דעהכיצד הקורונה העלתה את רמת ההכנסה לנפש?
דעה
כיצד הקורונה העלתה את רמת ההכנסה לנפש?
רמת ההכנסה לנפש עלתה באופן משמעותי יחסית מאז פרוץ משבר הקורונה, כך על פי נתוני ה-OECD. כדי להבין מדוע, כדאי לבחון את סיפור ההצלחה של ארצות הברית
לפני כמה ימים דיווח הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח אזורי (OECD) כי רמת ההכנסה לנפש של משקי הבית בתוכו גבוהה כיום ב-4% מאשר ברבעון האחרון של 2019, לפני פרוץ משבר הקורונה. זו תוצאה מעולה בהתחשב בכך שהתוצר לנפש רשם בתקופה זו עלייה זעירה של 0.1% בלבד, וגם זה קרה רק ברבעון האחרון.
יש לציין כי ישראל לא הוצגה בדו"ח זה עקב היעדר זמינות נתונים, ולהערכתי ראוי שדו"ח חשוב זה, המופיע מדי רבעון, יכלול גם אותנו.
למעשה כמעט בכל מדינות הארגון, שהן מהגדולות והמפותחות בעולם, הכנסות משקי הבית לנפש עלו הרבה יותר מהתוצר לנפש. הפערים נעו בין 0.8% (איטליה) ל-10.4% (קנדה).
לפי הפרסום, המדינות שהשיגו את הפערים הגדולים ביותר לטובת משקי הבית – קנדה, אוסטרליה, צ'ילה וסלובניה – נתנו את התמיכות הפיסקליות הרחבות ביותר לאזרחיהן, כמו תוכניות חל"ת, תשלומי העברה לגמלאים, בתי אב וזכאי תמיכות.
המקרה של ארצות הברית מעניין וניתן ללמוד ממנו. לפי הנתונים, ההכנסה הריאלית לנפש של משקי הבית במדינה היתה גבוהה יותר ב-5.6% ברבעון השלישי אשתקד לעומת הרבעון שקדם למגפה, שנייה רק לקנדה שכנתה.
הישג זה מרשים משתי סיבות: ראשית, במהלך הרבעונים השני והשלישי של השנה שעברה ירדה הכנסה זו ב-8% ו-1%, בהתאמה, תיקון לזינוק של רבעונים קודמים, שהושפעו בתורם מהתמיכות ותשלומי ההעברה הממשלתיים; שנית, בתקופה זו גדל התמ"ג לנפש של ארצות הברית ב-0.7% בלבד.
עד כאן מאקרו. כעת לשאלה איך ארצות הברית עשתה זאת.
ניתן לומר שמדובר בתמהיל של הקלות והליכה לקראת העובדים ושל אילוצם להתחסן. כיצד בחרו המעסיקים לפתות את עובדיהם להמשיך לעבוד על אף החששות?
סוד ההצלחה: הגדלת שכר היסוד ועבודה מהבית
המשרד לסטטיסטיקה של עבודה (U.S. Bureau of Labor Statistics) דיווח השבוע כי כפועל יוצא מהקורונה, 14.5% ממקומות העבודה בסקטור הפרטי (האחראים ל-20.5% מסך המועסקים בסקטור) הגדילו את שכר היסוד לעובדיהם.
בין השאר, 5.5% ממקומות העבודה הללו הציעו תוספות סיכון או מענקים שעתיים ל-471 אלף מועסקים, שהיוו 15.7% מסך כל המועסקים בסקטור. עוד עולה כי 9.4% ממקומות העבודה הציעו בונוסים כספיים זמניים לעובדים בזמן הקורונה, להם זכו 809 אלף עובדים, שהיוו 23.7% מסך מועסקי הסקטור.
כמו כן למעלה משליש ממקומות העבודה הגדילו את זמן התעסוקה מהבית (Teleworking) של כלל העובדים או לפחות חלקם. הנתון המעניין ביותר הוא ש-60.2% ממקומות העבודה הללו סבורים כי התחלופה לזמן העבודה מרחוק תישאר קבועה כאשר המגפה תחלוף.
אם כך יקרה, הדבר מבשר על השפעה כלכלית חיובית של הקורונה – ירידה של ממש בעומס התחבורתי ושיקול נוסף בשאלת הצורך של עובדים לקרב את מקום מגוריהם למקום עבודתם. גם פיזור האוכלוסין בין אזורי מטרופולין לפריפריה יהיה טוב יותר.
בצד ההקלות, ב-17.5% ממקומות העבודה בסקטור הפרטי נדרשו חלק מהעובדים, או כולם, להתחסן טרם הגעתם לעבודה (on-site). עם זאת שיעור גדול יותר של מקומות עבודה, 28%, הציע לחלק מהעובדים, או לכולם, תמריצים פיננסיים, שכר נוסף או רשות להתחסן בתוך יום העבודה.
2 צפייה בגלריה
חיסון קורונה. מעסיקים בארה"ב הציעו לעובדיהם תמריצים להתחסנות בתוך יום העבודה
(צילום: רויטרס)
לבסוף, 24.6% ממקומות העבודה, שהעסיקו כמעט 34% מסך העובדים בסקטור, הציעו מנגנוני עבודה גמישים או לסירוגין (מודלים היברידיים).
בשורה התחתונה, שילוב נכון של סיוע ממשלתי נדיב ומנגנוני התאמות של המודל התעסוקתי בסקטור הפרטי סייעו למגר את ההשלכות הכלכליות והתעסוקתיות של אחד המשברים הגדולים ביותר שידעה האנושות המודרנית – נגיף הקורונה. בתוך כך נמצא כי רעיון ההרחבה הפיסקלית בעתות משבר הוכיח את עצמו.
במבט להמשך, הדבר יאפשר הפקת לקחים והתמודדות טובה עם משברים עתידיים וישפיע על מבנה שוק העבודה ודרכי ההשתכרות גם בטווח הארוך.
רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות
