ניתוחדו"ח נגל הסופי טרם הוגש אך במערכת הביטחון כבר מאיצים רכש חסר תקדים
ניתוח
דו"ח נגל הסופי טרם הוגש אך במערכת הביטחון כבר מאיצים רכש חסר תקדים
מערכי הרכש של מערכת הביטחון מקדמים תוכניות הצטיידות בהיקפים עצומים, וחותמים על עסקאות של מיליארדים לטווח ארוך עוד לפני שאושר דו"ח נגל הסופי. על פי הערכה, התוספת השנתית לתקציב הביטחון תהיה כ־20 מיליארד שקל בשנה
בפתחו של החודש ה־15 למלחמה בלתי נגמרת שישראל מתחפרת בה עמוקות, הדריכות במערכת הביטחון מכוונת גם לדו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות פרופ' יעקב נגל שיוגש לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרי הביטחון והאוצר ישראל כ"ץ ובצלאל סמוטריץ' לקראת אמצע השבוע.
בינתיים, סוכריה תקציבית תגיע מארה"ב כשבסוף השבוע דווח כי הנשיא היוצא ג'ו ביידן אישר מכירת נשק לישראל בהיקף כולל של כ־8 מיליארד דולר. האישור של ביידן ניתן כשבועיים בלבד לפני השבעת הנשיא החדש דונלד טראמפ וכולל אור ירוק למכירת מערכות דיוק לטילים ומגוון רחב של חימושים אוויריים ופגזי ארטילריה. מדובר באספקת הנשק האחרונה שביידן מאשר לישראל, מתוקף הסיוע הביטחוני המיוחד שהעמיד לה בעקבות המלחמה, אספקתו תיפרס על פני מספר שנים ותשמש בעיקר לחידוש מלאים של צה"ל לקראת מערכה עתידית.
בעוד חבילת הנשק הגדולה עדיין נמצאת בסבך הביורוקרטיה של הממשל האמריקאי, במערכת הביטחון נושאים עיניים להמלצות של נגל, שאם יתקבלו צפויות לעצב את תקציב הביטחון בעשור הקרוב.
על פי המסתמן, אחת ההמלצות המרכזיות שלה יעסקו בהגדלה דרמטית של תקציב הביטחון לעשור הקרוב בכ־200 מיליארד שקל שיוסיפו לבסיס התקציב השנתי כ־20 מיליארד שקל למימון תוכניות לשיקום יכולות הצבא שנשחקו אחרי שנה ורבע של מלחמה רב־זירתית ולפיתוח של יכולות חדשות בהתבסס על לקחי המערכה הנוכחית.
ההמלצות הצפויות של נגל מתבססות על בחינת הצרכים המבצעיים העתידיים של צה"ל תוך מיפוי וניתוח האתגרים שעוד עשויים להעסיק אותו בשנים הבאות. זאת, עד כמה שבכלל ניתן לבחון ולהעריך אותם בזמן שצה"ל עדיין שקוע במלחמה הארוכה בתולדותיו ובעיצומם של שינויים ותהפוכות במאזן הכוחות האזורי שעשויים לשאת השפעה ארוכת טווח על ישראל, כמו הקריסה המפתיעה של משטר אסד בסוריה לפני כחודש.
תקציב הביטחון לשנת 2025 צפוי להסתכם בכ־136 מיליארד שקל כשב־2024 היקפו היה הגדול ביותר בתולדות המדינה, כמעט 190 מיליארד שקל. כך, מסתמן כי מתווה הגדלת התקציב בעוד כ־20 מיליארד שקל בשנה ברוח ההמלצות של נגל יחל ב־2026. בלי קשר להגדלות אלה, גם תקציב השיקום של משרד הביטחון צפוי לתפוח בשנים הקרובות בשל ריבוי פצועי המלחמה שמספרם כבר מתקרב ל־14 אלף ובכל חודש מתווספים כאלף פצועים חדשים. כפי שמסתמן, תקציב האגף שעומד כיום על כ־7.5 מיליארד שקל יוסיף ויתפח מדי שנה כך שבעוד כעשור יסתכם ביותר מ־13 מיליארד שקל ומספר נכי צה"ל יגיע לכ־100 אלף.
במערכי הרכש של משרד הביטחון שניהלו בשנה האחרונה תוכניות הצטיידות בהיקפים חסרי תקדים, בעיקר כדי להגדיל מלאים ולהבטחת זמינות של נשק וחלפים לצה"ל, ממתינים לדו"ח הסופי של הוועדה ולאישור המלצותיה לקראת החלטות על האצה וקידום של תהליכי הצטיידות נוספים שעל הפרק.
בעוד שבמהלך השנה שעברה כל גופי הרכש של משרד הביטחון הוציאו לחברות בארץ הזמנות בהיקף כולל של למעלה מ־100 מיליארד שקל, ואספקתן תחל כבר במהלך השנה הנוכחית במערכת הביטחון ממתינים להמלצות של נגל כדי לתכנן את המשך הרכש משנת 2026 ואילך ולקבוע סדרי עדיפויות על פי הדרישות של הצבא והגדרת רמת הדחיפות שלהן.
על הפרק עומדות התקשרויות בהיקפים חסרי תקדים של מיליארדי שקלים, בדגש על חיזוק ופיתוח צבא היבשה. מימוש ההחלטה העקרונית על האצת ההצטיידות במשוריינים ובטנקים כרוך בהאצת הפעילות בקווי הייצור של הנגמ"שים נמ"ר, איתן וטנקי הברק — שמהווים נגזרת חדשה ועדכנית של טנקי המרכבה המשמשים את חטיבות השריון של צה"ל. אם לפני המלחמה ההשקעה של מערכת הביטחון ברק"ם (רכב קרבי משוריין) והטנקים הסתכמה בהוצאה תקציבית של כמיליארד שקל בממוצע בכל שנה, הרי שמהשנים הקרובות הסכומים שהיא תידרש להוציא בתחומים אלה יהיו גבוהים הרבה יותר.
פרט להצטיידות המואצת בכלים חדשים מינהלת הטנקים והרק"ם (מנת"ק) של משרד הביטחון תצטרך להניע, כבר בקרוב, תוכנית רחבת היקף לשיקום של כלים שנשחקו מאז פרוץ המלחמה בחולות של עזה ובדרום לבנון לקראת החזרתם לכשירות מלאה.
2 צפייה בגלריה
יעקב נגל. מסתמן כי הוועדה שהוא עומד בראשה תגדיל את תקציב הביטחון בכ־200 מיליארד שקל בעשור הקרוב
תוכניות ההצטיידות של צה"ל כוללות גם רכש נרחב של דחפורים מסוג D9 מקטרפילר האמריקאית וחלקי חילוף רבים לקראת שיקום דחפורים ששמשו את יחידות ההנדסה של הצבא מאז פרוץ המלחמה. מדובר בכלים שלהם תפקיד מרכזי בתמרון בשטח, סופגים חלק ניכר מהאש במהלך חיכוכי הלחימה ורבים מהם נשחקו או ניזוקו בקרבות — בעיקר בעזה.
תוכנית ההצטיידות בכלים אלה כוללת גם רכש של קיטים ייעודיים שמפתחת ומייצרת התעשייה האווירית שמאפשרים את הפיכתם לכלים שניתנים להפעלה מרחוק, וזאת בעקבות הצלחת מודל הפעלה זה בעזה ובלבנון.
בדו"ח ביניים שפרסמה הוועדה בראשות נגל לפני כחודשיים משרד הביטחון כבר קיבל אור ירוק כדי לקדם משא ומתן לרכש של רק"ם קל מארה"ב. מדובר ברכבי JLTV של אושקוש שמערכת הביטחון מתעניינת בכמה במאות מהם כשמחירו של כל אחד הוא כמה מאות אלפי דולרים.
באותו הדו"ח, ולמגינת לבם של בכירים בצה"ל, הוועדה נמנעה ממתן אור ירוק להקמת המכשול המתוכנן לאורך הגבול עם ירדן — פרויקט שדורש תקציב של לפחות 5 מיליארד שקל ועל פי הערכות הדו"ח הסופי יכלול גם אותו. מדובר בגבול היבשתי הארוך ביותר של ישראל, אורכו כ־300 קילומטר מדרום רמת הגולן ועד אילת. הוא פרוץ, באופן שמקל על מבריחי סמים ונשק ובייחוד אחרי טראומת שבעה לאוקטובר מעורר דאגה גדולה במערכת הביטחון ובעיקר בקרב תושבי היישובים הישראליים שלאורכו.
הצורך בהידוק ההגנה על הגבול הארוך עם ירדן מתווסף לאתגרים ביטחוניים חדשים ובלתי צפויים גם מול סוריה. לאחר שצה"ל הנחית מכות כואבות על חזבאללה — פגע קשות בתשתיותיו ובהנהגתו הבכירה אחרי תקופת ספיגה ממושכת של אש מלבנון שזרעה הרס חסר תקדים ביישובי הצפון, קריסת משטר אסד לפני פחות מחודש באה בהפתעה גמורה. בחסות הכאוס הסורי צה"ל נכנס לאזורי החיץ שלאורך הגבול והשתלט על שיא החרמון. צה"ל טען כי מדובר בהיערכות הגנתית שנועדה למנוע התבססות של ארגוני טרור בסמוך לגבול עם ישראל. המציאות המשתנה בגבול הסורי מכתיבה צרכים מבצעיים חדשים, גם בהיקף החיילים שיחזיקו את הגזרה ואיתם גם עלויות כספיות ניכרות שעד לפני כמה שבועות איש במערכת הביטחון לא צפה.
ברקע הפסקת האש עם חזבאללה, ההשתלטות על שטחים נרחבים ברצועת עזה תוך פגיעה אנושה בחמאס ניכר שאחת מזירות העניין המרכזיות של צה"ל במלחמה הזאת היא מול המורדים החות'ים בתימן שפועלים בחסות איראן.
מבט על האיומים משתי המדינות הכתיב, בין השאר, את הצורך של משרד הביטחון לשחרר לתעשייה האווירית לפני כשבוע וחצי הזמנת ענק לייצור כמויות גדולות של טילי חץ 3 הנחשבים לחוד החנית של מערך ההגנה האווירית של ישראל. מדובר בעסקה בהיקף של כמה מיליארדי שקלים, מערכת הביטחון מעמעמת במתכוון את מספרם. מחירו של כל טיל כזה מוערך ב־3-2 מיליון דולר. רכש טילי החץ אמור להגדיל את המלאים של צה"ל, כשבשנה ורבע האחרונות הם היו מענה עיקרי לטילים הבליסטיים שמשגרים החות'ים מתימן וביירוטם של טילים רבים ששגרה איראן בשתי המתקפות הישירות לעבר ישראל באפריל ובאוקטובר של השנה שעברה.
בדומה לרכש טילים אלה, על בסיס המלצות הביניים של נגל, משרד הביטחון הוציא לפני כחודש הזמנה בהיקף של כ־2 מיליארד שקל לאלביט מערכות ולרפאל כדי להשלים פיתוח ולספק עד הקיץ הקרוב לצה"ל יחידות ראשונות של מערכת מגן אור המיועדת ליירט איומים קצרי טווח באמצעות לייזר רב־עוצמה. יחידות אלה ישולבו לפחות בשלב הראשון לצד כיפת ברזל. המלצות הביניים של נגל, כוללות גם הצטיידות נרחבת במערכות היירוט כיפת ברזל וקלע דוד של רפאל, כשברקע סיוע אמריקאי בהיקף של מיליארדי דולרים שהכין הנשיא היוצא ביידן.
פרט לכל אלה, צה"ל מצפה שההמלצות הסופיות בדו"ח נגל יכללו גם הפנייה של כמה מיליארדי שקלים לביצור ומיגון של תשתיותיו הרגישות כחלק מלקחי המלחמה עד כה, ואף להעביר את חלקן למתקנים וחללים תת־קרקעיים חדשים שהוא רואה צורך בהול בהקמתם. חרף ההצלחות המרשימות של מערך ההגנה האווירית מול הטילים האיראני, חלק מהם הבקיע אותו באופן שהסב פגיעות ונזק בבסיסים של חיל האוויר בדרום ובמרכז הארץ. גם טילים ורקטות שהפנה חזבאללה לעבר רכיבים חשובים הקשורים למערך ההגנה האווירית ולעבר בסיסים, בעיקר בצפון, חידד את הצורך של צה"ל לשפר את ההגנה על תשתיותיו לקראת מערכה עתידית.
לפני כמה שבועות, באישור שנתנה ועדת נגל, מינהל הרכש של משרד הביטחון חתם על העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות מספנות ישראל שאחד מבעליה הוא שלומי פוגל, הנחשב למקורב לראש הממשלה נתניהו. בהתקשרות, שהיקפה 2.4 מיליארד שקל משרד הביטחון הזמין עבור חיל הים חמש ספינות קרב חדישות מדגם "רשף" שיחליפו את הצי המתיישן של ספינות ה"נירית". אפשר שבשנים הקרובות משרד הביטחון יעשה מול מספנות ישראל עסקת המשך.
האורות הירוקים שנתנה ועדת נגל במסגרת החלטות הביניים של הוועדה נועדו לאפשר למערכת הביטחון להאיץ הליכי מו"מ שהיא מקיימת עם התעשיות ולאפשר קידום של תוכניות רכש כבר בשנת התקציב הנוכחית, מבלי להמתין לדו"ח הסופי שלה.
