עידית סילמן מציגה: ניהול כושל ופגיעה חמורה בסביבה
עידית סילמן מציגה: ניהול כושל ופגיעה חמורה בסביבה
השרה להגנת הסביבה מעכבת בחודשים האחרונים מינויים למוקדי קבלת החלטות כמו ועדות התכנון, בין היתר של נציגי סביבה המרבים לבקר את התנהלותה. בנוסף היא מצמצמת את הנושאים שבזכותם יכולים ארגוני סביבה לקבל תמיכה כספית לפעילותם וזאת בתנאי שלא יפעלו "בסתירה להחלטות הממשלה"
שנה וחצי חלפו מאז נכנסה עידית סילמן לתפקיד השרה להגנת הסביבה, ונראה כי המשרד רק הולך ומתרחק ממטרת־העל שלו. לאחר שהעבירה בקריאה ראשונה חוק אקלים מרוכך שספק אם יצמצם משמעותית את פליטת גזי החממה, וסירסה את חוק אוויר נקי כך שבפועל מפעלים מזהמים יקבלו הקלות בתנאי רישיון — כעת מרכזת סילמן חלק ממאמציה בניסיון לשלוט בארגוני הסביבה לטובת אינטרסים שאינם מעודדים את הפעילויות להגנת הסביבה.
בחודשים האחרונים סילמן מעכבת את מינוי נציגי הסביבה שמותחים ביקורת על התנהלותה למוקדי קבלת החלטות כמו ועדות התכנון, וכעת היא גם מצמצמת משמעותית את הנושאים שבזכותם יכולים הארגונים לקבל תמיכה כספית ומגדירה את הנהלים מחדש.
ארגוני סביבה בישראל מובילים לא רק מאבקים נגד עוולות סביבתיות כמו בנייה בשטחים הפתוחים או פעילות מפעלים מזהמים הניצבים בלב הערים וגורמים לזיהום אוויר המסכן את בריאות הציבור. הם גם מבצעים פעילות חינוכית והסברתית, אם בתוכניות בבתי הספר ואם במסגרות שונות. נציגיהם יושבים בוועדות התכנון ברחבי הארץ, ומציגים את העמדה הסביבתית בפני המתכננים שלעתים עיוורים לה. בחלק מהמקרים הם גם מצליחים לשנות ולהשפיע על תוכניות בנייה ולצמצם את הפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור.
אולם, כאמור, בשנה וחצי האחרונות הם נאלצים להתמודד עם מציאות שלה לא ציפו: השרה להגנת הסביבה פוגעת ביכולתם לפעול. קול קורא לתקצוב פעילות הארגונים עוכב חודשים ארוכים ותכליתו שונתה, ומינויים של נציגי סביבה למוסדות תכנון ממתינים לאישורה של סילמן חודשים גם הם.
פגיעה בייצוג האינטרסים של הציבור
האוכלוסייה הישראלית הולכת וגדלה בקצב מואץ, ומוסדות התכנון ברחבי הארץ עמלים כדי להקים פרויקטי דיור ותשתיות ברחבי הארץ. תוכניות רבות מקבלות מהרשויות אור ירוק אף על פי שהן פוגעות בשטחים הפתוחים, ובחלקן מצליחים לעתים נציגים סביבתיים לבצע שינויים כדי למזער את הפגיעה. למרות חשיבותו של הקול הסביבתי במוסדות הללו, השרה מעכבת כבר מיום כניסתה לתפקיד לפני כשנה וחצי את מינוים של נציגי ארגוני הסביבה לאותם תפקידים. לאחרונה אושרו מקצתם, בעוד ארגונים הנחשבים לביקורתיים כלפיה — עדיין ממתינים.
לאחרונה חתמה סילמן על ההמלצה למינוים של אנשי החברה להגנת הטבע וקק״ל לאחר עיכוב ממושך. בעוד ארגוני הסביבה ממתינים למינויים, החליטה סילמן למנות לתפקיד יו״ר רשות הטבע והגנים את אהרוני נויבאר, אף שאין לו זיקה סביבתית, השכלה או ניסיון בתחום, והוא משמש כמנכ״ל החברה הכלכלית גוש עציון. המינוי בוטל רק לאחר פרסומים על קשר בין השניים, אשר לא דווח לוועדה למינוי דירקטורים.
כ־10 נציגים מחכים לחתימתה של סילמן כדי שניתן יהיה לקדם את מינוים. כך, למשל, מינוי שני נציגים לוועדה המחוזית בתל אביב, בהם דליה בארי, אדריכלית ומתכננת ערים שכיהנה בעבר כיו״ר ארגון אדם טבע ודין; מינויה של עו״ד ג׳מילה הארדל ואכים, מנכ״לית אזרחים למען הסביבה, לוועדה מחוזית צפון; ומינויים נוספים, בהם נציגי ארגון אדם טבע ודין לוועדה המחוזית ירושלים, ועדה מחוזית מרכז ומועצת מקרקעי ישראל. לפי גורמים המעורים בפרטים, אנשיה של סילמן דרשו מהארגונים להוציא מהרשימה לפחות שניים מהנציגים שבחרו באופן עצמאי.
כמו כן, סילמן אישרה מינויים של ארגונים שאינם מותחים ביקורת תדירה על פעילותה, ונחשבים לנוחים לשיתוף פעולה עבור המשרד. המועמדים אשר קיבלו את המלצתה שייכים לשני ארגונים בלבד - החברה להגנת הטבע וקרן קיימת לישראל (קק"ל), בעוד יתר המועמדים, חלקם עצמאים בעולם הסביבתי וחלקם מארגוני סביבה, לא קיבלו התייחסות עד עתה. בהם: התנועה לעירוניות בישראל, אזרחים למען הסביבה, תחבורה היום ומחר, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל (מלר"ז), צלול, ואדם טבע ודין המרבה להתנגש חזיתית בתקשורת עם סילמן בחודשים האחרונים.
לדברי גורם בארגוני הסביבה, ״נציגי ארגוני הסביבה במוסדות התכנון ובגופים ציבוריים מייצגים אינטרסים ציבוריים הנוגעים לכולנו. כל עיכוב בשלבים השונים של ההליך מסכן את היכולת של הארגונים להמשיך ולייצג אינטרסים ציבוריים אלה בתהליכי קבלת ההחלטות. הבחירה לעכב המלצות או תהליך מינוי פוגעת לא רק בארגוני הסביבה, אלא באינטרס הציבורי כולו ובאינטרס של הדורות הבאים לסביבה בריאה״.
עמדתה של סילמן בנוגע לנושאים הנוגעים לסביבה ולבינוי, שונה מהותית לעיתים מאלו של ארגוני הסביבה וגם אנשי המקצוע במשרדה. כך למשל, סילמן דוחפת להקמת יישובים חדשים בנגב ובגליל, בניגוד לעמדת אנשי משרדה, ושעה שארגוני הסביבה מזהירים כי הקמת יישובים חדשים תוביל לפגיעה בטבע, שעה שניתן להימנע מכך או לצמצם משמעותית את הנזק באמצעות הרחבת ישובים קיימים.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, הדגיש כי "השרה סילמן שידועה בהיותה שרה גרועה לסביבה, מתנכלת מתחילת הקדנציה שלה לארגוני הסביבה ומבקשת לתקוע ביניהם טריז ובכך לפגוע ביכולת הארגונים לייצג נאמנה את הציבור. אבל, בישראל שרים מתחלפים לעתים תכופות ואילו ארגוני הסביבה שפועלים עשרות שנים ימשיכו לפעול והם כאן כדי להישאר ולפעול נאמנה למען האינטרס של החברה הישראלית כולה".
פגיעה בשמירה על השטחים הפתוחים
חברים בארגון סביבה ומעוניינים להגיש בקשה לתקציב לפעילות מהמשרד להגנת הסביבה? תיאלצו להתחייב לא לקדם פעילות שיש בה סתירה עם מדיניות המשרד בראשות השרה עידית סילמן, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטות ממשלה או במסמכי מדיניות שפרסם המשרד לציבור. זהו רק אחד המתנאים החדשים שמציב המשרד להגנת הסביבה לארגונים המעוניינים להגיש בקשה לתמיכה כספית בפעילותם השנה.
טיוטת תיקון למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של המשרד להגנת הסביבה לארגונים סביבתיים פורסמה בשבוע שעבר לאחר יותר מחמישה חודשים של המתנה (מנגנוני התמיכה לרוב מתפרסמים בנובמבר־דצמבר), בהם טענו ארגוני הסביבה כי השרה סילמן מעכבת קול קורא להקצאת 14 מיליון שקל לתמיכה בפעילותם. בין היתר, ארגוני הסביבה ערכו בעבר פעילויות נטיעת עצים לילדים, ערכו סקרי מפגעים סביבתיים במחוזות, ביצעו מחקרים וכתבו ניירות עמדה סביבתיים, קיימו כנסים בנושא סביבה במקומות במו בית שמש, ופעילויות חינוכיות שונות בבתי ספר ברחבי הארץ.
התקציב המגיע מדי שנה לארגונים, יוצא מקופת קרן הניקיון, עליה מופקד המשרד להגנת הסביבה. אותו תקציב מאפשר קיום של מאות פעילויות סביבתיות ברחבי ישראל. השנה החליטה סילמן לעכב את ההקצאה חודשים ארוכים, והקול הקורא פורסם רק בשבוע שעבר לאחר הפעלת לחץ בכנסת והעיכוב הניכר עלול להוביל לכך שחלק מארגוני הסביבה לא יוכלו לנצל את התקציב.
בנוסף, סילמן דרשה לשנות את תנאי הקול הקורא כפי שפורסם בשנים עברו. כך למשל, השרה דרשה כי תמיכה תוקצה אך ורק למיזמים בעלי זיקה למלחמת חרבות ברזל. זאת למרות שלמשרד יש תקציב ייעודי הנוגע לטיפול במפגעי המלחמה. התוצאה: נושאי סביבה רבים כמו שינויי האקלים וזיהום אוויר ימשיכו להוות מטרד עבור אזרחי ישראל השנה ללא תלות במלחמה.
גורמים בארגוני הסביבה טוענים כי מדובר במניעת כספים מפעילות סביבתית שגרתית וראויה לכל הדעות, ובסעיף פופוליסטי. כך למשל, הנחלים והחופים המלוכלכים, האוויר המזוהם, נזקי הפלסטיק לסביבה ולבריאות, משבר האקלים, שיקום הטבע ועוד.
בין היתר, בהערות הציבור לטיוטה שפורסמה באתר החקיקה הממשלתי נכתב: ״ישראל, עוד לפני המלחמה עומדת באתגרים סביבתיים לא פשוטים: חוסר אקוטי בשטחים פתוחים, פגיעה במגוון הביולוגי ועוד. הקשב לנושאים אלו יורד באופן טבעי בשל המצב. האם המשרד שאמון על הגנת הסביבה רוצה להקשות עוד? המשמעות תהיה שמהלכים חיוניים לשמירה על השטחים הפתוחים שהובילו עמותות שונות יפגעו פעמיים: גם בשל חוסר תמיכה וגם בשל היעדר תקצוב״.
בקול הקורא הנוכחי, אף החליט המשרד בראשות סילמן להפסיק לתמוך בביצוע מחקרים וכתיבת מסמכים על ידי ארגוני הסביבה. דוגמאות למסמכי מדיניות שביצעו בתקציב זה החברה להגנת הטבע בשנים האחרונות: מסמך מדיניות שהזהיר מפני נזקי קידוחי גז בים, מסמך בנושא פתרונות מבוססי טבע להתמודדות עם שינויי האקלים, מדריך להקמת אתרי טבע עירוני. בנוסף הוחלט כי לא רק ארגוני סביבה יוכלו לבקש תקציב, אלא גם ארגונים המוגדרים כאגודה שיתופית.
"מתנכלת לארגונים להגנת הסביבה"
בעוד שבקולות קוראים בנושא בעבר הוצב תנאי כי ״לא תינתן תמיכה בעד פעילות כנגד המדינה או שיש בה משום סתירה עם מדיניות המשרד בנושא בו היא עוסקת״, כעת נוסף לסעיף תנאי נוסף: לא תינתן תמיכה בפעילות שיש בה משום סתירה עם מדיניות המשרד, ״כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטות ממשלה או במסמכי מדיניות שפרסם המשרד״.
אלא בהחלטות הממשלה מבוטאת לרוב עמדת השרה או עמדת הממשלה, ולא תמיד עמדת אנשי המקצוע. כך למשל, תמכה סילמן בהקמה של ישובים חדשים על חשבון השטחים הפתוחים — עניין המנוגד לאינטרס הסביבתי ועליו חלקו ארגוני הסביבה. אותה ממשלה, למרות התנגדות המשרד, אף ביטלה את מס הכלים החד פעמיים, והחליטה לקדם את הליך הכרייה בשדה בריר ועוד.
יו״ר השדולה הסביבתית בכנסת, ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), אמר כי ״סילמן לא עושה את העבודה ומתנכלת לארגונים החשובים שכן רוצים לעשות למען הגנת הסביבה. זה בזיון שרק לאחר שכינסתי דיון בכנסת, הועילה סילמן לעשות את המובן מאליו, באיחור של חודשים״.
שיר גולדובסקי מ״חיים וסביבה״, ארגון הגג של עמותות הסביבה, אמרה בדיון שנערך בכנסת בעקבות בקשתו של ח״כ יוראי להב הרצנו כי ״רדפנו אחרי המשרד להגנת הסביבה כמה חודשים כדי להבין מה קורה עם זה. היתה כאן מניעה באופן יזום של הדבר הזה. יש מעל 130 פעילויות שנעשו ב־2023, יש משמעות לכספים האלו״.
גם מעט התקציב שנשאר למשרד תקוע חודשים
תקציב המדינה לשנת 2024 אושר בכנסת בתחילת חודש מרץ. אולם גם היום — חודשיים וחצי לאחר מכן וכחמישה חודשים לאחר שהחלה השנה — המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה עידית סילמן קיבל רק את התקציב הנדרש לתפקודו השוטף מתוך 395 מיליון שקל שאושרו. המשמעות: המשרד לא יכול להקצות תקציב לחלק גדול מהפרויקטים, או לחדש חוזים שונים שהכרחיים לפעילותו ומימוש משימותיו שתכליתן היא הגנה על בריאות הציבור.
על רקע היעדר תקציב לשנת 2024, המשרד להגנת הסביבה יכול אומנם לשלם משכורות לעובדיו, אך בזירות שונות של פעילות ידי עובדיו קשורות. פרויקטים וקולות קוראים לא יכולים לצאת לפועל ללא תקציב, והמשרד לא יכול לחדש חוזים מול ספקים. כך, למשל, חוזה של מפעילת תחנות ניטור אוויר המציגות את זיהום האוויר בערים או בקרבת מפעלים הפולטים חומרים המסכנים את בריאות הציבור - קרוב לסיום, ולא ניתן לחדשו ללא תקציב.
גם רכש ציוד אינו אפשרי, ועובדים שנדרשים לצאת לכנסים מעבר לים, לא יכולים לעשות זאת. חלק מפעילות המשרד להגנת הסביבה ממומנת על ידי קרן הניקיון — אשר איננה בהלימה לתקציב המדינה, שכן נצברים בה כספי היטל ההטמנה של הרשויות המקומיות וקנסות שונים. אף על פי שכספי הקרן אמורים לשמש לצמצום ההטמנה בישראל, הם משמשים לעתים למילוי משימות שונות של המשרד בשל תקציבו הדל. למשל, תקציב לסיוע בתהליך מתן היתרי פליטה, השלמת תקציב להפעלת מערך ניטור אוויר, תמיכה בפרויקט ״חוף נקי״, כנסים ופעילויות חינוכיות, תקציב הסברה עבור דוברות המשרד.
בנוסף, כפי שנחשף בכלכליסט, השרה סילמן ויתרה לחלוטין על תקציב האקלים שהובטח למשרדה לשנים 2024-2023. המשרד טען בתחילת ינואר כי ״הצליח לסכם עם האוצר כי התקציב לא יבוטל, לרבות הסכומים שהיו אמורים להיות מוקצים ב־2023״, אולם זמן קצר לאחר מכן תקציב המדינה המתוקן אושר בכנסת, והתברר כי תקציב האקלים אכן מבוטל. בין היתר, בוטלה תמיכת המשרד בפרויקטים להתייעלות אנרגטית בתעשייה, אשר הכרחיים לצמצום פליטות גזי חממה וזיהום אוויר.
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה, מסר בתגובה: "סילמן עיכבה את כספי התמיכה המינימליים בארגוני הסביבה במשך חודשים ארוכים ועכשיו היא מכניסה סעיפים המקשים על הארגונים לבקש ולקבל את כספי התמיכות. ההשלכות של המהלך הן הרסניות עבור הארגונים שזקוקים לתמיכות כאוויר לנשימה. השרה אף כורכת את את כספי התמיכה הבודדים של המשרד למלחמה. זהו מהלך פופוליסטי, שהרי בעוד השיקום והצרכים הסביבתיים זינקו בעקבות המלחמה הקשה, היקף התמיכה והתרומות בירידה בשל המצב הביטחוני והכלכלי. אנו בטוחים שעשרות המיליארדים המיועדים לשיקום נזקי המלחמה יימצאו גם ללא הקופה הקטנה של המשרד להגנת הסביבה. תפקידנו כמי שמבקרים את השלטון חשוב עוד יותר בתקופה זו, שבה מדיניות הממשלה והשרה סילמן מנוגדת לקול המקצועי. במדינה דמוקרטית מתפקדת עם חברה אזרחית בריאה אין מקום להתניית תקציבים בהתאם לתמיכה בשרה או 'במדיניות הממשלה'. זהו מהלך דורסני והמשך ההפיכה המשטרית".
מהשרה להגנת הסביבה נמסר כי ״תקציב תפעול המשרד וכן תקציב פארק אריאל שרון והתקציב השוטף של המצוק החופי הועברו לידי המשרד. כמו כל משרדי הממשלה, גם המשרד נדרש להעברת עודפים שאושרה על ידי משרד האוצר וממתינה לאישור ועדת הכספים". ממשרד האוצר נמסר כי ״ההעברה אושרה אתמול. עודפי תקציב משנת 2023 ממתינים לאישור ועדת כספים״.
