סגנית נשיא מודי'ס: "כלכלת ישראל לא תתאושש כמו בעבר; הממשלה מגבירה את הסיכונים"
סגנית נשיא מודי'ס: "כלכלת ישראל לא תתאושש כמו בעבר; הממשלה מגבירה את הסיכונים"
בשיחה עם משקיעים הסבירה המדרגת הראשית של מודי'ס, קתרין מוהלברונר, את החלטת הסוכנות להוריד את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות: "אין אסטרטגיית יציאה אמיתית מהעימות הצבאי הזה שתחזיר לישראל רמת ודאות וביטחון בעתיד". לדבריה, לא רק אסטרטגיית ניהול המלחמה היא הבעיה: "ממשלת ישראל נוקטת במדיניות שמגבירה את המתחים החברתיים"
"מאז שפרסמנו את הדוח, האירועים מבחינתנו אישרו את החששות שלנו: אין באמת פתרון באופק בטווח הקרוב, על אף שאין ספק שישראל זכתה להצלחה צבאית גדולה. אך ככל שאנו יכולים לראות, אין אסטרטגיית יציאה אמיתית מהעימות הצבאי הזה שתחזיר לישראל רמת ודאות וביטחון בעתיד, שחיוני בסופו של דבר להשקעות ולכלכלה" - כך אמרה המדרגת הראשית וסגנית נשיא מודי'ס, קתרין מוהלברונר, בוובינר מיוחד שערכה סוכנות הדירוג עם משקיעים כדי להסביר את ההחלטתה להוריד את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות ולהותיר את תחזית הדירוג שלילית.
"ההחלטות הפוליטיות של ממשלת ישראל מגבירות את הסיכון למגבלות סחר ולאובדן תמיכה דיפלומטית בינלאומית חיונית, וזה מעבר לסכסוך הצבאי הפעיל שאנחנו עדיין בעיצומו", אמרה מוהלברונר. "זה לא רק גיאופוליטיקה: אנו רואים גם את הסיכונים הפוליטיים הפנימיים כגבוהים מאוד. לדעתנו, ממשלת ישראל נוקטת במדיניות שמגבירה את המתחים החברתיים הגבוהים שממילא קיימים במדינה".
היא נתנה לכך מספר דוגמות: "פעילויות מסוימות של מתנחלים בגדה המערבית נתפסות על ידי השב"כ כמגבירות סיכונים ביטחוניים עבור ישראל; שר המשפטים מנסה שוב לערער את עצמאותה וחוזקה של מערכת המשפט הישראלית; הממשלה מעכבת הצעת חוק גיוס צבאי לחרדים, על אף שהדבר יפחית את העומס על מי שכבר משרת. רמות הסיכון שאנו רואים עבור ישראל פשוט אינן מתאימות לאלו של מדינות עם סיכון בינוני גבוה (A1 עד A3)".
המדרגת הראשית של מודי'ס הוסיפה כי "הפעם זה באמת שונה" ממה שראינו בסבבי לחימה קודמים, ומהשיחה איתה עולה כי מה שהשתנה הוא ההתנהלות של הממשלה. "אנחנו לא רואים את הכלכלה מתאוששת כפי שקרה בעבר. הוצאות הביטחון יהיו גבוהות משמעותית גם בעתיד, ואי אפשר להתעלם מהמתיחות הפנימית העמוקה בישראל".
מוהלברונר הדגישה גם את הסיכונים הפוליטיים הפנימיים: "יש קבוצות מופרדות שונות בחברה הישראלית, וזה שונה מבעבר. גם התמיכה הבינלאומית בישראל שונה לעומת העבר. היא לא נעלמה כמובן, אבל היא חלשה יותר".
עוד היא ציינה את התדמית הרעועה של ישראל, שלדעתה נמצאת בשפל: "התמיכה של ארה"ב היא קריטית לחלוטין, והיא נראית קצת פחות מוצקה. חברות זרות לא שאלו בעבר אם יש ספקים ישראלים מעורבים בעסקאות מסוימות. כעת יש מחשבות על 'האם אנחנו רוצים לעשות עסקים עם ישראל?'. לכן, מנקודת המבט שלנו, הפעם זה שונה".
בדו"ח שפרסמה ביום שישי צפתה מודי'ס שהצמיחה תישאר חלשה בהמשך השנה הנוכחית ובשנת 2025. כתוצאה מכך, היא הורידה את תחזית הצמיחה לשנה לרמה של 0.5% בלבד, אך חמור מכך - לשנה הבאה היא הורידה בחדות את תחיזת הצמיחה מרמה של 4% לרמה של 1.5% בלבד. בעיני סוכנות הדירוג, הצמיחה והפיתוח הכלכלי של ישראל יירדו בטווח הארוך ולא רק באופן זמני.
על כך אמרה מוהלברונר: "לא שינינו את התחזית שלנו לשנה זו בגלל שהייתה לנו תחזית צמיחה נמוכה בהרבה מרוב האחרים כבר די הרבה זמן. היינו סקפטיים לגבי סיום מהיר של המלחמה במשך זמן מה, ונתוני הרבעון השני של השנה מאשרים זאת: ראינו צמיחה חלשה מאוד, וגם היא נבעה כמעט כולה מהצריכה הממשלתית. היצוא, במיוחד ההשקעות, היו מאוד חלשים, כאשר הצריכה הפרטית החזיקה מעמד קצת יותר טוב, אבל גם בגלל הקצבאות למפונים ולמילואימניקים".
מנגד, היא הסבירה: "אנחנו עושים שינויים גדולים בתחזית שלנו לשנים הקרובות, במיוחד לשנה הבאה: תחזית צמיחה של 1.5% בלבד, לעומת 4% בעבר. ההתאוששות האופיינית שישראל הראתה אחרי סכסוכים בעבר, אנחנו כבר לא משוכנעים שזה הולך לקרות הפעם".
"לשנת 2026 אנו מצפים להתאוששות, אך אנו גם מצפים שהצמיחה תישאר חלשה יותר בשנים הקרובות ממה שציפינו לפני כן", הוסיפה. "אנו צופים כעת צמיחה של 3% במקום 4% (בטווח הארוך - א"פ). אולי חושבים שזה לא שינוי גדול, אבל אם אתה מחבר את המספר הזה להרבה שנים, מדובר בתוצר נמוך משמעותית".
עוד ציינה מוהלברונר כי "יש לנו חששות בנוגע להשקעות. הן יהיו נמוכות יותר כל עוד הביטחון לא יוחזר, הריביות יישארו גבוהות, אילוצים על היצע עבודה יימשכו גם לאורך זמן ואי הוודאות לגבי מגזר ההייטק תישאר גבוהה".
עוד נקודה שמוהלברונר הדגישה קשורה לאובדן אמון במדיניות התקציבית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אנו עדיין צופים שהגירעון יהיה גבוה בכ-2% מהיעד הממשלתי (ב-2025 - א"פ). מדוע? ראשית, כי יש לנו תחזיות צמיחה נמוכות בהרבה, כלומר הכנסות נמוכות יותר. שנית, לא ברור לנו אם כל הצעדים יאושרו. למשל, אחד הצעדים הגדולים בתוכנית של שר האוצר הוא הקפאת השכר במגזר הציבורי. זה חלק גדול מכלל ההתאמה שצריך את האישור של ההסתדרות - ולא ברור שזה יקרה.
"שלישית, אנחנו סקפטיים שכל שותפי הקואליציה באמת מחויבים להידוק פיסקאלי. הייתה ביקורת ציבורית רבה מצד נגיד בנק ישראל וגורמים במשרד האוצר שצריכה להיות הצגת תקציב לשנת 2025, אבל עברו חודשיים עד שהשר הציג סוף-סוף מתווה. ועדיין, כמה מהמפלגות בקואליציה מתנגדות לקיצוצים מסוימים במיוחד, במה שמכונה 'הכספים הקואליציוניים'".
עוד הוסיפה מוהלברונר כי "יש סימן נוסף שמדאיג אותנו: הממשלה פתחה את תקציב 2024 והעלתה את תקרת ההוצאה לשנה זו שוב, כי ברור שההוצאות הן גבוהות יותר והסכסוך ארוך יותר. הפקידים במשרד האוצר דגלו בקיצוץ בהוצאות במקומות אחרים כדי לשמור על תקרת ההוצאות, אך הממשלה החליטה אחרת, ולכן גם השנה הגירעון יהיה גבוה מהיעד של הממשלה של 6.6% מהתמ"ג".
"המשמעות היא שהחוב הממשלתי יהיה גבוה מכפי שציפינו עד כה - כנראה יעלה לקרוב ל-70% מהתמ"ג בשנים הקרובות, במקום לרדת לקראת 50% תמ"ג שצפינו קודם לכן. כך שהתמונה הפיסקלית בבירור גם חלשה יותר ממה שציפינו", סיכמה.
