פרשנותהיועמ"ש בולמת את הליך מינוי הרמטכ"ל, אבל משאירה לגנץ פתח מילוט
פרשנות
היועמ"ש בולמת את הליך מינוי הרמטכ"ל, אבל משאירה לגנץ פתח מילוט
בהודעה שהוציאה הבוקר עו"ד גלי בהרב-מיארה היא מבקשת מהיועץ המשפטי למערכת הביטחון לבחון האם המינוי עומד בכללים של "צורך חיוני" שנדרש בתקופת בחירות. בכך היא קובעת למעשה שאנו נמצאים כבר תחת המשטר המשפטי של מינויים בתקופת בחירות. במציאות כזו, ספק אם תאפשר את השלמת המינוי
האם היועצת המשפטית לממשלה, ע"ד גלי בהרב-מיארה, תבלום את שר הביטחון בנימין גנץ מלהשלים את הליך מינוי הרמטכ"ל? מסתמן שכן. בהודעה שהוציאה הבוקר בהרב-מיארה היא מבקשת מהיועץ המשפטי למערכת הביטחון לבחון האם המינוי עומד בכללים של "צורך חיוני" שנדרש בתקופת בחירות. והיא אכן מבהירה שהמינוי בעת הזו "כפוף לכללים הנוגעים לקבלת החלטות בידי הממשלה בתקופת בחירות, וזאת נוכח הודעת רה"מ ורה"מ החליפי על הקדמת הבחירות".
כלומר, היועצת קובעת שאנו נמצאים כבר תחת המשטר המשפטי של מינויים בתקופת בחירות. וככל שמדובר בסמכות מינוי פוליטית (שר הביטחון) ניתן להשלים את המינוי רק בהינתן צורך חיוני במיוחד. למשל, חוסר יכולת משפטית להאריך את הקדנציה של הרמטכ"ל הנוכחי או מצב חירום בטחוני שמצריך יציבות וחפיפה מסודרת. בהרב-מיארה מבקשת ממשרד הביטחון להבהיר אם אכן אנו במציאות כזו. אם לא, ספק אם תאפשר את השלמת המינוי.
מינויים בתקופת בחירות כפופים להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.1501 שכותרתה "מינויים בתקופת בחירות", הנחייה שמבוססת על פסיקות בג"ץ ועודכנה לאחרונה ביולי 2019. "ביסוד המגבלות על מינויים בתקופת בחירות", נאמר בהנחייה, "עומד שיקול כפול: ראשית, הממשלה אינה פועלת עוד מכוח אמון הכנסת אלא מכוח עקרון הרציפות עד לכינון ממשלה חדשה; ושנית, קיומו של חשש מוגבר לכריכת שיקולים מפלגתיים ואישיים בהליכי מינוי ערב בחירות, ובכלל זאת חשש מוגבר לניגוד עניינים במינוי ולהעדפת אינטרסים מפלגתיים על פני האינטרס הציבורי. שיקול רלוונטי נוסף לעניין זה נוגע לחשש מפני יצירת עובדות מוגמרות אשר עלולות להעמיד את הממשלה העתידה להיבחר בפני מצב בלתי-הפיך". בהרב-מיארה קובעת שדי בהכרזה של בנט ולפיד כדי שהכללים ייכנסו לתוקף, אפילו לפני שהכנסת הכריזה על התפזרותה. אם תרצו, יש בכך "אקטיביזם שמרני" – מתיחת כללי המינוי בתקופת בחירות אחורה למועד ההכרזה על פיזור הכנסת ולא למועד הפיזור עצמו. גם היועץ המשפטי לשעבר, יהודה וינשטיין קבע ב-2014 שתקופת הבחירות מתחילה עם ההכרזה הפוליטית ולא עם הפיזור בפועל של הכנסת.
בתקופה הזו, לפי הנחיית היועץ ופסיקת בג"ץ, ניתן להשלים את המינוי (שבמקרה הנוכחי אפילו לא הועבר לוועדה לאישור בכירים) רק כאשר: "לא יהא מנוס מאיוש משרה או תפקיד במועד זה, ככל שיש באיושם צורך חיוני של ממש אשר אם לא ייענה, ייווצר חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב".
בהרב-מיארה מבקשת כעת ממשרד הביטחון להודיע האם קיים אינטרס ציבורי חשוב שעלול להיפגע אם לא יותר לגנץ להשלים את המינוי. אם משרד הביטחון לא יצביע על אינטרס כזה – לא יוכל השר להשלים את המינוי.
שר הביטחון בני גנץ התייחס לסוגיית מינוי הרמטכ"ל הבא בתקופת ממשלת מעבר, ואמר כי "המינוי קשור לחיי אדם, מדובר בצורך אסטרטגי ביטחוני ראשון במעלה. למדינת ישראל יהיה רמטכ"ל מצוין, אני לוקח על זה את כל האחריות".
