בלעדיחשבת השכר מודה: אין לי שליטה על משכורות המורים החרדים
בלעדי
חשבת השכר מודה: אין לי שליטה על משכורות המורים החרדים
הרשתות החרדיות משתמשות בנוכחות חשבת האוצר, שושי שוורץ, כדי לטעון שהתנהלותן תקינה. אך היא מודה בתצהיר לבית המשפט שאין לה כל השפעה על העסקת המורים בהן. זאת זמן קצר לפני שהמדינה מתכוונת להעביר למורים החרדים תוספות שכר של 590 מיליון שקל
חשבת השכר של האוצר ברשתות החינוך החרדיות, שושי שוורץ, מודה בתצהיר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שאין לה כל שליטה על שכר המורים בחינוך העצמאי של אגודת ישראל או על העסקתם. לחשיפה הזו משמעות יוצאת דופן זמן קצר לפני שהמדינה מתכוונת להעביר למורים החרדים תוספות שכר של 590 מיליון שקל במסגרת הכספים הקואליציוניים לשנת 2024. הדברים מחזקים את טענת אגף תקציבים באוצר שהחשבת אינה משמשת לפיקוח על הרשתות אלא במידה רבה היא עלה תאנה לפעולותיהן, גם אם אינן תקינות.
הדברים נכללים בתצהיר של החשבת שהגישה אתמול המדינה לבית הדין. זאת במסגרת דיון בתביעה הייצוגית שהוגשה באמצעות עורכי הדין ראובן ביטון ויעקב ביטון כנגד החינוך העצמאי בשל אי־תשלום על שעות תפילה למורים אף שהמדינה מתקצבת אותן. היקף התביעה מוערך ב־200-70 מיליון שקל. היא אחד הגורמים לחשש הגדול מתוספות השכר הקואליציוניות למורים החרדים, בשל האפשרות שגם הן לא יגיעו במקרים רבים ליעדן. תצהיר החשבת נראה גם כהכנה משפטית אפשרית לסירוב של המדינה לממן את הסכום שייפסק לחינוך העצמאי בטענה שלרשת יש נכסים שהיא יכולה למכור.
שוורץ מכהנת כחשבת בשתי הרשתות החרדיות המפלגתיות החינוך העצמאי ובני יוסף של ש"ס, אבל התביעה הזו עוסקת רק ברשת האשכנזית. על פי התצהיר, לחשבת אין שליטה בחשבון הבנק שממנו יוצאות המשכורות בבנק הדואר. דרושה חתימה שלה לצד חתימה של אחת משתי עובדות של החינוך העצמאי: שושנה פרוכטהנדלר, עובדת החינוך העצמאי שמוגדרת סגנית חשבת, אף שאינה עובדת החשב הכללי באוצר, ומנהלת החשבונות של החינוך העצמאי רבקה טיקוצקי.
שוורץ כותבת בתצהיר ש"המנגנון ותהליך ההעסקה בעמותת החינוך העצמאי אינם כוללים נקודות שבהן החשבת יכולה למנוע העסקת עובד הוראה או לנהל את תחשיבי השכר". היא מסבירה: "הנהלת הרשת ומנהלי בתי הספר מציבים את עובד ההוראה בכיתות. יחידת השכר שאינה כפופה לחשבת מזינה את הנתונים עבור השכר, ורק לאחר סגירת משכורת חודש והרצת שכר לחשבת יש אפשרות לבחון את עלויות השכר בכללותן ברמת המאקרו".
שוורץ מדגישה ש"אין לחשבת אפשרות לבצע בקרות תחשיבי שכר. בהתאם, ביקורות וניתוחים לשכר ששולם מתאפשרים רק לאחר שהועברה פקודת השכר. תשלום השכר מבוצע על ידי החשבת יחד עם הגברת פרוכטהנדלר כך שאין לחשבת שליטה על ההעסקה או על תחשיב השכר". החשבת יכולה רק לעצור את תשלום כלל השכר ברשת אך היא "לא יכולה לשנות את חישוב השכר הפרטני לעובד".
דברי שוורץ מחזקים מאוד את הנאמר במסמך של אגף תקציבים באוצר שנחשף ב"כלכליסט" בנובמבר האחרון, כי בהיעדר פיקוח אמיתי לא ניתן להבטיח שתוספות השכר של אופק חדש ברשתות החינוך החרדיות באמת יגיעו למורים. אחת הטענות של הרשתות כראיה לכך שהכל אצלן תקין, כביכול, היא שאת התשלומים מבצעת חשבת מטעם האוצר.
אגף תקציבים (אג"ת) קובע במכתב ש"נוכחות וסמכויות החשב נועדו לכאורה לחיזוק השמירה על הנהלים ומניעת אי־סדרים כספיים, אך בפועל, גם כאשר החשב מוצא אי־סדרים, הוא ממשיך לאשר תשלומי שכר מחשש להלנת שכר. במקרים מסוימים החשב נותן הנחיה להפסיק את אי־הסדרים, אך הרשתות מתעלמות מהנחיותיו". האגף מציין ש"דוגמה לבעיה הנובעת מנוכחות החשב ברשתות ניתן למצוא בשורת תביעות ייצוגיות של עובדי הרשתות כנגדן בעלות משמעות של מאות מיליוני שקלים". הוא מציין ש"הימצאות החשב ברשתות יצרה מעין אבסורד שבו המפוקח שמח במפקח שכן למפקח אין סמכות אמיתית ומתוקף אחריותו 'מלבין' את החריגות שמצא".
באגף החשכ"ל מסכימים עם המציאות הקשה שמתאר אגף תקציבים, רק שכל אגף מטיל את האחריות על השני. אג"ת מציע, "לאור ריבוי מקרים של התנהלות לא תקינה בשנים האחרונות", להוציא את החשבת כ"מהלך שיאפשר בקרה אמיתית ואפקטיבית". בכיר בחשכ"ל, לעומת זאת, מטיל את האחריות על אג"ת, שמסרב לממן עובדים לחשבת הרשתות. התוצאה, לדבריו, היא שהעובדים כפופים לרשתות ותלויים בהן וממלאים את ההוראות שלהן ולא של החשבת. לפי הבכיר, החשבת מונעת מצבים גרועים יותר, אבל כדי שהיא תוכל לבצע את עבודתה כראוי, יש לה צורך בעשרות עובדים שאגף תקציבים מסרב לאשר.
