פרשנותחרדים, הדור הבא: מי שנושר מישיבה ילך להייטק
פרשנות
חרדים, הדור הבא: מי שנושר מישיבה ילך להייטק
אתמול הושקה התוכנית ללימודי ליבה בחינוך החרדי הפרטי היסודי לבנים, שבתמורה תקציבם יוגדל ל־100% מהתקציב הבסיסי לבית ספר ממלכתי; כמה מכשולים ומבחנים יהיו לתוכנית, ביניהם הכשרת מורים ויצירת תכני לימודים מתאימים לחרדים, שיוכלו לשלבם גם בהייטק
מאמינים בהייטק: רגע לפני פיזור הממשלה השיקו אתמול שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון ושר האוצר אביגדור ליברמן את התוכנית ללימודי ליבה בחינוך החרדי הפרטי היסודי לבנים. מדובר בתוכנית שלפיה תלמודי תורה פרטיים ילמדו את מקצועות הליבה העיקריים, מתמטיקה, אנגלית ומדעים, ובתמורה תקציבם יוגדל ל־100% מהתקציב הבסיסי לבית ספר ממלכתי.
צריך להיות ברור: המניע של המוסדות החרדיים אינו רק הכשרת תלמידים למקצועות הליבה אלא גם הרצון בתוספת תקציב משמעותית. כל זמן שהאינטרס משותף זה לגמרי סביר. יותר מכך: כבר הרבה זמן לא היתה פה תוכנית כל כך מעוררת תקוות לשילוב חרדים כמו התוכנית ללימודי ליבה בתלמודי התורה.
אחד הדברים שמעוררים תקווה היא התמיכה של האדמו"ר מבעלז הרב יששכר דב רוקח, שכבר הוכיח בעבר את האומץ שלו לחולל מהפכות. חשוב לא פחות: מה שמותר לבעלז מותר גם לחסידויות קטנות יותר. השני הוא שבניגוד לחינוך הממלכתי־חרדי פה לא מבקשים מהמוסדות לוותר על העצמאות שלהם. הם מתבקשים לעמוד במבחנים חיצוניים שיוכיחו שהילדים אכן שולטים בחומר.
נכון, ברשתות החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס כבר יש תוכנית ליבה מלאה ומקבלים 100% מהתקצוב הבסיסי של החינוך הממלכתי. הבעיה היא שברשתות אלו לומדות בנות חרדיות אבל בעיקר בנים חוזרים בתשובה או מהפריפריה. התוצאה היא שבנות חרדיות לומדות מקצועות ליבה ורוב הבנים החרדים לא לומדים.
משכורת עתק לאברך
ח"כ משה (קינלי) טור פז מיש עתיד שגיבש את התוכנית בשנה האחרונה במשא ומתן עם חסידות בעלז, אומר שאחד המניעים העיקריים של התוכנית המהפכנית לשילוב לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים הוא הרצון של הציבור החרדי להשתלב בהייטק. לדבריו, החרדים רואים את ההצלחה העצומה של ההייטק הישראלי ומתקשים מאוד להשלים עם כך שהחלק שלהם בשגשוג הזה כל כך קטן.
המצב הזה גם מנוגד לתפיסה העצמית שלהם כאליטה האינטלקטואלית של העם היהודי. כלומר החסידויות שיצטרפו לפרויקט בעצם רוצות להכשיר ילדים שילכו לעבוד בהייטק וישתכרו משכורות ענק בבגרותם. את הפירות הן יוכלו לראות רק בעוד 20-15 שנה.
האדמו"ר של בעלז הרב יששכר דב רוקח ידוע בתמיכתו בכך שחרדים שיוצאים לעבוד יעשו זאת בעבודות מכניסות שדורשות הכשרה. האוצר העמיד לרשות הפרויקט תקציב של כמה עשרות מיליוני שקלים והתחייב שאם תהיה היענות גדולה, תקציב לא יהווה בעיה.
טור פז מעריך שמלבד חסידות בעלז יצטרפו כבר בשלב הראשון עוד עשרה תלמודי תורה חסידיים לתוכנית המתגבשת.
"אני מכיר הרבה חסידויות שרוצות", אומר ראש רשת ישיבות ההסדר החרדיות "בצוותא", הרב יונתן רייס, מי שמייצג את חסידות בעלז במשא ומתן עם האוצר.
אתגר הכשרת המורים
כמה מכשולים ומבחנים יהיו לתוכנית. הראשון הוא הכשרת מורים ויצירת תוכנית לימודים מתאימה. התוכנית הזו צריכה להיות ברמה הרבה יותר גבוהה אבל עם תכנים מותאמים לחרדים. האתגר השני יהיה לשמור על טוהר הבחינות שיבדקו את ההצלחה של המוסדות. בסופו של דבר מדובר בחברה סגורה ובה החשש להעתקות גדול יותר.
האתגר השלישי הוא העובדה שהתוכנית מתייחסת רק ליסודי ואחר כך צפויים לבוגרים כמה שנים של לימודים בישיבה ללא לימוד ליבה. זה עדיין עדיף בהרבה מהמצב הקיים שבו כלל לא רוכשים את היסודות. אבל התקווה היא שיהיו זרמים חרדיים שיפתחו תוכניות לבגרות במתמטיקה ואנגלית במקביל ללימודים בישיבה. כרגע זה נראה בלתי אפשרי. עד לפני שנה גם האפשרות שבעלז תאפשר לימודי ליבה בתלמודי תורה נראתה כזו.
האתגר העיקרי הוא הרחבת התוכנית לחלק כמה שיותר גדול מהחינוך החרדי, לא רק חסידים אלא גם תלמודי תורה ליטאיים וספרדיים. אם צעירים חרדים יגיעו לשוק העבודה כשיש להם יסודות במתמטיקה, אנגלית ומדעים — אז הם יהפכו לראשונה פוטנציאל לשוק ההייטק. כיוון שמדובר בפוטנציאל גדול של כוח אדם, השמים הם הגבול. אבל קודם צריך להוכיח שהתוכנית עובדת והילדים באמת לומדים.
