מאבק על התנאים: 35 ארגוני סיוע לנכים וילדים עם מוגבלויות מאיימים לא לקבל מטופלים חדשים
מאבק על התנאים: 35 ארגוני סיוע לנכים וילדים עם מוגבלויות מאיימים לא לקבל מטופלים חדשים
איל"ן, אקים, אלו"ט וארגונים נוספים שמפעילים מוסדות טיפול עבור כ־37,500 אנשים וילדים עם מוגבלויות מאיימים שאם שכר המטפלים והמדריכים לא יעלה ל־8,000 שקל - אלפי ילדים ובוגרים יישארו ללא מסגרת ב־1 בספטמבר
35 ארגונים המפעילים מוסדות טיפול באנשים וילדים עם מוגבלות מאיימים לא לקבל אלפי מטופלים ותלמידים נוספים בתחילת השנה אם לא יועלה שכר הבסיס של המדריכים והמטפלים משכר מינימום (5,600 שקל) ל־8,000 שקל.
כיום, כשליש מהתקנים במוסדות של 35 ארגוני סיוע לנכים אינם מלאים. בשל המשבר הקשה בכוח האדם והסכם הסייעות בגני החינוך המיוחד שעומד לייצר בריחת עובדים נוספת — הם מזהירים ממעבר לשביתה כוללת בהמשך.
מקצועות הטיפול כמו מטפלות במעונות יום, סייעות בגני ילדים ומדריכים ומטפלים בחינוך המיוחד ובמוסדות לאנשים עם מוגבלויות ועוד סובלים ממחסור גדול בכוח אדם. הסיבות לכך הן השכר העלוב, תנאי העבודה הקשים וחוסר היוקרה במקצועות אלה. בתקופה האחרונה הושגו כמה הסכמים על תוספות שכר בחלק מהמסגרות, אולם כל הסכם כזה פותר בעיה בתחום אחד אבל מבריח עובדים ויוצר בעיה קשה בתחום אחר.
במסגרת הסכם השכר במגזר הציבורי הועלה שכר הסייעות בגני הילדים. השכר למשרה מלאה של 42 שעות יהיה 7,200 שקל לסייעת גני ילדים ו־8,000 שקל לסייעת חינוך מיוחד. העובדים במוסדות הטיפול הפרטיים בנכים משתכרים שכר בסיס של 5,600 שקל בלבד. הפער יצר חשש כבד של בריחת עובדים לגנים. כבר היום מתוך תקן של כ־30 אלף עובדים במוסדות הסיוע לאנשים עם מוגבלויות מאוישים רק שני שלישים — כלומר מדובר במחסור של כעשרת אלפים עובדים, מה שפוגע קשות באיכות הטיפול ומאיים להביא לסגירת מוסדות.
35 ארגונים המפעילים מוסדות סיוע לאנשים עם מוגבלויות בראשות עמותות איל"ן, אקים ואלו"ט, הקימו מטה מאבק למשבר כוח האדם במסגרות הדיור, התעסוקה והפנאי. הארגונים מייצגים את שירותי התעסוקה הנותנים מענה לכ־12 אלף בוגרים עם מוגבלות, ל־18 אלף אנשים במערך הדיור ולכ־7,500 ילדים ונערים עם מוגבלות בצהרונים ומועדוניות בבתי הספר ובגני הילדים.
במכתב ששלחו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', לשר הרווחה יעקב מרגי וליו"ר ועדת הרווחה של הכנסת ישראל אייכלר הם מודיעים על השבתת הרישום למוסדות כך שלא יתקבלו מטפלים ותלמידים חדשים מ־1 בספטמבר. זאת, "מכיוון שעד עתה לא התקבלה כל התייחסות למצוקה הקשה ולאור קריסת המסגרות". לדבריהם, "המדריכים והמטפלים עושים עבודה דומה אך קשה משל הסייעות אבל לא נכללו בהסכם, דבר שיוביל לנטישה". הם דורשים להעלות את שכר הבסיס של העובדים ל־8,000 שקל, מהלך שעלותו כ־800 מיליון שקל.
השביתה תתבטא בשני מהלכים. במרכז היום לבוגרים ובמרכזי התעסוקה לא ייקלטו החל מ־1 בספטמבר בני 21 שיסיימו את הלימודים במערכת החינוך המיוחד באוגוסט. בצהרונים ובמסגרות לילדים עם מוגבלות לא ייקלטו ילדים חדשים, כך שההורים יישארו ללא פתרון משעות הצהריים. מנהלי העמותות כותבים ש"לצערנו הרב, הוריהם ייפגעו במקומות התעסוקה וביכולת ההשתכרות שלהם ומהילדים ימנעו שעות חשובות של העשרה והתפתחות". לדבריהם, "ההשלכות החמורות על הילדים והאנשים עם מוגבלות ידועות לנו היטב. אנו נושאים עמם בנטל ומנסים לסייע אלא שלא נותרה בידינו ברירה ואנו לא יכולים להמשיך במתן שירות באופן שמבטיח את שלומם וביטחונם".