בלעדיהממשלה הטילה וטו על המועמד המוביל של יו"ר הכללית למנכ"ל
בלעדי
הממשלה הטילה וטו על המועמד המוביל של יו"ר הכללית למנכ"ל
אחרי צבירת גירעון של 2 מיליארד שקל וחילופים של שלושה מנכ"לים בתוך שלוש שנים, משרדי הבריאות והאוצר מוטרדים מהשיקולים של יו"ר שירותי בריאות כללית יוחנן לוקר, ומטילים וטו על המועמד המוביל למנכ"לות יורם סגל. כעת שתי המועמדות הסופיות הן סיגל רגב רוזנברג וד''ר אורלי ויינשטיין
משרד האוצר ומשרד הבריאות מתנגדים למינויו של המועמד המוביל יורם סגל למנכ"ל שירותי בריאות כללית. על פי השקפתם, הוא אינו מתאים לתפקיד על רקע האתגרים העצומים והקשיים הכלכליים שאליהם נקלעה קופת החולים, כך נודע ל"כלכליסט". לפיכך שתי המועמדות הסופיות הן סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופ"ח מאוחדת ולשעבר מנהלת הכספים של הכללית, וד''ר אורלי ויינשטיין, המכהנת כראש חטיבת בתי חולים של הכללית.
התערבות כזו של הרגולטורים במינוי מנכ"ל היא חריגה בכל קנה מידה. אלא שבמקרה של קופ"ח כללית קיים חשש כבד כי עם חילופים תכופים של מנכ"לים וגירעון עצום של 2 מיליארד שקל שבו נמצא תאגיד הבריאות הגדול בישראל, "טעות" נוספת עלולה להיות טעות אחת יותר מדי ולפגוע פגיעה של ממש ב־4.9 מיליון מבוטחים. "התערבות כזו היא רק במקרה קיצון, ואין כאן עניין של העדפה משיקולים פרסונליים", אמר בכיר באחד המשרדים הממשלתיים.
דירקטוריון הקופה, בראשות היו"ר יוחנן לוקר, מינה בסוף יוני ועדת איתור לתפקיד המנכ"ל, שעם חבריה נמנים לוקר, השופט בדימוס סלים ג'ובראן ועו"ד אורית סון. אחרי בחירת המועמד, דירקטוריון הקופה הוא שמאשר את המינוי.
עוד נודע ל"כלכליסט" כי השבוע צפויה ההכרעה של ועדת האיתור שכבר מגיעה באיחור רב. תהליך ההדחה של המנכ"לית הקודמת רות רלב"ג החל בתחילת יוני, וקול קורא הסתיים באוגוסט, כך שלמעשה הכללית ללא מנכ"ל קבוע כבר חמישה חודשים.
סגל, מנהל חטיבת הקהילה בכללית, הוא המועמד של יו''ר ועד העובדים פרוספר בן־חמו, שנחשב לאיש החזק ביותר בארגון, ולאחד מראשי הוועד החזקים במשק. סגל גם מקובל על יו''ר הקופה יוחנן לוקר, אשר מעמדו נחלש אחרי שהוביל הליך הדחה שנוי במחלוקת של רלב"ג, שאותה הוא בחר בעצמו, טיפח ומינה. "הבהרנו בכל דרך אפשרית ובכל הערוצים הקיימים כי המנכ"ל הבא של כללית חייב לדעת לנהל טוב, עם ניסיון ורקורד מוכחים, בטח ובטח אדם שניהל בעבר קופות חולים או בתי חולים", מסר בכיר באחד המשרדים הממשלתיים. "הניסיון להציב בהנהלת כללית אדם שאין לו הניסיון הדרוש עלול לשים את כללית במצב מאוד מורכב ובעייתי. בפני כללית עומדים קשיים ואתגרים לא פשוטים, והאדם הלא מתאים עלול להוביל אותה למצב שהיא ממש לא רוצה להיות בו. עמדתם של משרדי הבריאות והאוצר מאוד ברורה בעניין וכאמור הועברה והובהרה. אתה יכול לעשות בדיקה לבד ולהבין מיד למי מהמועמדים 'אין את זה'. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח מצבה הכספי המאוד מורכב של הקופה והסכמי הייצוב ההולכים וקרבים. עדיף לכולם שהאדם שיעמוד שם יהיה בעל רקורד ניהולי: סיגל ניהלה קופה, ואורלי ניהלה בתי חולים. הן ניהלו תקציב, הן עבדו עם הממשלה".
בכיר נוסף במשרד ממשלתי השמיע דברים דומים: "חייבים למנות אדם שיש לו היכולות והכוחות להתגבר על המצוקה התקציבית. חייבים להביא אדם שיידע לעשות את זה, שיקבע איך הקופה צומחת, מה האסטרטגיה שלה לעתיד. זה לא אתגר פשוט וחייבים אדם משכמו במעלה". בעיניו, סגל אינו עונה על הקריטריונים האלו.
תהליך האיתור התארך אחרי שהניסיונות למנות את אלי כהן למנכ"ל קבוע לא צלחו. כהן משמש כיום כממלא מקום המנכ"ל והוא מנהל מכון "מור" של הכללית. בעבר היה סמנכ"ל הכספים של כללית. כהן זכה לתמיכה ממשרד האוצר וממשרד הבריאות, אלא שאשתו של כהן נושאת תפקיד בכיר מאוד בקופה (מנהלת בינוי ופרויקטים), והתקנון אוסר על העסקת בני זוג בתפקידים בכירים. "אם כהן היה מסדר את העניין שלו, הוא היה מתמנה בתוך דקה", מסר בכיר בכללית. "אלי כהן הוא איש מצוין ומנכ"ל מצוין" אמר ל"כלכליסט" בכיר באחד המשרדים הממשלתיים.
כאמור, שתי המועמדות הסופיות הן רגב רוזנברג וד"ר ויינשטיין, שזוכות לתמיכת הרגולטורים. רגב רוזנברג היא בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר. לאחר שכיהנה בכללית כמנהלת הכספים, היא עזבה את התפקיד כדי להתמנות למנכ"לית של קופ"ח מאוחדת. אלא שלפני חודש היא הצהירה בתקשורת כי היא מעוניינת לחזור לכללית, והפעם לתפקיד המנכ"לית, ולאחר מכן יצאה הודעה משותפת שלה ושל מאוחדת על אי הארכת כהונתה. רגב רוזנברג היא כלכלנית בריאות ומנהלת מוערכת, ונהנית מיחסים טובים עם בן חמו. מנגד, היא נחשבת למנכ"לית מאוד דומיננטית, דבר שעלול להעלות אותה על מסלול התנגשות מול יו''ר כללית יוחנן לוקר, שנחשב ליו''ר אקטיביסטי מאוד שמאמין בהתערבות בניהול השוטף. שמה של רגב רוזנברג גם עלה כאופציה לתפקיד מנכ"לית משרד הבריאות.
ד''ר ויינשטיין, המועמדת השנייה לתפקיד מנכ"לית כללית, מכהנת כראש חטיבת בתי החולים של הקופה, וכיהנה בעבר כראש חטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות, האחראית על שני שלישים ממערך האשפוז בארץ. ויינשטיין גם ניהלה את כל תהליך הרכש של הציוד הרפואי, לרבות מכשירי הנשמה, בימים הסוערים של מגפת הקורונה. ויינשטיין נמצאת ביחסים תקינים עם בן חמו, אך לא נחשבת לאחת ממקורביו. גם שמה הוזכר כאופציה לתפקיד מנכ"לית משרד הבריאות.
היו"ר לוקר, שמונה לתפקיד ב־2020, כבר החליף שלושה מנכ"לים (אהוד דודסון, אלי כהן, שהיה פעמיים ממלא מקום, ורות רלב"ג). לדעת בכיר באחד המשרדים הממשלתיים, אם גם המנכ"ל הרביעי לא יהיה לרוחו של לוקר, הפעם לוקר הוא שיצטרך לעזוב: "לכן הוא חייב לוודא שהוא ממנה מנכ"ל שיצליח. הפעם הוא כבר לא יוכל להעיף אותו אחרי יומיים. זה ממש לא הרעיון. מנגד, הוא גם חייב לוודא שלא ייווצר מצב שבתוך כמה חודשים כל שלוש קופות החולים הקטנות יותר חותמות על הסכם ייצוב, ורק כללית לא מגיעה להסכמה עם האוצר והבריאות כי המנכ"ל לא יודע להביא התייעלות לתוך הארגון כי הוא חלש מול הוועד. זה גם לא טוב לו. אם רק קופה אחת לא תצליח, הבעיה כנראה בקופה ולא במשרדים הממשלתיים".
כללית מגלגלת כ־40 מיליארד שקל, מבטחת יותר ממחצית אזרחי ישראל, וחולשת על שליש ממערך האשפוז. הגדלת הגירעון מלמדת על כך שקצב ההוצאה המבוסס על התקציב השוטף מסל הבריאות (ללא תמיכות מיוחדות וללא הסכמי ייצוב) הולך ותופח מדי שנה מאז הקורונה, וברור לכולם, למעט למשרד האוצר, כי יהיה מאוד קשה להחזיר את הגלגל אחורה ולדרוש מהמבוטחים להסתפק ברמת שירות ירודה יותר. לכן צפויים מאבקים קשים ביותר סביב הסכמי הייצוב, שצפויים להיחתם בקרוב. הסכמי ייצוב הם אותן חבילות סיוע כספי שניתנות בדיעבד, מעין גלגלי הצלה של הרגע האחרון שמשרד האוצר זורק לקופות החולים כדי לחלץ אותן מגירעון עתק. הסיוע ניתן בתמורה להתייעלות וגזרות נוספות שפקידי האוצר והבריאות דורשים, ואשר הפעם צפויות להיות דרמטיות במיוחד. אגב, בכירים בכללית מסרו כי רלב"ג ניסתה להתחיל בכמה תהליכי התייעלות בכללית, דבר שעורר את זעמו של בן חמו, ומכאן שהדחתה היתה רק עניין של זמן. הסכמי הייצוב לקופות החולים לא עודכנו מאז 2020 בשל הסיוע החריג שהן קיבלו במהלך הקורונה, והסכומים שקיבלו בשנתיים האחרונות זהים לאלו שקיבלו ב־2019. מכאן שהתמיכות שקיבלו הקופות נשחקו פעמיים: פעם אחת כי לא נלקח בחשבון גידול האוכלוסייה, ופעם שנייה כי לא נלקח בחשבון הזינוק האינפלציוני של כ־5%.
מבחינה פורמלית אין לרגולטורים של מערכת הבריאות אמצעים להתערב במינוי מנכ"לים של קופות, מלבד אמצעי אחד: סעיף 37 לחוק ביטוח בריאות ממלכתית (נקיטת אמצעים נגד קופת חולים). הסעיף קובע כי "סבר המנהל (הכללי של משרד הבריאות — א”פ) כי קופת חולים אינה מקיימת הוראה לפי חוק זה או שאינה מתנהלת כראוי או שקיים חשש שלא תוכל לתת לחבריה את שירותי הבריאות לפי חוק זה, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יתרה בה כי עליה למלא אחר הוראות החוק או לתקן את הליקויים שיפרט בתוך תקופה שיקבע".
גורם במשרדים הממשלתיים מבהיר כי "מינוי מנכ"ל שפוגע ביכולת הקופה לתפקד מהווה התנהלות לא ראויה". בסעיף 37 מפורט אופן ההתערבות של הרגולטור, עד כדי התערבות ישירה באמצעות חשב מלווה. כמובן שבמקרה קיצון הממשלה רשאית לקחת מכל קופה את הרישיון. שר הבריאות היוצא ניצן הורוביץ איים להשתמש בסעיף זה נגד קופ"ח מכבי בשל שיווק אגרסיבי מדי שנקטה, אך בסוף ההנהלה שלה השתכנעה כי כדאי לה להרגיע ולציית לכללי הרגולטור.
מיד עם כינון הממשלה צפויים פקידי האוצר והבריאות לשבת עם מנכ"ל כללית החדש ולגבש הסכם ייצוב, שכפי שעולה מהנתונים שנחשפו כאן היא זקוקה לו כמו בלון חמצן. לכן דווקא מנופי הלחץ הלא פורמליים של משרדי הבריאות והאוצר הם עצומים במקרה זה.
