השתנה בדרך מאגפי משרד האוצר לשולחן הממשלה: האוצר ביקש לקבוע יעד גירעון (כולל הוצאות קורונה) של 7.2% מהתמ"ג ב־2021 ובמסמך הסופי שהתפרסם בסוף השבוע המספר ירד ל־6.8%. הסיבה טכנית בעיקרה: הגירעון המבני הורד ל־3% במקום 3.5% לאחר שהתברר שגביית המסים השנה עלתה על הציפיות – 7 מיליארד שקל יותר מהחזוי. בשנה הבאה צפוי הגרעון המבני לעלות חזרה ל־3.5%.
השאלה שנותרה פתוחה היא האם יעדי הגירעון שנחשפו בהצעת התקציב בסוף השבוע, ושאינם פשוטים כלל ועיקר, יעמדו במבחן הפוליטי של הממשלה ולא ייווצר צורך קיומי מבחינתה להרחיב אותם כדי לשמור על שלמות הקואליציה. התשובה לכך תתברר כשדיוני התקציב יעברו למגרש הכנסת.
