החזית הירוקהליכודיאדה במפרץ: 11 שרים רצים לוועידת האקלים בדובאי בלי שום הישג
החזית הירוקה
ליכודיאדה במפרץ: 11 שרים רצים לוועידת האקלים בדובאי בלי שום הישג
ממשלת ישראל נוהרת לוועידת האקלים שתתקיים בדובאי בסוף נובמבר, ושורה ארוכה של שרים כבר הבטיחו את השתתפותם בה. אבל פרט למשלחת מנופחת וביתן במיליוני שקלים, מה שיהיה לשרים להציג הוא נסיגה בתחום, עם חוק אקלים מרוכך וחסר שיניים, קיצוץ בתקציבים והתגברות בפליטות הפחמן
תקציב המשרד להגנת הסביבה התכווץ השנה, החלטות סביבתיות בוטלו ומשרדים רבים לא ממלאים חובות שנקבעו בהחלטות ממשלה העוסקות באקלים, אך 11 שרים, עד כה, כבר ביקשו להצטרף או לבדוק את האפשרות להצטרף למשלחת הישראלית לוועידת האקלים העולמית של האו״ם, שתיפתח ב־30 בנובמבר בדובאי שבאיחוד האמירויות, ובה עתיד לנאום ראש הממשלה בנימין נתניהו.
שרים רבים רואים בהצטרפות למשלחת הזדמנות לחיזוק הקשרים עם איחוד האמירויות, גם אם הם אינם עוסקים באופן אקטיבי בנושאי סביבה במסגרת תפקידם, שכן נושאי משרה רבים ינכחו בשטח הוועידה. המשלחת הלאומית לכנס האקלים עשויה להיות הגדולה ביותר שיצאה מישראל אי פעם.
לפי מידע שהגיע ל״כלכליסט״, עד כה אישרו את השתתפותם בוועידה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שר החוץ אלי כהן, שרת המודיעין גילה גמליאל, שר החינוך יואב קיש, שר החקלאות אבי דיכטר, שר המדע אופיר אקוניס, השר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם, שרת התחבורה מירי רגב ושר האנרגיה ישראל כץ. מתלבטים שר הבריאות והפנים משה ארבל ושר הכלכלה ניר ברקת. אליהם יצטרפו נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש המל״ל, צחי הנגבי. הרשימה לא סופית, שכן אנשי ממשל עוד יכולים להצטרף לרשימה ולהשתתף במשלחת.
במשרד להגנת הסביבה קיוו בשנים האחרונות להשתתפות משמעותית בוועידות האקלים, בתקווה שהבמה העולמית תגרום לאנשי הממשל בשובם הביתה, להיות מחויבים יותר לנושא. אך אף שההתמודדות עם שינויי האקלים נוגעת כמעט לכל משרד ממשלתי, מעטים המשרדים שהטמיעו תוכנית להפחתת פליטות, להתמודדות עם השינוי או תקצבו והטמיעו את הנושא בתוכניות העבודה שלהם. וכשהנושא אינו מצוי בליבת עיסוקם של המשרדים עולה השאלה אם יש צורך בנוכחות של שרים כה רבים ופמלייתם כשאת העלויות משלם הציבור גם במימון המשלחת וגם בפליטות גזי חממה הכרוכות במסע לדובאי.
רשות החדשנות תוציא לוועידת האקלים משלחת גדולה של חברות ישראליות, ולנסיעה יצטרף כאמור גם שר המדע אופיר אקוניס. אלא שהחלטת ממשלה שאושרה ביוני אשתקד תחת ממשלת לפיד־בנט במטרה לקדם חדשנות באקלים בשווי של 3 מיליארד שקלים לא תוקצבה עד היום, ותקציבה של רשות החדשנות המקדמת סטארט־אפים בתחום האקלים דווקא קוצץ השנה ב־100 מיליון שקל. וכן בוטל חוק הכלים החד־פעמיים.
ביוני, הכריז שר החוץ אלי כהן, כי ״השנה תצא המשלחת הישראלית הגדולה ביותר אי פעם לוועידת האקלים, שתורכב מאנשי מקצוע וחברות מסחריות שיקדמו את האינטרסים הישראליים״. אכן, מספר המשתתפים הישראלים יכול להגיע ליותר מ־1,000 כולל חברות, תעשיינים, סטארט־אפיסטים ועוד.
מחוץ לאירועי האקלים
המדיניות כלפי ההשתתפות בוועידת האקלים משתנה ממדינה למדינה, ובמדינות רבות לא מצרפים למשלחת הרשמית אנשי עסקים ומסחר. אולם למשלחת הרשמית של ישראל יצורפו תעשיינים ונציגי חברות נפט וגז. המדינה עצמה תשקיע כ־9 מיליון שקל כדי להקים ביתן ולהציג את הישגיה בתחום, והמשרדים השונים יממנו את ביקורי נציגיהם ושריהם בוועידה.
בשנה שעברה הקימה ישראל לראשונה ביתן בוועידת האקלים העולמית, בעלות של כ־5 מיליון שקלים. בקרב שרי הממשלה אז נרשמה התעניינות רבה בהשתתפות בוועידה, אך לבסוף, בשל פיזור הכנסת, השתתפו בוועידה ארבעה שרים (הגנת הסביבה, חדשנות, שיתוף פעולה אזורי וחינוך) ולצידם נשיא המדינה, יצחק הרצוג. בסך הכל, מנתה המשלחת הישראלית כ־800 משתתפים, ונחשבה לגדולה ביותר אי פעם.
ההצטרפות לוועידת האקלים היא הזדמנות עבור אנשי הממשל ללמוד את הנושא ולקדם פרויקטים עם מקביליהם ממדינות אחרות. חלק מהשרים אכן ישיקו יוזמות בכנס. אך עד כמה מחויבים משרדי הממשלה השונים לנושא? לאורך השנים תוכניות בתחום אינן מיושמות, ומשרדי הממשלה לא ממלאים את חובותיהם בתחום. כך למשל, ב־2018 התקבלה החלטת ממשלה לפיה תנקוט בתוכנית פעולה וצעדים להקטנת הסיכון הבריאותי, הסביבתי והכלכלי של שינויי האקלים. אולם החלטת הממשלה לא ציינה תאריך יעד, ואף משרד ממשלתי לא הכין תוכנית היערכות בתחום. בשנה שעברה שונתה ההחלטה על ידי ממשלת בנט־לפיד, כך שמשרדי הממשלה יחויבו להציג תוכנית עד סוף 2023.
אולם נדמה שמשרדי הממשלה — גם אלו אשר שריהם ביקשו לטוס לוועידת האקלים — לא רואים עצמם כשותפים לאירוע. בסוף יולי, הפנה ח״כ יוראי להב הרצנו ממפלגת ״יש עתיד״ שאילתה לכלל משרדי הממשלה, וביקש לבדוק מהי תוכניתם להסתגלות לשינויי האקלים ולצמצום הפליטות, ולפי אילו יעדים אקלימיים וסביבתיים פועל משרדם. מרבית המשרדים (27 מתוך 33), אמורים היו להגיש את תשובתם ביום ראשון האחרון. אולם רק 5 משרדים עשו זאת. ארבעה מתוכם — המשרד לביטחון לאומי, לקליטת עלייה, משרד המדע ומשרד ראש הממשלה — טענו שהנושא כלל לא קשור למשרדם, ומצוי בסמכות המשרד להגנת הסביבה. בין המשרדים שכלל לא השיבו; המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד הכלכלה, משרד הביטחון ומשרד האוצר.
אלופים בפליטות פחמן
גם השנה ישראל צפויה להגיע לוועידת האקלים ללא שום הישג משמעותי בתחום. בזמן שמדינות העולם מפחיתות פליטות גזי חממה ועוברות לאנרגיה מתחדשת, בישראל פליטות גזי החממה עלו ב־2022 ב־3.5%, ושיעור האנרגיה המתחדשת בייצור החשמל עמד על 9.8%, לעומת יעד שמרני של 10% שהוצב ל־2020 ורק השנה יושג במלואו. אנשי המקצוע בממשלה מטילים ספק גדול ביכולתה של ישראל להשיג יעדים עתידיים בתחום, ולישראל עד היום כלל אין תוכנית מתוקצבת ומאושרת להפחתת פליטות.
במשרד להגנת הסביבה מקווים להצליח להעביר בקריאה שלישית עד מועד הוועידה את חוק האקלים, שאושר בשבוע שעבר בוועדת השרים לחקיקה. החוק אושר לאחר חודשים ארוכים של משא ומתן בין משרדי האוצר והגנת הסביבה, ומקודם כעת בגרסה מרוככת, לאחר שהשרה להגנת הסביבה הסכימה להתפשר על חלק מסעיפיו. בחוק יש התחייבות להפחתת פליטות של 30% ב־2030 בהשוואה לשנת 2015 (בניגוד להסכמים הקואליציוניים, שבהם התחייבו המפלגות לקדם חוק עם הפחתה של 50%), ואיפוס פליטות עד 2050. אולם הממשלה תוכל לשנות את היעדים בכל שלב אם לא תצליח להשיגם, ואף לא קבעה יעדי ביניים ליישום.
לפי הצעת החוק, כל חמש שנים תאשר הממשלה תוכנית להפחתת פליטות, אך בחוק אין חובה לתקצב אותה, ולא מופיע מועד לתחילת יישום תוכניות בנושא, כך שהממשלה לא מחויבת להציג וליישם תוכנית בשנים הקרובות. משרדי הממשלה גם לא מחויבים להציג וליישם תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה, אלא רק ״מורשים״ לעשות כן.
בארגוני הסביבה תקפו את הממשלה וטענו כי מדובר בחוק לא שאפתני הכולל הסתייגויות רבות שיאפשרו לממשלה להתחמק ממילוי חובותיה בקלות, אך להתהדר כלפי חוץ במסגרת של חוק.
לדברי עמית ברכה, מנכ"ל "אדם, טבע ודין", "לאחר שאישרו הצעת חוק אקלים מחפירה, לשרי הממשלה ולעומד בראשה אצה הדרך לטוס לוועידת האקלים. התפאורה אולי תצטלם טוב, אלא שהתוכן יביך ויעיד על כך שהמלך עירום. על אף היותו משבר קיומי המחייב את כלל משרדי הממשלה לפעול, משבר האקלים מעולם לא עניין שר כזה או אחר עד היום, למעט היערכות מועטה ובלתי מחייבת של המשרד להגנת הסביבה. בפועל, וכפי שכתב מבקר המדינה בדוחות האקלים שפרסם, משרדי הממשלה לא נקפו עד היום אצבע לשם הפחתת פליטות גזי החממה ולשם היערכות משרדיהם לנזקי המשבר.שרי הממשלה כולם, לרבות השרה להגנת הסביבה, צריכים לחוש בושה וכלימה על שהם מגיעים לוועידה הקרובה ללא כל בשורה אמיתית לציבור הישראלי ולעולם כולו".
