גזירות? הממשלה רוצה לשפר את תנאי הפרישה למנכ"לי המשרדים
גזירות? הממשלה רוצה לשפר את תנאי הפרישה למנכ"לי המשרדים
לפי ההצעה, המענק יעמוד על חמישה חודשי הסתגלות - כ-250-200 אלף שקל לפורש - ויינתן למנכ"לים של משרדים ממשלתיים, משנים למנכ"לים ומנהלי יחידות סמך. ההחלטה מקודמת בזמן ששאר הציבור והמגזר הציבורי מתמודדים עם גזירות
הממשלה מעוניינת לקבל החלטה בישיבתה הקרובה על מענקי פרישה למנכ"לים של משרדים ממשלתיים ובכירים נוספים, החלטת הממשלה קודמה ונוסחה על ידי אנשי משרד ראש הממשלה, וכעת מתקיימים דיונים האם להכניס את ההחלטה ל"מעטפה" - הכינוי לכלל ההחלטות שהממשלה תדון בהם בישיבתה הקרובה.
מטבע הדברים, גורמים רבים בממשלה מרימים גבה לנוכח הכוונה להיטיב את תנאי השכר של הבכירים בשירות הציבורי, בדיוק בזמן שבו כלל הציבור יחווה פגיעה בהכנסותיו בשל העלאות המסים והקיצוצים. בנוסף, נזכיר, כי כלל עובדי המגזר הציבורי צפויים לחוות השנה דחיה בהעלאות השכר שלהם, וכי גם השכר של הפוליטיקאים ונושאי משרה בכירים אחרים צפוי להיות מוקפא. כך שהכוונה להעלות החלטה כזו להצבעה כעת, צורמת במיוחד.
על פי ההחלטה, שתחול על כ-300-250 בכירים במגזר הציבורי (מנכ"לים של משרדים, משנה למנכלי"ם, מנהלי יחידות סמך, ומוקבלי מנכ"לים), יינתן 'פיצוי בגין סיום הכהונה', הפיצוי יהיה תלוי במשך הכהונה של המנכ"ל, ובשאלה כמה חודשים נותרו לו עד לגיל פרישה, המענק הגבוה – ושצפוי להיות נפוץ למדי – יעמוד על חמישה חודשי הסתגלות, מה שמשקף מענק של כ-250-200 אלף שקל לכל פורש. עלות ההחלטה לקופת המדינה המדויקת תלויה כמובן במספר הפורשים ובשכר האחרון שלהם, אך אם יש כ-70 פורשים בשנה, אז מדובר על בין 14 ל-17.5 מיליון שקל בשנה. על פי המוצע בהחלטה היא תחול על כל מי שפרש או יפרוש מדצמבר 2024. ניתן לראות בצעד הזה גם ניסיון של המנכ"לים והבכירים בממשלה לדאוג לעצמם למקרה שהממשלה תתפרק בקרוב וחלק ניכר מהם עשוי להתחלף.
הסכומים הללו לכשעצמם אינם דרמטיים לקופת המדינה, אך המסר שעובר מהם לציבור ולעובדי המדינה הזוטרים הוא חמור במיוחד. חשוב להדגיש, כי בהחלטה אין נימוק מקצועי ברור לצורך בקביעת תנאי הפרישה הללו. מדברי ההסבר נראה כי הדרישה של המנכ"לים בשירות המדינה מגיעה על רקע תסכול מכך שהם מרוויחים פחות ממנכ"לים של תאגידים סטטוטוריים מסוימים, ממנכ"לים של קופות חולים וחברות ממשלתיות. בדברי ההסבר אף נכתב כי "לא זו בלבד, אלא שתנאיהם אף נחותים משל הכפופים אליהם, ובהם סמנכ"לים ויועצים משפטיים במשרדי ממשלה". ראוי לציין, כי טענות כלליות מעין אלו אינן סיבה להעברת החלטת ממשלה ל"מענק פרישה" רוחבי, אלא הן צריכות להיות מטופלות בדרך המלך במו"מ עם הממונה על השכר, ולבדוק את הטענות בקפדנות.
בשונה ממשרות אחרות במגזר הציבורי, המשרות שבגינן רוצים לתת תוספת שכר הן משרות שהכהונה אליהן קצובה מראש, והחוזה על סיום העבודה היה ידוע מראש, כך שלא מדובר ב"הסדר" סביב תביעה כלכלית בין המנכ"לים לבין המדינה. כמו כן, כבר כיום יש מענק הסתגלות קטן יותר הניתן בתנאים מסוימים (בתנאי של אי עבודה), וכמובן שכבר כיום ישנם הסדרי תגמול במקרה שהפורש לא יכול לעבוד בשל חובת צינון.
במקביל, חברי הממשלה קיבלו הבוקר בקשה לאשר באופן דחוף בקבוצת הווסטאפ הסטה נוספת של כספים קואליציוניים. ההצעה מגיעה מטעמו של מאיר פרוש, שר ירושלים ומסורת ישראל. על פי ההצעה יתווספו כ-7 מיליון שקל לסעיף "מרכזי למידה לאורך החיים", כ-4 מיליון שקל ל"תשתיות אינטרנט בכיתות תקשורת", 2.3 מיליון שקל לרכש רישיונות בינה מלאכותית, ו-1.2 מיליון שקל למחוננים ומצטיינים במוזיקה. המקור התקציבי להחלטות אלו הוא הפחתה של 15 מיליון שקל בסכום שהיה מיועד למשרד ירושלים והמסורת, כך כעת יוקצו למשרד 54 מיליון שקל במקום 69 מיליון שקל.
ממזכירות הממשלה ומשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.
