פרשנותנדנדת שיעור התעסוקה: המשק לא חזר לשגרה
פרשנות
נדנדת שיעור התעסוקה: המשק לא חזר לשגרה
חישוב חודשי מצביע על ירידה באבטלה במרץ ל־3.4%. חישוב מורחב עם מובטלי הקורונה, לצד שיעור התעסוקה שירד, מוכיחים שמוקדם לחגוג
מה מצב האבטלה בחודש מרץ? אם בוחנים את החישוב החודשי, אין ספק שהמצב מצוין. שיעור האבטלה בחישוב הקלאסי ירד מ־3.7% שהם 160 אלף איש בפברואר ל־3.4% שהם 145 אלף במרץ. שיעור האבטלה בחישוב המורחב ירד אף הוא מ־5.4% שהם 237 אלף איש בפברואר ל־4.8% שהם 210 אלף במרץ. כך עולה מנתוני סקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) לחודש מרץ שהתפרסמו אתמול.
אלא שהירידה באבטלה היתה יכולה להיות משמעותית יותר לולא עלה שיעור האבטלה במחצית השנייה של מרץ. למעשה היתה ירידה גדולה בהרבה במחצית הראשונה של מרץ ועלייה במחצית השנייה. שיעור האבטלה בחישוב הקלאסי עלה מ־3.2% שהם 136 אלף איש במחצית הראשונה של מרץ ל־3.7% שהם 159 אלף במחצית השנייה. שיעור האבטלה בחישוב המורחב עלה מ־4.7% שהם 201 אלף איש ל־5.3% שהם 227 אלף איש.
מה אפשר ללמוד מזה? בעיקר שנתוני האבטלה מבוססים על סקר וככל שהמדגם שלו יהיה גדול הם עדיין נתונים לתנודות קשות, בוודאי כשמדובר בנתונים חצי חודשיים. גם השאלה איך להתבונן על הנתונים הללו – כנתונים חיוביים ביותר או כחיוביים אבל טעונים שיפור – היא עניין לפרשנות.
שיעור האבטלה הקלאסי כולל רק בלתי מועסקים שמחפשים עבודה. זהו שיעור האבטלה היחיד שנמדד בימים רגילים. מי שחושב, למשל האוצר, שחזרנו למצב של "עסקים כרגיל" ואין לספור מובטלי קורונה שאינם מחפשים עבודה, יתייחס רק לנתון הקלאסי. אם מקבלים את גרסת המציאות הזו, הרי שישראל נמצאת במצב של אבטלה נמוכה מאוד המכונה "אבטלה חיכוכית" שנובעת בעיקר ממעברי עבודה, ממש כמו ב־2019 הזכורה (לפחות מבחינת תעסוקה) לטוב.
לממשלה נשארו עוד עשרות אלפי מקרים אישיים לפתור. במבט מאקרו זה 1.5% אבטלה בסך הכל, אך במבט מיקרו אלה רבבות טרגדיות משפחתיות
שיעור האבטלה בחישוב המורחב כולל בלתי מועסקים שמחפשים עבודה, אנשים שנמצאים בחל"ת וכן מובטלי קורונה שאינם מחפשים עבודה. זהו הנתון הנכון בעיני מי שסבורים שחלק ממובטלי הקורונה עדיין מתקשים לחזור לעבוד. מנקודת המבט הזאת נשארו לממשלה עוד עשרות אלפי מקרים אישיים לפתור. במבט מאקרו זה 1.5% אבטלה בסך הכל. במבט מיקרו אלה רבבות טרגדיות משפחתיות. ובכל זאת, ככל שעובר הזמן גוברת השאלה האם לא צריך להתייחס למובטלי קורונה שאינם מחפשים עבודה כאל מי שלא משתתפים בכוח העבודה ולכן אינם מובטלים.
מי שחושב שהגענו למצב שבו אין עוד מה לשפר כדאי שבכל זאת יביט על נדנדת שיעור התעסוקה. בשיעור התעסוקה נרשמה ירידה קלה מ־61.8% במחצית הראשונה של מרץ ל־61.3% במחצית השנייה. בכך הוא התרחק בכ־0.5% משיעור התעסוקה במחצית הראשונה של מרץ 2020 לפני משבר הקורונה שעמד על 62.1%.
שיעור התעסוקה הוא הנתון החשוב ביותר למדידת השאלה אם חזרנו ל"עסקים כרגיל", מכיוון שהוא כולל גם את הגידול הטבעי. העובדה ששיעור התעסוקה מגיע בכל פעם כמעט למצב שלפני הקורונה אבל אז מתרחק, מבטאת כנראה קושי מתמשך. סביר שזה אותו קושי שגורם לפרדוקס של 150 אלף משרות פנויות. אחרי הסגרים, אנשים הרבה פחות מוכנים לצאת מהבית כדי לבצע עבודות קשות בשכר נמוך.
