חוסן לא נבנה בן לילה - היערכות ליום שאחרי המלחמה
חוסן לא נבנה בן לילה - היערכות ליום שאחרי המלחמה
התפקיד האסטרטגי של נמלי ישראל בזמן מלחמה וההיערכות הנדרשת ליום שאחרי
בזמנים סוערים אלה, כשישראל מתמודדת עם אתגרי המלחמה, החשיבות האסטרטגית של הנמלים שלנו ללא ספק מתבררת. נמלים אינם רק מוקדים לוגיסטיים, הם גלגל ההצלה שלנו במובנים רבים, מבטיחים את המשכיות האספקה החיונית, מקיימים את הכלכלה, תומכים בסחר החוץ המהווה 60% מהתמ"ג, ושומרים על קשר מכריע לכלל השוק הבינלאומי, הרחוק והקרוב.
בעיתות חירום הופכים נמלי ישראל למוקדי פעילות קריטיים. הם מנהלים את זרימת המזון, האספקה הרפואית, הדלק, מוצרי הצריכה והציוד הצבאי, והכל תוך שמירה על פעולות היבוא והיצוא הרגילות הדרושות לשמירה על הכלכלה. תפקיד כפול זה הוא גם עדות לחוסן שלהם וגם תזכורת לאחריות הכבדה שהם נושאים על גבם. נמלי ישראל גם מצטיינים באחוז הגבוה של השימוש במכולות (46%) לעומת הממוצע בעולם (16%).
בשנה האחרונה, לאור המצב הביטחוני המורכב, התגברה הדרישה לתפעול מהיר ויעיל בנמלים. אחרי הכל, בעלי האניות לא אוהבים לחכות זמן רב על עוגן עם חשיפה לטילים. התיאום עם חברות הספנות, מפעילי הנמלים וכוחות הביטחון נמצא בשיא של כל הזמנים, מה שמבטיח ששרשרת האספקה של ישראל תישאר ללא פגע למרות לחצים חיצוניים. כל מכולה שנפרקת וכל ספינה שעוגנת היא אישור חרישי לנחישותה של האומה לעמוד איתנה. לשכת הספנות עושה מאמצים כבירים לשכנע את בעלי האניות לבוא לארץ אולם ישנם הנמנעים מכך.
בשיגרה, מיקומה האסטרטגי של ישראל על "הכביש הראשי" של נתיבי הספנות, ובצומת הדרכים של אירופה, אסיה ואפריקה בירך אותנו בפוטנציאל עצום בסחר הימי. כ99.5% במונחי משקל מסך מטעני הייצוא והייבוא של סחורות משונעים דרך נמלי הים בישראל עם תלות גבוהה בנעשה בנמלי הים. על פי נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בשנת 2022 היקף סחר חוץ של כלל הסחורות היה כ-173.8 מיליארד דולר ושונעו בנמלי ישראל כ-81.5 מיליון טון של סחורה.
לכן, תפקודם היעיל של הנמלים הינו מעבר לשיקולים כלכליים. הוא ללא ספק משפיע על חיי היומיום של אזרחי המדינה, אנחנו כבר עדים לכך שהפגיעה בסחר הימי, בצד סיבות נוספות שקשורות למלחמה, משפיעים עמוקות על יוקר המחיה -מקניות בסופרמרקט ועד לדיור, בריאות וחינוך. למעשה, כל פן בחיי היומיום שלנו מושפע כעת מהמצב.
ברור כי ליעילות ולתפקוד של הנמלים שלנו יש השפעה ישירה על המחירים שאנו משלמים עבור סחורות ושירותים ותהיה להם השפעה רחבה גם לאחר המלחמה. חשוב לציין שהפעילות הנמלית הנוכחית נעשית תוך גיוס מילואים מקרב עובדי הנמלים ובעת כזו הם גם ממלאים תפקידים חיוניים נוספים. לצערי, כל החשיבות הזו נתקלת בשירות בעייתי של הנמלים, בין עם מנסיבות מוצדקות או לא מוצדקות, כאשר זו מתבטאת באופן ברור על ידי מדדי השירות של רשות הספנות והנמלים ועל ידי דוח מבקר המדינה. על רקע זה, ויתר על כן, למרבה הפלא, לא כל הרציפים בנמלים מנוצלים. אמנם משרדי התחבורה והאוצר מתכננים מתווה שיתקן תופעה זו, בצד פעילויות נוספות שאמורות להגביר את התחרות בין הנמלים, אולם, לא ברור למה המתווה החשוב הזה, שתוכנן במשך חודשים, עוד לא יצא לפועל.
מתכוננים למעבר ממלחמה לשלום
בעוד ההתמקדות הנוכחית היא בשמירה על שיגרת מלחמה, אסור לנו לשכוח להתכונן כבר מעכשיו למעבר הבלתי נמנע ליום שאחרי המלחמה. ההיסטוריה מצביעה על כך שתקופות שלאחר סכסוך הראו עלייה מהירה בפעילות הימית עם חידוש מלא של המסחר הבינלאומי. ספינות מרחבי הגלובוס, שחלקן אולי היססו לבוא במהלך המלחמה, יחזרו ויביאו איתן זרם של סחורות, חומרים והזדמנויות. האתגר יהיה לנהל את המעבר הזה בצורה חלקה. עיכובים, תורים אינסופיים של 70-80 אניות שיעגנו בכניסה לנמלים, חוסר יעילות או חוסר מוכנות בתקופה קריטית זו עלולים לפגוע בהתאוששות הכלכלית וגם ביחסי המסחר הבינלאומיים.
לכן, זה הכרחי להתחיל להתכונן כבר עכשיו. הצעדים המידיים הנדרשים כוללים את מימוש המתווה החשוב. הנמלים חייבים להיות מצוידים כהלכה כדי להתמודד עם נפחי המטען המוגברים. קיים חוסר גדול בכח אדם, שמצריך גיוס משמעותי וקריטי, הרחבת מתקני האחסון, שדרוג הציוד וייעול התהליכים התפעוליים הם צעדים הכרחיים בהקשר זה.
בנוסף, יש להגביר את תכניות ההכשרה של עובדי הנמלים ופקידי המכס כדי להבטיח שהם מוכנים להתמודד עם עלייה בפעילות שלאחר המלחמה. כמו כן, לנוכח הניסיונות לפגוע בנמלים, חייבים לדאוג לאמצעי אבטחה משופרים כדי להגן על תשתיות קריטיות אלה ולהבטיח כניסה בטוחה של אניות לישראל הן בזמן מלחמה והן בזמן שלום.
לסיכום, על ידי הכנה כיאות למעבר ממלחמה לשלום, נוכל להבטיח שנמלי ישראל יישארו סמל לעוצמה ואבן יסוד להתאוששות המשק והחברה הישראלית. ביחד, נוכל לבנות תשתית ימית העומדת כעדות לחוסן ולמוכנות של ישראל, כעת ובדורות הבאים.
ד"ר יורם זבה הוא נשיא לשכת הספנות הישראלית
