הפחתת פליטות גזי חממה: חקיקה היא לא פתרון להכל
הפחתת פליטות גזי חממה: חקיקה היא לא פתרון להכל
ממשלת ישראל התחייבה להפחית את פליטות גזי החממה ב-2050 ל-12 מגה טון בלבד. ההחלטה להשתתף במאבק העולמי נגד ההתחממות הגלובלית ראויה לשבח. אבל, במשרד להגנת הסביבה לא מסתפקים בהחלטה שתסמן את הכיוון, ומבקשים לקבוע את היעדים בחקיקה ראשית - כאן מדובר בטעות חמורה
ביולי 2021 ממשלת ישראל התחייבה להפחית את פליטות גזי החממה ב-2050 ל-12 מגה טון בלבד. מדובר בהפחתה של 80% לעומת פליטות גזי החממה ב-2015. ההחלטה העקרונית של הממשלה להשתתף במאבק העולמי נגד ההתחממות הגלובלית ראויה לשבח. אבל, במשרד להגנת הסביבה לא מסתפקים בהחלטה העקרונית שתסמן את הכיוון, ומבקשים לקבוע את היעדים בחקיקה ראשית - וכאן כבר מדובר בטעות חמורה.
כשבאים לחוקק חוק, אי-אפשר להתעלם מהמציאות. והמציאות, כפי שציינו אתמול כלכלני בנק ישראל בדו"ח השנתי של הבנק, היא שנכון לעכשיו אין תוכנית אופרטיבית וקונקרטית, שבה ישראל מגיעה ליעד הזה. הבנק המרכזי, שנוטה להתבטא בלשון עקיפה ולא בהירה, חרג ממנהגו וכתב "אין תרחיש המבוסס על כלי המדיניות הנוכחיים, שבו ישראל תעמוד ביעדי הפחתת הפליטות בתחום האנרגיה". למעשה, מחדדים בבנק המרכזי, בלי פריצות דרך טכנולוגיות או מעבר לשימוש באנרגיה גרעינית - אין יכולת לעמוד ביעדים עליהם התחייבה הממשלה.
הרעיון לקדם יעדים לא-ריאליים בחקיקה הוא מוטעה מיסודו. ניתן לעודד פיתוח של טכנולוגיות חדשות, שיאפשרו להפחית פליטות, אבל אי אפשר להכריח את המצאתן באמצעות שלוש קריאות בכנסת. בנוסף, אף אחד מאזרחי ישראל לא רוצה שההחלטה המורכבת לגבי שימוש באנרגיה גרעינית בישראל תתקבל תחת לחץ. צריך לזכור, שאם החוק יעגן יעדים לא ריאליים, הרי שעשוי להיווצר מצב שבו יהיו מגבלות חוקיות על התפתחות התעשייה בישראל, בלי שאף אחד מהמחוקקים התכוון לכך.
דו"ח בנק ישראל הוא קריאת כיוון למשרד להגנת הסביבה. על המשרד לרדת מעץ החקיקה ולהתיישב לשולחן השרטוטים - עליו לבנות תוכנית אופרטיבית מדויקת לעתידה האנרגטי הנקי של ישראל, לקדם הכרעה בשאלה הקריטית בנוגע לשימוש באנרגיה גרעינית ולראות מה ניתן לעשות כדי לעודד התפתחויות טכנולוגיות, שיאפשרו התבססות על אנרגיה סולארית.
