דעההתעשיות הביטחוניות יכסו על הנזק להייטק? תשכחו מזה
דעה
התעשיות הביטחוניות יכסו על הנזק להייטק? תשכחו מזה
המחשבה שלתעשיות הביטחוניות יש פוטנציאל גדילה ללא ההייטק והמדע הישראלי שגויה. בעקבות ההפיכה התכווצות ההייטק תגרום ללא ספק לדעיכת התעשיות הביטחוניות וכך נפסיד פעמיים
ההייטק הישראלי נמצא בתהליך התכווצות מואץ שהתרומה הבולטת לכך מקורה במערכת הממשלתית. בין היתר בגלל תמיכה מאוד מצומצמת של המדינה (כשליש מהתמיכה במדינות המערב), ההייטק הישראלי תלוי לחלוטין במימון זר שכרגע פסק מלהגיע. יש גורמים נוספים להתכווצות שבמדיניות סבירה ניתן לעצור אבל סדרי העדיפות המעוותים ויכולת ההבנה המצומצמת מאוד יובילו להמשך ההתכווצות המואצת.
ולפתע נשמעה הבשורה שפריחת התעשייה הביטחונית, שהשנה כנראה תהיה הטובה בתולדותיה, "תכסה" על התכווצות ההייטק וכלכלת ישראל תצא מרוויחה. אז מעבר לפגם הלוגי בכך - מדוע שנצמצם במקום אחד ונכסה זאת במקום אחר אם אפשר להרוויח בשניהם - יש כאן חוסר הבנה מוחלט בעובדות ובתהליכים (שכמובן מלווה חלק ניכר מהכרזות הממשלה).
נתחיל בעובדות – הייצוא הביטחוני הוא בהיקף של כ-12.5 מיליארד דולר, ייצוא ההיטק הוא בערך 80 מיליארד דולר. בכל חלום רטוב אין סיכוי להגיע בייצוא הביטחוני להיקפים דומים.
וכעת לתהליכים: לתעשייה הביטחונית בישראל כמה בעיות מובנות. כאלה שמקורן מדיני – חלק מהשווקים סגור בפנינו, ובתחרות הבינלאומית המנוף הפוליטי שמפעילים ספקים ממדינות גדולות מטה את החלטות הרכש לטובתם, והבעיה של מקור אספקה שנחשב כבלתי אמין – היכולת של התעשייה הביטחונית לתמוך בלקוחות בעת משבר בישראל נתפסת כבלתי קיימת. לעומת זאת היתרונות של התעשייה הביטחונית בישראל הם בכך שיש לנו מערכת צבאית המשמשת כמגדירת צרכים ושדה ניסויים המתקדם בעולם. בנוסף, התעשייה הביטחונית מצליחה להיות חדשנית ועדיפה טכנולוגית על מתחריה.
כלומר שני יתרונות – חדשנות וצבא מתקדם תומך. לא אתייחס לנושא הצבא המתקדם התומך אם כי נראה לי שהמשטר הנוכחי יצליח לבטל יתרון זה (תקציבים, כוח אדם).
בכל הקשור לחדשנות הטכנולוגית התעשייה הביטחונית תלויה לחלוטין באקו-סיסטם הישראלי של חדשנות ומדע. חברות גדולות ומסורבלות מתקשות להתמודד עם חדשנות ובדרך כלל מקבלות זאת מבחוץ והתעשייה הביטחונית בארץ תלויה לחלוטין בחדשנות הנוצרת בהייטק.
תזכורת קצרה – תחום הבלתי מאויישים באלביט שללא ספק הוא מהמתקדמים בעולם החל כסטארט-אפ של יזם ישראלי. קיימת תלות הדדית בין התעשייה הביטחונית לבין האקדמיה. החלשת המדע באקדמיה – תהליך שכבר החל ונראה שתהיה פגיעה של ממש ביכולת המחקרית בישראל - כל אלו יפגעו קשות ביתרון שיש לתעשייה הביטחונית ויקשו מאוד על עתידה.
חלק ניכר מהגידול הנוכחי בתחום הייצוא הביטחוני במקורו בשילוב חד פעמי של גידול בביקוש הבטחוני שמקורו בלקחי הפלישה לאוקראינה כאשר במקביל התעשייה הביטחונית באירופה הצטמצמה מאוד (בגלל השוק שהתכווץ). שתי התופעות הללו, שבשוק גדל יש תחרות מצומצמת לישראלים, הן מאוד זמניות ונראה קיטון בביקושים ועלייה בתחרות.
המחשבה שלתעשיות הביטחוניות יש פוטנציאל גידול ללא ההייטק והמדע הישראלי אינה נכונה, והתכווצות ההייטק תגרום ללא ספק לדעיכת התעשיות הביטחוניות גם כן, ונמצאנו מפסידים פעמיים.
ד"ר שוקי גלייטמן, לשעבר המדען הראשי, הוא יועץ בכיר לבנק העולמי בנושאי מדיניות לאומית לחדשנות
