חוק ההסדריםהמגעים עם הרשויות יהיו באינטרנט: בלי תורים, בלי נייר
חוק ההסדרים
המגעים עם הרשויות יהיו באינטרנט: בלי תורים, בלי נייר
על פי הרפורמה בדיגיטציה, כל המסמכים הממשלתיים יישלחו לאזרחים ולחברות במייל ולא נגיע למשרדי ממשלה כדי לקבל שירות
על אף השקעה ממשלתית משמעותית, בשנת 2020 הידרדרה ישראל למקום ה־56 בעולם במדד השירותים הדיגיטליים של האו"ם (OCI) לעומת מקום 40 ב־2018. בעשור האחרון הממשלה שמה לעצמה מטרה לקדם לשפר ולהטמיע את המהפכה הדיגיטלית בעבודת הממשלה והמגזר הציבורי. מדובר ביעד כפול: לייעל את עבודת משרדי הממשלה, ובמקביל לייעל ולשפר את השירות לאזרח. בחוק ההסדרים יוכנסו רפורמות דיגיטליות שתוכננו כבר בעבר אך לא יושמו. סביר להניח שכעת, אחרי הקפיצה הדיגיטלית שהביאה הקורונה, הרפורמות יאומצו ביתר קלות.
למרות הקיפאון החקיקתי, ביולי 2020 עברה החלטת ממשלה שמחייבת את משרדי הממשלה להנגיש את הטפסים הדיגיטליים למסגרת של 'אירועי חיים'. גם אחרי שטפסים ממשלתיים רבים עלו לדיגיטל, עדיין היה קושי גדול בהתמצאות בסבך הבירוקרטיה. כך, למשל, אם נולדה לכם ילדה במזל טוב, ואתם רוצים לרשום אותה לקופת חולים, לעדכן את הספח במשרד הפנים, לקבוע פגישה בטיפת חלב, ולהנפיק לה דרכון – אתם צריכים לעשות כל פעולה במקום אחר. כעת תוכלו לעשות זאת במרוכז במקום אחד.
הסיסמה שמלווה את הרפורמות הדיגיטליות היא "אפס נייר, אפס תור". כך, רפורמת הדיוור הדיגיטלי (אפס נייר) תחייב שלכל אזרח ולכל תאגיד יהיה מען דיגיטלי (מייל וטלפון), וזו תהיה ברירת המחדל של הדיוור שגופי ממשלה ישלחו. באוצר אומרים כי כך ייחסך חלק משמעותי מהעלות השנתית על דיוור ממשלתי שעומדת כיום על 300-200 מיליון שקל.
רפורמת "אפס תור" נועדה לאפשר לגופים ציבוריים לספק שירותים באופן דיגיטלי גם במקרים שבהם נעשה שימוש בחקיקה במונחים פיזיים. לדוגמה, אף שבחוק כתוב שמסמך ייפוי כוח מתמשך יופקד אצל האפטרופוס הכללי "במסירת עותק מקורי", כעת תהיה אפשרות להסתפק באמצעים דיגיטלייים.
