דעההפתרון לסל התרופות - תרופות חכמות
דעה
הפתרון לסל התרופות - תרופות חכמות
ישראל יכולה להציע יותר תרופות מצילות חיים, עבור יותר חולים באמצעות הגדלת ההשקעה בתרופות חכמות. מדובר במולקולות המסוגלות להגיב לשינויים בסביבה, לעודד תהליכים ביולוגיים ולעזור לחלבונים שונים לעבוד. זאת בניגוד לתרופות מסורתיות, שמתמקדות בעיקר בעיכוב תהליכים ובהרג תאים
פרסום ועדת סל התרופות, הוא אירוע חשוב המתרחש בכל שנה ומשפיע משמעותית על חייהם של החולים במדינת ישראל.
תקציב סל התרופות השנה הוא 550 מיליון שקל שהם כ-175 מיליון דולר. הסל השנה כולל כ-150 תרופות וטכנולוגיות. ברור שגם אם יגדילו אותו מאוד, הוא לא יוכל לכלול את כל התרופות שכל אחד מהחולים עלול להזדקק להן.
איך בכל זאת ניתן להציע יותר תרופות מצילות חיים עבור יותר חולים? שינוי של ממש לא יגיע מהגדלת הסל, אלא מהשקעה בפיתוח תרופות טובות יותר.
השקעה כזו תאפשר בעתיד להציע סל תרופות שעולה פחות ונותן יותר. פריצות הדרך של השנים האחרונות בהנדסה מולקולרית, בבינה מלאכותית ובמדעי הנתונים הובילו לראשיתה של מהפכה לפיתוח תרופות חכמות.
תרופות חכמות הן מולקולות המסוגלות להגיב לשינויים בסביבה, לעודד תהליכים ביולוגיים ולעזור לחלבונים שונים לעבוד. זאת בניגוד לתרופות המסורתיות המשמשות את תעשיית התרופות כיום, שמתמקדות בעיקר בעיכוב תהליכים ובהרג תאים.
האנושות משקיעה בכל שנה כ-300 מיליארד דולר בפיתוח תרופות. אך חלקה של ישראל במאמץ הזה אפסי. ישראל משקיעה היום באופן מאסיבי בסייבר ובתוכנה, אך ההשקעות שלה בפיתוח תרופות הן קטנות יחסית. גם התשתית המקומית לתמיכה בפיתוח תרופות בארץ חלשה ביחס למדינות המערב. יש בארץ מעט מאוד רופאים בעלי התמחות וניסיון בפיתוח קליני.
גם הרגולציה הישראלית על פיתוח תרופות ועל ניסויים קליניים משתרכת הרחק מאחורי מדינות כמו אוסטרליה, הולנד או בלגיה שעושות מאמץ נמרץ להתאים את המערכת הרפואית שלהן לקליטת תרופות ניסיוניות וחדשניות. מדינות כמו ישראל, שאינן ערוכות לחדשנות רגולטורית, מתבססות בעיקר על החלטותיהם של רגולטורים זרים, ולכן מקבלות את התרופות החדשות באיחור.
להתאים את המערך הרגולטורי במשרד הבריאות כדי לעודד ניסויים קליניים חדשניים
על מנת לפתח תרופות חכמות שיוכלו לתת טיפול מותאם לכל חולה, המדינה צריכה להפנות משאבים לתקציבי פיתוח. במקביל יש להתאים את המערך הרגולטורי במשרד הבריאות כדי לעודד ניסויים קליניים חדשניים, ולבנות מערך המסוגל לבדוק, לבקר, ובסופו של דבר גם לאשר, תרופות כאלה. יש לישראל תנאי פתיחה טובים כדי להפוך למובילה עולמית בפיתוח הדור הבא של התרופות. חוק הבריאות הממלכתי הפך את ישראל למעצמה עולמית בתחום הדאטה הרפואי. העוצמה הישראלית במדעי המחשב ובהנדסה מהווה גם היא חלק מהתשתית הדרושה לתעשיית תרופות חכמות שתזרים לישראל השקעות ותיתן לאזרחי ישראל הזדמנות להיות הראשונים ליהנות מהתרופות החדשניות ביותר. אך באלה לא די.
הצלחה כזו דורשת התגייסות ממשלתית לא רק בעידוד השקעות ולא רק בהצמחת התשתית הרגולטורית, אלא גם בתחומי ההכשרה המקצועית והחינוך. יש בארץ מעט מאוד רופאים ומנהלים עם ההכשרה הרפואית, הרגולטורית והניהולית הדרושה להובלת ניסויים קליניים. בלי המומחים האלו תעשיית התרופות בארץ לא תצמח, ולא תביא טכנולוגיות חדשות לשוק המקומי. לעומת זאת, מהלכים נמרצים לגיוס כוח אדם מוביל מהעולם ולהכשרה של כוח אדם מקומי, לצד בניית מערך רגולטורי גמיש וחדשני ועידוד השקעות בפיתוח תרופות חכמות, יאפשרו לתושבי ישראל להיות הראשונים לקבל תרופות טובות יותר.
פרופסור ינאי עופרן הוא מייסד ומנכ״ל ביולוג׳יק דיזיין (Biolojic Design)
