האוצר: שיעור הוצאות הממשלה מהתוצר ב-2022 - הנמוך זה יותר מ-20 שנה
האוצר: שיעור הוצאות הממשלה מהתוצר ב-2022 - הנמוך זה יותר מ-20 שנה
על פי דו"ח של החשב הכללי, הוצאות הממשלה בשנה שחלפה עמדו על 26.2% מהתוצר; ההוצאה הציבורית, הכוללת גם את המוסד לביטוח לאומי והרשויות המקומיות, ירדה ב-2.6% לעומת 2021
ב-2022 עמדו הוצאות הממשלה על 26.2% מהתוצר, ובנטרול הוצאות הקורונה - על 25.7% מהתוצר. מדובר בשיעור הוצאה הנמוך ביותר לפחות מאז שנת 2000. כך עולה מדו"ח השנתי לסקירת ביצוע התקציב, שפירסם החשב הכללי באוצר, הדו"ח לא כולל נתונים חדשים, אך מנגיש אותם לציבור והופך אותם לשקופים יותר. לפי הניתוח, בשנה שחלפה נרשמה עלייה קלה בהוצאות מערכת הביטחון ובהוצאות הריבית, על חשבון ההוצאה האזרחית שירדה בחדות בגלל היחלשות הקורונה.
שיעור ההוצאה הממשלתי כולל רק את משרדי הממשלה. שיעור ההוצאה הציבורית הכוללת גם את המוסד לביטוח לאומי ואת הרשויות המקומיות, עמד ב-2022 על 37.8% מהתוצר, ירידה של 2.6% לעומת 2021.
הקיטון בהוצאה הציבורית בשנת 2022 הוא תופעה בינלאומית, בגלל שבשנת 2021 היו הוצאות קורונה כבדות, עם זאת, בישראל מדובר בירידה חדה במיוחד, לשם הדגמה, במדינות הייחוס הדומות לישראל, נרשמה ירידה של 0.9% בלבד בהוצאה הציבורית. באוצר מסבירים כי הדבר קשור לצמיחה החריגה של ישראל בתוצר לשנת 2022, צמיחה שצפויה לעמוד על 6.3%, שהביאה לכך כי התוצר עלה בחדות, אך ההוצאה לא עלתה באותו קצב בכדי לשמור על 'מדיניות אנטי מחזורית'. נכון להיום, שיעור ההוצאה הציבורית בישראל (37.8%) נמוך ב-5.6% מממוצע המדינות המפותחות, אך זהה לממוצע מדינות הייחוס (צ'כיה, סלובקיה, סלובניה, מלטה, אסטוניה, סינגפור, טיוואן).
בעוד ההוצאות הציבוריות קטנו בחדות בהשוואה בינלאומית, הרי שהכנסות הממשלה בישראל עלו בחדות גם בהשוואה בינלאומית. הגידול בהכנסות אינו רק נומינלי, אלא גם כאחוז מהתוצר, הכנסות הממשלה לבדה (ללא ביטוח לאומי ורשויות מקומיות) עמדו על 26.7% תוצר, המבטאים גידול של 0.6% תוצר לעומת 2021. כשלוקחים את כלל ההכנסות הציבוריות מגיעים ל-37.9% תוצר, זה גידול של 1.3% לעומת 2021, בעוד בשאר המדינות כמעט ולא נרשם גידול, רק נורבגיה, ארה"ב, ואירלנד, רשמו גידול חד יותר בהכנסותיהם ממסים כאחוז מהתוצר בשנה זו. בהשוואה בינלאומית, שיעור ההכנסה הציבורית בישראל גדול מההכנסה הציבורית של מדינות הייחוס ב-3.3% תוצר, ונמוך מממוצע המדינות המפותחות ב-2.6% תוצר.
המצב הייחודי של ישראל, של גידול בהכנסות וירידה בהוצאות כאחוז מהתוצר, הביא לכך שישראל סיימה את שנת 2022 בעודף תקציבי של 0.6% (או בעודף ציבורי של 0.1%) רק חמש מדינות נוספות רשמו עודף תקציבי זהה או גבוה מזה (שוודיה, אירלנד, דנמרק, סינגפור, ונורבגיה) ישראל צמצמה את הגרעון ב-3.9% אחוזי תוצר במהלך השנה, רק בשתי מדינות – ארה"ב ונורבגיה – נרשם שיעור צמצום חד ומהיר יותר.
הדו"ח של החשב הכללי כולל ניתוח מעניין בנוגע להשפעת מדיניות התקציב ההמשכי על הוצאות משרדי הממשלה, שנת 2023 היא השנה השביעית מאז 2005 שמתחילה בתקציב המשכי, האוצר מצא כי כשהשנה מתחילה עם תקציב המשכי, הרי שבסוף השנה הממשלה מוציאה כ-1.4% פחות מאשר שנה שהתחילה עם תקציב מאושר. מבין כל המשרדים מי שהכי נפגע מהתקציב ההמשכי זה משרד החינוך, ואחריו, המשרד לבטחון פנים.
בנוסף, הדו"ח כולל ניתוח בסיסי של השפעת האינפלציה על הכנסות והוצאות הממשלה, האוצר לא מצא מתאם בין הכנסות והוצאות הממשלה לבין שיעורי האינפלציה, עם זאת, הבדיקה של האוצר היא ראשונית ולא מעמיקה, הם ניסו לייצר קורלציה פשוטה, ולא ניסו לנטרל השפעות אחרות במקביל לאינפלציה. באוצר טענו כי האינפלציה עשויה להשפיע לכל הכיוונים, ההכנסות גדלות בשל עליית המחירים, אך קטנות בשל עליית הריבית. ההוצאות גדלות בשל ההצמדה למדד וקטנות בשל לחץ למדיניות פיסקלית אחראית שלא תאיץ את האינפלציה. במחקר מקובל לדבר על כך שהאינפלציה מביאה בשלב הראשון להגדלת הכנסות, כפי שקרה לדוגמה השנה, אך בשלב הבא מביאה לירידת הכנסות, קרן המטבע פירסמה בתחילת השנה הבהרה בנושא הזה.
