ניתוחמנדל"ן ועד עגבניות: כך יפגע החרם הטורקי במשק הישראלי
ניתוח
מנדל"ן ועד עגבניות: כך יפגע החרם הטורקי במשק הישראלי
אחרי שעליית הריבית והמחסור בפועלים פגעו בהם, הקבלנים יצטרכו ללמוד להסתדר כעת גם בלי ספקית חומרי הגלם הגדולה שלהם: ברקע המלחמה בעזה, הנשיא הטורקי הגביל את היצוא לישראל של מלט, לבנים, זכוכית, ברזל ועוד. וזה לא הסוף: גם העגבניות הטורקיות הפסיקו להגיע, והחשש הוא שהחרם יורחב למוצרים נוספים בענף המזון
חשש כבד במשק מגל עליות מחירים בעקבות אמברגו הסחורות של טורקיה על ישראל, שיוסיף על יוקר המחיה שמכביד ממילא על הצרכנים. זאת, כשבעקבות החרם הטורקי על יצוא מוצרים רבים לישראל בלא פחות מ־54 קטגוריות, היבואנים ייאלצו לייבא סחורות ממקורות חלופיים אך בעלויות גבוהות יותר שיגולגלו בסופו של דבר על הצרכנים.
בין המוצרים שטורקיה החליטה להגביל את יצואם לישראל: מלט, לבנים, חומרי בידוד לבנייה, קלינקר המשמש לתעשיית המלט, זכוכית, ברזל, פרופילים מאלומיניום, צינורות מפלדה ומפלסטיק, כבלי חשמל, לוחות חשמל ועוד. מדובר בקבוצת מוצרים שהגבלת היצוא שלה לארץ תשפיע בעיקר על ענף הבנייה שמטולטל ממילא בשל ירידה חדה בהיקפי פעילותו מתחילת המלחמה בהיעדר זמינות של עובדים.
הצעד של טורקיה, להגביל יצוא של סחורות לישראל, נחשב חריג ויוצא דופן. בטורקיה הסבירו אתמול את המהלך האגרסיבי בסירובה של ישראל לאפשר לה להצניח בעזה חבילות של סיוע הומניטרי לרווחת תושבי הרצועה, והבהירו כי האמברגו חסר התקדים יהיה בתוקף עד הפסקת המלחמה.
היחסים בין ישראל לטורקיה ידעו בשני העשורים האחרונים משברים רבים וטלטלות, אך עד המשבר הנוכחי הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן הקפיד על הפרדה בין היחסים המדיניים שעולים לעתים תכופות על שרטון לבין יחסי המסחר בין המדינות, שנותרו יציבים. עם פרוץ המלחמה ארדואן התעלם באופן מקומם מהנסיבות הקיצוניות שהובילו אליה, טבח אכזרי שעשה חמאס בעוטף עזה וביישובי הדרום, והסלים את הרטוריקה שלו נגד ישראל תוך האשמת צה"ל ברצח עם ובפשעי מלחמה. שלושה שבועות לאחר פרוץ המלחמה, כשארדואן החריף את התבטאויותיו נגד ישראל, "כלכליסט" פרסם על אודות חששותיהם של אנשי עסקים ישראלים שסוחרים עם טורקיה כי בשונה ממשברים מדיניים קודמים, ארדואן יסלים את מהלכיו נגדה תוך פגיעה ביחסי המסחר בין המדינות.
להצהרת ארדואן עלולה להיות השפעה גם על ענף המזון. לדברי אילן שבע, מנכ"ל ומבעלי השליטה בחברת סיטונאות הירקות ביכורי שדה, כבר מהשבוע שעבר עצרו ספקי הירקות הטורקים את יצוא העגבניות לישראל, תחת נימוקים פוליטיים. החלופה היא יבוא מירדן, במחיר נמוך יותר, אך גם באיכות פחותה. שבע העריך כי תוך שבועיים יהיה די תוצרת מקומית. "המשקים בדרום מתאוששים כך שלא יהיה מחסור".
בנוסף, חלק מיצרניות המזון וחלק מרשתות השיווק המחזיקות מותג פרטי, מייבאות מוצרים מטורקיה ובהם מוצרי טואלטיקה, פסטה, עוגיות, חטיפי שוקולד ופירות יבשים. בחברות ערכו אתמול שיחות עם ספקים, שמסרו להם כי לא עודכנו על שינוי. אם ייעצר יצוא מוצרים אלו, ניתן יהיה למצוא להם חלופות בישראל או ביבוא ממדינות אחרות, אך בעלויות משלוח גבוהות יותר.
ב־2023 הסתכם יבוא הסחורות מטורקיה ב־4.6 מיליארד דולר, כ־20% פחות מהיקף היבוא ממנה ב־2022, שהתאפיינה בקשרי מסחר פוריים במיוחד בין המדינות. רוב המוצרים המיובאים מטורקיה הם מוצרי מתכת, שמהווים כרבע מכלל היבוא מטורקיה. באותה השנה חל קיטון בהיקף יבוא המלט מטורקיה לישראל והוא הסתכם בכ־355 מיליון דולר, ירידה של כ־30% לעומת היקפו ב־2022. את עיקר המלט הטורקי מייבאת סימנט, חברה־בת של מספנות ישראל שאחד מבעלי השליטה בה הוא איש העסקים שלומי פוגל שנחשב מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בשנה שעברה, בזמן שנתניהו קידם בלהט את ההפיכה המשטרית, פוגל כינס קבוצה של אנשי עסקים לפגישה עם ראש הממשלה שביקש להעביר להם מסרים מרגיעים נוכח חששם כי המהלך הקיצוני שהוא מקדם יסב פגיעה אנושה בכלכלה הישראלית. בסימנט אמרו אתמול כי כ־70% מהמלט שהיא מייבאת כיום לישראל מקורם ביוון, והיא תוכל לגבות את מלוא הביקושים מיוון וממדינות אחרות.
יבוא המלט מטורקיה הפך בעשור האחרון לאחד הסמלים של ההתמכרות הישראלית לתוצרת הטורקית הזולה. היצרנית המקומית נשר החזיקה בכוח מונופוליסטי ארוך שנים בשוק הישראלי והזניקה את מחירו של המשאב הבסיסי לענפי הבנייה והתשתיות. הניסיון להפחית את הריכוזיות של נשר בענף המלט הוביל להחלטה רגולטורית של רשות ההגבלים העסקיים (כיום רשות התחרות) לאלץ את נשר למכור את מפעל המלט שלה בהר טוב שליד בית שמש כדי ליצור תחרות בענף. מלט הר טוב נרכש בידי האחים ווייל, שניסו לעשות צעדים ראשונים להשתלבות בשוק המקומי, אך המפעל הקטן והמיושן לא הצליח לשרוד בתחרות העזה עם היבוא הזול מטורקיה. לימים הוא הפסיק לייצר ומלט הר טוב הפכה ליבואנית בעצמה. על רקע המשבר החדש עם טורקיה היא שיגרה אתמול ללקוחותיה מסר מרגיע שלפיו היא נערכה מראש לאמברגו הטורקי ויש לה חלופות שמבטיחות אספקה סדירה של מלט. על פי הערכות, היא מציעה ללקוחותיה מלט שמיוצר במצרים.
במשך תקופה ארוכה עובדי מלט הר טוב נאבקו בהחלטת משרד האוצר להתיר יבוא של מלט מטורקיה, על חשבון מטה לחמם. במחאותיהם הסוערות הם הזהירו בדיוק מתרחיש כמו זה, שבזמן של עימות צבאי משמעותי ארדואן ישלוף את נשק הגבלות הסחר וישבש את פעילות המשק בישראל. "תרחיש הבלהות שלנו מתממש לנו מול העיניים בזמן שאנחנו נמצאים בימים הקשים שידענו מאז קום המדינה. אף אחד בממשלה לא יכול להגיד שלא הזהרנו מפני המצב הזה בדיוק. על זה הפגנו, על זה הזהרנו, אבל הממשלה נאטמה ונפנפה אותנו פעם אחר פעם", אמר אתמול בכיר בתעשיית המלט.
1 צפייה בגלריה
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. הרטוריקה האגרסיבית נגד ישראל הפכה למעשים
(צילום: REUTERS/Umit Bektas)
"האמברגו הטורקי לא מפתיע", אמר אתמול ל"כלכליסט" נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר. "כבר הרבה מאוד זמן שאנחנו מרימים דגל בנושא, שכן יש מוצרים וחומרי גלם שדרושים למשק הישראלי שמקורם בטורקיה. אפשר למצוא מקורות חלופיים במדינות אחרות, אבל הסחורות יעלו יותר כסף. כשקראנו להגן על התעשייה ולפתוח בה עוד קווי ייצור, המדינה אמרה שהעולם גלובלי ושהיבוא מטורקיה יוריד מחירים. שמו אותנו בידיים של טורקיה ועכשיו קיבלנו את החשבון. אנחנו חייבים להפסיק את התלות בטורקיה, שנמצאת בתהליך השתלטות איטי אך יסודי על מספר ענפי תעשייה בארץ".
לדבריו, הלקח המרכזי שעל ישראל להפיק מהמשבר הנוכחי הוא לחזק את התעשייה תוך שימת דגש על חיזוק עצמאות הייצור שלה, בדומה למגמה המתרחבת בתעשיות הביטחוניות.
בעקבות החרם הטורקי ניכר במשק חשש שמהלכי ארדואן יגלגלו כדור שלג ובהשראתם מדינות נוספות יגבילו את הסחר שלהן עם ישראל במסגרת הלחץ הבינלאומי להפסקת המלחמה בעזה. "קיים חשש אמיתי מפני חרם וסנקציות כלכליות מצד מדינות נוספות וחברות בינלאומיות כביטוי לבידודה המדיני של ישראל. הקשיים בשרשראות האספקה ופערי ההיצע שנוצרים במשק ישפיעו משמעותית על התייקרות המחירים שישליכו מיידית על יוקר המחיה ועל כלל הפעילות הכלכלית", אמר אתמול יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי.
פרט להגבלת יצוא הסחורות מטורקיה, אתמול התברר כי גם חברת התעופה הטורקית טורקיש איירליינס תשהה למשך כשנה את חזרת פעילותה בארץ וזאת לאחר שהפסיקה את טיסותיה לישראל עם תחילת המלחמה ובדומה לחברות תעופה זרות רבות. לפני כן היא הפעילה קווי טיסה יומיים בין נמל התעופה בן גוריון לאיסטנבול.
עם כל אלה, גורמים במשק לא פסלו אתמול את האפשרות כי המהלך החריג של טורקיה מבטא ניסיון של ארדואן לעשיית הון פוליטי על התפתחות המצב בעזה. "ארדואן רואה שהסיפור בעזה מתקדם לכיוון של הסדרה מסוימת והוא מנצל את שעת הכושר כדי לקפוץ על העגלה בניסיון להשיג לעצמו נקודות בדעת הקהל הטורקית, שכביכול הוא גורם שמשפיע על המהלכים באזור", אמר. גורמים אחרים שנמצאים בקשר עם התעשייה בטורקיה, בהם גם ראשי לשכת המסחר ישראל טורקיה, אמרו אתמול כי פרט להצהרות מצד בכירים טורקים על הגבלת היצוא, לא ניכר שחלו שינויים ממשיים בשטח. "נכון לרגע זה לא ראינו פעולות מעשיות ואנחנו מקווים שכך זה יישאר", אמר יו"ר הלשכה גדי שושן.
