גם ה-OECD מוריד את תחזית הצמיחה של ישראל לשנה הבאה - ל-1.5%
גם ה-OECD מוריד את תחזית הצמיחה של ישראל לשנה הבאה - ל-1.5%
זאת בעקבות מלחמת חרבות ברזל ולעומת תחזית קודמת של 3.3%; עם זאת, הצפי הוא להתאוששות ב-2025 עם צמיחה של 4.5%; בארגון ממליצים כי הגדלת התקציב צריכה להיות מלווה בבניית סדר עדיפויות תוך התמקדות בהוצאה להעצמת הצמיחה והתשתיות
ארגון ה-OECD פרסם את התחזית הכלכלית העולמית החצי שנתית כמדי חודש נובמבר שכוללת הורדת תחזית צמיחה למשק הישראלי לרמה של 2.3% ב-2023 והפחתה חדה של התחזית ל-2024 לרמה של 1.5%, זאת בעקבות ההשלכות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל ולעומת תחזית קודמת של 2.9% ב-2023 ו-3.3% ב-2024. "ההשפעה הכלכלית של הסכסוך המתפתח בעקבות התקפות הטרור של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר מאוד לא ודאית ותלויה במשך, היקפו ועוצמתו של הסכסוך", נכתב בסקירה הקצרה על ישראל.
התחזיות מניחות שהשפעת המלחמה תתרכז ברובה ברבעון האחרון של 2023, "מה שיוביל להאטה זמנית אך בולטת". הארגון צופה התאוששות ב-2025 עם צמיחה גבוהה של 4.5%. "שיבושים בצד ההיצע עקב המצב הביטחוני והירידה המשמעותית בכוח העבודה האזרחי, יחד עם היחלשות הסנטימנט הכלכלי, ישפיעו בעיקר על הפרטיות צריכה והשקעה. ירידה בתיירות תכביד על הצמיחה בייצוא", הסבירו.
ב-OECD מסבירים כי הסיכוי להפחתות ריבית בטווח הקרוב תלויה בהתפתחויות בשער החליפין והאינפלציה – שעדיין לא ברורות, זאת בהתאם לדברי הנגיד אמיר ירון לפני מספר ימים - אחרי שהחליט להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.75%.
בעקבות הלחימה, ב-OECD צופים כי הגירעון יגדל ומניחים התרחבות פיסקאלית ניכרת של כ-4% מהתמ"ג בין 2023-2025 - כל שנה כאשר יחס חוב-תוצר אמור לעלות לקצת מעל 65% מהתמ"ג ב-2025.
ב-OECD מזהירים כי הסלמה נוספת או סכסוך ממושך יותר עלולים להוביל לשיבושי אספקה חמורים, צניחה של הסנטימנט העסקי והצרכני ועליית הסיכון, עם השפעות בולטות הרבה יותר על הצמיחה הכלכלית ועל המצב הפיננסי של הממשלה, ומדגישים – בניגוד לגופים כמו מוד'יס למשל - כי "לאחר הסכסוך, המתחים הפוליטיים הפנימיים – לרבות סביב הרפורמה המשפטית - עלולים להתעצם מחדש ולהוביל לאי ודאות גבוהה יותר". בארגון מסכמים כי "שמירה על שלטון החוק חיונית לשמירה על ביצועים כלכליים איתנים".
כלכלני ה-OECD התייחסו גם למדיניות התקציבית של הממשלה, בהתבסס על בדיקה מחודשת של חלק מההוצאות שנקבעו ערב המלחמה, והסבירו כי "המרחב הפיסקאלי שנבנה לאחר המגיפה יכול לסייע במתן תמיכה זמנית למשקי בית ולחברות שנפגעו מהמלחמה ולעמוד בצרכי ההוצאות להגנה, ביטחון ושיקום, אך הדבר צריך להיות מלווה בבניית סדר העדיפויות חדש של ההוצאה הממשלתית - בעיקר הקבועה - תוך שמירה על הוצאה שממוקדת להעצמת הצמיחה, תשתיות והגדלת המיומנויות", הדגישו ברמיזה עבה לכספים הקואליציוניים. בטווח הבינוני, "יש צורך ברפורמות בשוק העבודה ובחינוך כדי להתמודד עם אתגרים דמוגרפיים ולצמצם פערים נרחבים בשוק העבודה", הוסיפו.
תחזית ה-OECD מצטרפת לשורת תחזיות עגומות על השפעת המלחמה על כלכלת ישראל. כך למשל, אגף הכלכלן הראשי באוצר צפה לאחרונה צמיחה שלילית לנפש של 0.4% בשנה הבאה, וחטיבת המחקר בבנק ישראל הפחיתה את תחזית הצמיחה ולהערכתה התוצר יצמח ב-2% בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.
