ש"ס נגד האוצר: המאבק על תלושי המזון עבר לכנסת
ש"ס נגד האוצר: המאבק על תלושי המזון עבר לכנסת
חוו"ד של היועץ המשפטי של האוצר, לפיה לא ניתן לחלק כרטיסי מזון שמתעדפים חרדים, גורמת לסיעה לנקוט סנקציות פרלמנטריות שמאיימות על אישור חוק ההסדרים
בהוראת יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי, המפלגה נוקטת עיצומים פרלמנטריים ונמנעת מהשתתפות בהצבעות על חוק ההסדרים. זאת, בדרישה למצוא פתרון חוקי לכרטיסי המזון של דרעי לפני אישור התקציב. יו"ר הסיעה, ח"כ ינון אזולאי נטש את דיוני ועדת הכספים ביום חמישי האחרון ובכך מנע קיום ההצבעות, שעשויות להתקיים הבוקר אם ימצא פתרון למחלוקת. במקביל יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ אוריאל בוסו מש"ס, מונע הצבעות על הרפורמה בנושא כפל הביטוחים בדרישה למצוא תקציבים לחיזוק הבריאות בפריפריה.
היום אמורה הממשלה לאשר את הגרסה האחרונה של רשימת הכספים הקואליציוניים, שמסתכמת ביותר מ־12 מיליארד שקל לשנתיים, ושגררה סערה ציבורית גדולה בשבוע שעבר. הכספים האלה כוללים, בין היתר, תקציב של 250 מיליון שקל השנה ו־600 מיליון שקל ב־2024 לחלוקת כרטיסי מזון של משרד הפנים למשפחות בחוסר ביטחון תזונתי חמור (רעב). זאת, לפי קריטריונים בהם חולקו הכרטיסים בתקופת משבר הקורונה. הקריטריונים מתבססים על קבלת הנחות בארנונה ונתנים העדפה ברורה למשפחות אברכים חרדיות.
אלא שחוות הדעת החריפה של היועץ המשפטי של האוצר, עו"ד אסי מסינג, אוסרת על חלוקת הכרטיסים דרך משרד הפנים במקום הרווחה ועל פי קריטריונים של הנחות בארנונה, שיוצרים אפליה. זאת, בעקבות שורה של מחקרים ונתונים שמגלים שהכרטיסים אינם מגיעים לרוב המכריע של המשפחות הרעבות.
באופן רשמי ש"ס אינה מציבה אולטימטום, אלא טוענת שהנושא במשא ומתן וחייב להיפתר לפי ההסכם הקואליציוני. המליאה אמורה לפתוח בדיון בחוק ההסדרים והתקציב ביום א' בשבוע הבא וההצבעות יתקיימו ביום רביעי 24 במאי. אם התקציב לא יאושר בקריאה השנייה והשלישית עד ל־29 במאי, הכנסת תתפזר והבחירות יוקדמו. אף אחד בקואליציה לא רוצה להגיע לכך, ולכן סביר שיגיעו להבנות.
בחוות הדעת קובע מסינג ש"הנחה בארונה מתבססת על מבחן הכנסה לנפש ולא על מבחן הכנסה פנויה, שהיה המבחן הרלבנטי לרכישת מזון. המבחן מכוון למשפחות גדולות ויוצר עיוות". לדבריו, ההצדקה שניתנה בזמן משבר הקורונה למנגנון שיאפשר חלוקה מהירות למשפחות חלשות אינן עומדות עוד. מסינג מצטט מכתב של ראש עיריית פתח תקוה רמי גרינברג, הקובע שדווקא תושבים חלשים אינם מקבלים תלושים.
הוא מביא שורה של נתונים ומחקרים על חוסר ההתאמה בין אוכלוסיית מקבלי הכרטיסים לבין האוכלוסייה הרעבה, הנמצאת בחוסר ביטחון תזוני חמור. עמותת אשל ירושלים, המפעילה את מיזם הכרטיסים, ערכה בדיקה ממנה עלה שרק 16% מהמשפחות הרעבות שמקבלות סיוע ממיזם הביטחון התזונתי של משרד הרווחה עומדות במבחן ההכנסה לכרטיסי מזון. מחקר של פרופ' אהרון טרויאן מהאוניברסיטה העברית מגלה שהסיכוי של משפחה חרדית לקבל כרטיס מזון גדול פי 13 משל משפחה יהודית לא חרדית. מסינג קובע כי "לנוכח הקשיים המשמעותיים שפורטו בהרחבה, אמות המידה הקודמות אינן יכולות לעמוד. יש מניעה משפטית להקצות את סכומי הכסף החדשים לפי אמות המידה הקודמות". הוא גם מתנגד לחלוקה באמצעות משרד הפנים, שאינו אחראי לנושא.
בלשכת שר האוצר אמרו שהם תומכים בתלושים, אבל יש מניעה משפטית והדבר מטופל בין נתניהו לדרעי.
